מושל מסצ'וסטס
| |||
.jpg) | |||
| איוש נוכחי | צ'ארלי בייקר | ||
|---|---|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 8 בינואר 2015 | ||
| דרכי מינוי | בחירות ישירות | ||
| תחום שיפוט |
 מסצ'וסטס | ||
| מעון | אין | ||
| מושב המשרה | בוסטון | ||
| משך כהונה קצוב | 4 שנים, ללא הגבלת כהונה | ||
| ייסוד המשרה | 25 באוקטובר 1780 | ||
| איוש ראשון | ג'ון הנקוק | ||
מושל קהיליית מסצ'וסטס (באנגלית: Governor of the Commonwealth of Massachusetts) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של קהיליית מסצ'וסטס שבארצות הברית. המושל אחראי על אכיפת חוקי המדינה והוא המפקד העליון של הכוחות הצבאיים שלה.
למסצ'וסטס מערכת ממשל רפובליקנית, הדומה למשטר נשיאותי, בו המושל פועל כראש הממשלה בעוד תפקידו נבדל מזה של הרשות המחוקקת. למושל מחויבויות פוליטיות מרחיקות לכת שבין ההיבט הפוליטי לזה הטקסי. בעוד שהוא הנציג הנבחר הבכיר של מסצ'וסטס כמדינה בארצות הברית, הוא גם האחראי על הקבינט, על חתימה על הצעות חוק והפיכתן לחוקים, והוא בעל סמכות וטו. המושל הוא גם חבר במועצת המושל של מסצ'וסטס, מועצה הנבחרת בבחירות כלליות המונה שמונה חברים, ומעניקה ייעוץ והסכמה בכמה סוגיות משפטיות ומינויים.
החל מימיה של חברת מפרץ מסצ'וסטס (אנ') ב-1629, תפקידו של המושל השתנה לאורך השנים במונחים של סמכות ובחירה ומינוי. הצורה המודרנית של המשרה נוצרה בחוקה שכוננה ב-1780, שנתנה לתפקיד את השם "שופט השלום הביצועי הראשי" (supreme executive magistrate).[1]
מושל מסצ'וסטס נבחר אחת לארבע שנים במסגרת הבחירות המדינתיות, שמתקיימות בשנים הזוגיות שבהן לא מתקיימות הבחירות הכלליות בארצות הברית (בחירות אמצע הכהונה). הבחירות מתקיימות ביום שלישי הראשון שלאחר 1 בנובמבר. המושל הנבחר מושבע ביום שלישי הראשון שלאחר 1 בינואר שלאחר מועד הבחירות. לא קיימת הגבלת כהונה על מספר תקופות הכהונה של המושל.[2]
מושל מסצ'וסטס הנוכחי הוא הרפובליקני צ'ארלי בייקר, שהושבע לתפקידו ב-8 בינואר 2015.
הדרישות לתפקיד
המועמד למשרת מושל מסצ'וסטס חייב לעמוד בדרישות הבאות:[3]
- עליו להיות בן 18 לכל הפחות.
- עליו להיות מצביע רשום במסצ'וסטס.
- עליו להיות תושב מסצ'וסטס במשך שבע השנים טרם היבחרו.
- עליו להגיש 10,000 חתימות של מצביעים רשומים.
