לדלג לתוכן

ויליאם פירס פריי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ויליאם פירס פריי
William P. Frye
לידה 2 בספטמבר 1830
לואיסטון, מיין, ארצות הברית
פטירה 8 באוגוסט 1911 (בגיל 80)
לואיסטון, מיין, ארצות הברית
מקום קבורה Riverside Cemetery
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • מכללת באודוין
  • בייטס קולג'
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
חתימה
חבר בית הנבחרים של מיין
18611862
1867
התובע הכללי של מיין
18671871
(כ־4 שנים)
תחת מושל מיין ג'ושוע צ'מברלין (אנ')
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השני של מיין
4 במרץ 18693 במרץ 1879
(10 שנים)
סנאטור מטעם מדינת מיין
18 במרץ 18818 באוגוסט 1911
(30 שנה)
הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית
7 בפברואר 189627 באפריל 1911
(15 שנים)

ויליאם פירס פרייאנגלית: William Pierce Frye‏; 2 בספטמבר 18308 באוגוסט 1911) היה פוליטיקאי אמריקאי ממדינת מיין. כחבר המפלגה הרפובליקנית, בילה פריי את רוב הקריירה הפוליטית שלו כחבר בית מחוקקים – תחילה בבית הנבחרים של מיין, אחר כך בבית הנבחרים של ארצות הברית, ולבסוף בסנאט של ארצות הברית, שבו כיהן במשך שלושים שנה עד מותו בתפקיד. פריי היה בן למשפחת פוליטיקאים, והוא סבו של וולאס וייט ובנו של ג'ון מרץ' פריי.

פריי היה ממנהיגי סיעת "המשמר הישן" של הרפובליקנים השמרנים, והשפיע רבות בוועדות חשובות כגון חוקים, יחסי חוץ, תקציבים ומסחר. הוא נודע במיוחד כתומך נלהב בתעשיית הספנות, אך נכשל שוב ושוב בניסיונותיו להשיג לה סובסידיות ממשלתיות. הוא תמך גם במכסי מגן גבוהים, במדיניות של התפשטות טריטוריאלית ובבניית תעלת קישור בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. פריי תמך בסיפוח הוואי ובצירוף הפיליפינים בשנת 1898. הנשיא ויליאם מקינלי מינה אותו כחבר בוועדת השלום שניהלה את המשא ומתן לסיום מלחמת ארצות הברית–ספרד.

ביוגרפיה

פריי נולד ב-2 בספטמבר 1830 בעיר לואיסטון שבמיין. הוא למד בבתי הספר הציבוריים בעיר, ובשנת 1850 השלים את לימודיו בקולג' בודואין בעיר ברונסוויק. הוא למד משפטים, הוסמך לעיסוק בעריכת דין, והחל לעסוק בכך ברוקלנד, מיין, בשנת 1853, אך שב לאחר מכן ללואיסטון והמשיך שם במקצועו. בזמן שהתגורר ברוקלנד נישא לקרולין ספיר (1832–1900) בפברואר 1853. פריי היה שותף בהקמת מכללת בייטס בלואיסטון ושימש נאמן ותיק של המוסד. בשנת 1881 העניקה לו המכללה תואר דוקטור לשם כבוד.

בשנת 1864 שימש פריי כאלקטור נשיאותי. הוא כיהן בבית הנבחרים של מיין בשנים 18611862 ושוב בשנת 1867. לאחר מכן נבחר לראש עיריית לואיסטון, תפקיד שבו כיהן בין השנים 18661867, ואז מונה לתובע הכללי של מיין. הוא עזב את התפקיד בשנת 1869.

בשנת 1870 נבחר פריי מטעם המפלגה הרפובליקנית לבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא כיהן בקונגרס ה־42 וחמשת הקונגרסים שלאחריו, בין 4 במרץ 1871 ל־17 במרץ 1881, אז התפטר לאחר שנבחר לסנאט במקומו של ג'יימס בליין שהתמנה למזכיר המדינה בממשל הנשיא ג'יימס גרפילד. פריי כיהן בסנאט במשך יותר מ־30 שנה, מ-18 במרץ 1881 עד 8 באוגוסט 1911 ונבחר מחדש בשנים 1883, 1889, 1895, 1901 ו־1907.

במהלך כהונתו בסנאט כיהן פריי כנשיא הזמני של הסנאט בקונגרסים ה־54 עד ה־62. בתקופה זו הייתה משרת סגן הנשיא ריקה פעמיים: בין 21 בנובמבר 1899 ל־4 במרץ 1901, לאחר מותו של גארט הוברט, ושוב בין 14 בספטמבר 1901 ל־4 במרץ 1905, לאחר שתאודור רוזוולט ירש את הנשיאות. פריי התפטר מתפקידו כנשיא הזמני עקב מצב בריאותי ירוד כמה חודשים לפני מותו. בחירת מחליפו הייתה קשה, מאחר שהרפובליקנים, שהיו אז סיעת הרוב, היו מפוצלים בין סיעות פרוגרסיביות לשמרניות. רק לאחר חודשים נמצא מועמד מוסכם. בעת פרישתו היה פריי האיש שכיהן בתפקיד במשך הזמן הארוך ביותר בתפקיד זה – 15 שנים, חודשיים ו־21 ימים.

פריי היה גם יושב הראש של ועדת הכללים (בקונגרסים ה־47 עד ה־49), חבר בוועדת המסחר (בקונגרסים ה־50 עד ה־62), וחבר בוועדה שנפגשה בפריז בספטמבר 1898 כדי לעצב את הסכם השלום (חוזה פריז) בין ארצות הברית לספרד, שסיים את מלחמת ארצות הברית–ספרד.

הסנאטור פריי היה חבר מייסד באגודת "בני המהפכה האמריקאית" במחוז קולומביה, שהוקמה בשנת 1890.

פריי מת בלואיסטון ב-8 באוגוסט 1911 ונקבר בבית העלמין ריברסייד. ביתו, "בית הסנאטור ויליאם פ. פריי", השוכן סמוך למכללת בייטס, נכלל ברשימת האתרים ההיסטוריים הלאומית של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם פירס פריי בוויקישיתוף

ויליאם פירס פריי42100990Q458469