היסטוריה
תפקיד המושל היה קיים במסצ'וסטס כבר בצ'רטר המלכותי של 1628. תפקידו המקורי של המושל היה למעשה נשיא מועצת המנהלים של חברת המניות, שנקראה "חברת מפרץ מסצ'וסטס". המושל נבחר על ידי בעלי המניות של החברה. אנשים אלו היו ברובם מתיישבים, שענו על דרישות דתיות מסוימות. המושל תפקד כמשנה למלך, ופיקח על הממשל והתפקוד של המושבה. מלכתחילה היו המושלים אמורים להתגורר בלונדון, כפי שהיה במקרה של חברות קולוניאליות אחרות, אם כי נוהל זה הופסק כאשר מונה ג'ון ווינטרופ (אנ') כמושל המושבה. המושל שימש כמנהל המושבה, בתחילה נבחר אחת לשנה, ולצידו עמדה מועצת עוזרים. מועצה זו הייתה קבוצה של שופטי שלום שהחזיקו בתפקידים שיפוטיים, פעלו כבית המשפט העליון, וסיפקו ייעוץ והסכמה למושל. המושלים הראשונים של מושבת מפרץ מסצ'וסטס היו מתיישבים פוריטנים אדוקים, שביקשו ליצור ישות מדינית על פי חוקי הדת.[4]
עם הקמתו של הדומיניון של ניו אינגלנד (אנ'), היו מושבות ניו אינגלנד משלבות עם פרובינציית ניו יורק, פרובינציית ג'רזי המערבית ופרובינציית ג'רזי המזרחית. בתקופה זו (1689-1686), למסצ'וסטס לא היה מושל משלה. תחת זאת כיהן מושל ממונה על ידי מלך אנגליה, שכיהן על פי רצון המונרך. אף על פי שהתקיימה מועצה שהייתה מעין רשות מחוקקת, הנוהלים לכינוסה היו כה מסורבלים עד כי הדומיניון נשלט על ידי הכתר באמצעות המושל המלכותי. הסיבה ליצירתו של תפקיד כזה הייתה קיומה של עוינות עצומה בין ממלכת אנגליה לבין מתיישבי מפרץ מסצ'וסטס. במאמץ להביא את המתיישבים תחת שליטה הדוקה יותר, פיזר הכתר את האספה הישנה ויצר מערכת של מלכות משנה, שהתבססה על הדוגמה של מלכות המשנה של ספרד החדשה. מודל זה של ממשלה לא היה אהוד כלל וכלל על המתיישבים בכל רחבי אמריקה הצפונית בכלל ובניו אינגלנד בפרט, שם למתיישבים הייתה חשובה השליטה הדמוקרטית והמקומית. ב-1689, לאחר המהפכה המהוללת והמרד בבוסטון (אנ'), פורק הדומיניון.[5]
ב-1691, עם הענקתו של הצ'רטר של מסצ'וסטס, הושב על כנו תפקיד המושל האזרחי במושבה. פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס (אנ') כללה כעת את שטחיהן של מושבת מפרץ מסצ'וסטס, מושבת פלימות' וחלקים של שטחה הנוכחי של מיין. עם זאת, המושל עדיין לא נבחר על ידי ציבור המצביעים, והתפקיד המשיך להיות מינוי מלכותי. כדי להפיג את המתחים בין הרשויות המלכותיות לבין המתיישבים, הוקמה מחדש האספה הכללית (General Court), וניתנו לה סמכויות משמעותיות. מצב זה יצר מרירות בין המושלים לבין האספה הכללית. המושל יכול היה להטיל וטו על כל החלטה של האספה והייתה לו שליטה על המיליציה, אך לאספה הכללית הייתה השליטה על האוצר ועל העניינים הכספיים של המושבה. משמעות הדבר הייתה שהסכמתו או אי הסכמתו של המושל עם החלטות האספה והחוקים שהתקבלו בה גרמו לאיום מצד המועצה שלא לשלם למושל או לשאר בעלי התפקידים המלכותיים.
החל מ-1765, כניסתה של הפרובינציה למשבר פוליטי מקיף רק העצים את המתחים בין המושל לבין תושבי מפרץ מסצ'וסטס. בעקבות העברת חוק הבולים של 1765, נפרץ ונבזז ביתו של המושל תומאס האצ'ינסון. השלבים הראשונים של המהפכה האמריקאית עמדו בסימן של מהומה פוליטית במפרץ מסצ'וסטס. עם העברת חוקי הכפייה, פיזר המושל המלכותי תומאס גייג' את האספה הכללית והחל למשול בפרובינציה על ידי צווים. ב-1774 הוקם הקונגרס הפרובינציאלי של מסצ'וסטס כממשלה מהפכנית חלופית לממשלה המלכותית בבוסטון. במאי 1776 הכריזה מושבת מפרץ מסצ'וסטס על עצמאותה, ואז נותר תפקיד המושל בלתי מאויש למשך ארבע שנים. תפקיד ניהול הפרובינציה באותה תקופה בוצע על ידי מועצת המושל, ועדת הביטחון, ונשיא הקונגרס בכל מושב ומושב.
עם אישור חוקת מסצ'וסטס ב-1780, הושב על כנו תפקיד המושל האזרחי הנבחר. ב-25 באוקטובר נבחר ג'ון הנקוק כמושל הראשון של הקהילייה העצמאית.
בסיס חוקתי
בחלק השני, הפרק השני, פסקה 1, סעיף 1 של חוקת מסצ'וסטס, נכתב:
יהיה שופט שלום ביצועי עליון, שייקרא, מושל קהיליית מסצ'וסטס; תואר הכבוד שלו יהיה - הוד מעלתו.[6]
מושל מסצ'וסטס עומד בראש הרשות המבצעת של מסצ'וסטס, ולסיוע לו עומדים מספר פקידי ממשל כפופים. הוא, כמו רוב פקידי הממשל המדינתיים, הסנאטורים, וחברי בית הנבחרים, נבחרו מלכתחילה אחת לשנה. ב-1918 הוארכה תקופת הכהונה שלו לשנתיים, והחל מ-1966 משך תקופת הכהונה הוא ארבע שנים. לרשות המושל לא עומד מעון רשמי, אך הוא מקבל קצבת דיור שנתית של 65,000 דולר, והוא מתגורר בביתו הפרטי. תואר הכבוד "הוד מעלתו" (His Excellency), מקורו במושלים המלכותיים הממונים של פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס. המושל הראשון שעשה שימוש בתואר כבוד זה היה ריצ'רד קוט, רוזן בלומונט הראשון (אנ') ב-1699. בשל העובדה שהוא היה רוזן, היה מקובל לכנות אותו בתואר הכבוד "הוד מעלתך". השימוש בתואר כבוד זה המשיך עד 1742, כאשר המלך ג'ורג' השני אסר לעשות בו שימוש. עם זאת, מנסחי חוקת מסצ'וסטס החיו אותו מחדש, שכן הם מצאו אותו מתאים לכבוד שיינתן למושל.
סדר הירושה
בחוקת מסצ'וסטס נכתב:
החוקה לא נוקטת במונח "מושל בפועל" (acting governor), אך הנוהג במסצ'וסטס הוא שסגן המושל ממשיך להחזיק בתפקידו ובתוארו כסגן המושל והופך למושל בפועל, לא למושל. במסמכים רשמיים מכונה סגן המושל כאשר הוא משמש כמושל בפועל כ"סגן המושל, המושל בפועל" ("the lieutenant-governor, acting governor").[8]
על אף טרמינולוגיה זו, בתי המשפט של מסצ'וסטס פסקו שהסמכות המלאה של תפקיד המושל מועברות לסגן המושל עם התפנות משרת המושל, ושאין שום נסיבות במקרה של מוות, התפטרות או הדחה שבהן ישוחרר המושל בפועל מהאחריות המלאה כמושל.
המקרה הראשון של מימוש סעיף סדר הירושה אירע ב-1785, חמש שנים לאחר כינון החוקה, כאשר המושל ג'ון הנקוק התפטר מתפקידו, והותיר את סגן המושל תומאס קאשינג כמושל בפועל. המקרה האחרון בו הופעל סעיף זה היה כאשר ג'יין סוויפט הייתה למושלת בפועל עם התפטרותו ב-2001 של פול סלוצ'י.
כאשר כוננה חוקת מסצ'וסטס, מילאה מועצת המושל את תפקידי המושל במקרה שהן משרת המושל והן משרת סגן המושל התפנו. מצב זה אירע ב-1799, כאשר המושל אינקריז סאמנר נפטר בעת כהונתו ב-7 ביוני 1799, והותיר את סגן המושל מוזס גיל כמושל בפועל. לגיל לא מונה סגן, והוא עצמו נפטר ב-20 במאי 1800, במהלך התקופה שבין הבחירות שנערכו באותה שנה ובין מועד השבעתו של המושל הנבחר קיילב סטרונג. במשך עשרה ימים אלו שימשה מועצת המושל כמנהלת הרשות המבצעת, ויושב ראש המועצה, תומאס דוז, לא נקרא בשום נקודת זמן מושל או מושל בפועל.
בתיקון ה-55 לחוקת מסצ'וסטס, שהתקבל ב-1918, סדר הירושה המלא למושל מסצ'וסטס הוא:[9]
- סגן המושל
- מזכיר הקהילייה
- התובע הכללי
- הגזבר
- מבקר המדינה
קבינט
המושל עומד בראש קבינט של 10 אנשים, שכל אחד מהם מפקח על חלק מפעילות הממשלה בניהול ישיר (בניגוד לסוכנויות ממשל עצמאיות).
מסורות
הדלתות הראשיות של בית המדינה של מסצ'וסטס (אנ') נפתחות רק כאשר המושל מסיים את כהונתו, כאשר ראש מדינה או נשיא ארצות הברית מגיע לביקור, או כאשר דגלי רגימנטים ממסצו'סטס מוחזרים בסיומן של מלחמות. מקורה של מסורת זו היא כאשר ב-1884 המושל היוצא בנג'מין באטלר בעט בדלת הקדמית של הבניין ויצא בכוחות עצמו.
כל מושל בוחר בעת כניסתו לתפקידו בתמונה של אחד ממושלי העבר שתיתלה בלשכתו.
מיד לפני השבעתו, מקבל כל מושל נבחר מהמושל היוצא ארבעה פריטים סמליים: מפתח פיוטר טקסי לדלת לשכת המושל, התנ"ך של באטלר, פטיש יושב הראש, ושני כרכים של חוקי מסצו'סטס עם מכתב אישי מהמושל היוצא ליורשו בכריכה האחורית. המושל הנבחר מלווה אז על ידי ראש המשמר (sergeant-at-arms) אל אולם מליאת בית המחוקקים, ומושבע על ידי נשיא הסנאט בישיבה משותפת של בית הנבחרים והסנאט.
הצעידה בדד
עם סיום כהונתו, צועד המושל היוצא את מה שקרוי "הצעידה בדד", במורד גרם המדרגות הגדול, דרך אולם הדגלים, אל האולם הדורי, והחוצה דרך הדלתות הראשיות ובמורד המדרגות של בית המדינה של מסצ'וסטס. המושל חוצה אז את הכביש אל הבוסטון קומון, לסמל את הצטרפותו מחדש אל הקהילייה כאזרח פרטי. את המסורת החל בנג'מין באטלר ב-1884.[10] בכמה מצעידות אלו התלוו למושלים היוצאים רעיותיהם, ידידיהם ואנשי צוותם.[11] במהלך הצעידה נורה מטח כבוד של 19 פגזים, ולעיתים קרובות עומדים משני צידי גרם המדרגות ידידיו ותומכיו של המושל היוצא.[12]
ב-1991 צעדה סגנית המושל היוצאת, אוולין מרפי, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד מדינתי, במורד המדרגות לפני המושל היוצא מייקל דוקאקיס. בינואר 2007, בחריגה מן המסורת, התקיים טקס ההשבעה של המושל דיבאל פטריק יום לאחר שהמושל היוצא מיט רומני קיים את צעידתו האחרונה במורד המדרגות.[12]
מעון המושל
על אף כמה הצעות להקמת מעון רשמי למושל מסצ'וסטס, כולל אחוזת אנדיקוט (אנ'), שנרכשה פעם אחת למטרה זו, בקהיליית מסצ'וסטס לא קיים מעון רשמי למושל.
ב-1955 דחה המושל פוסטר פורקולו הצעה להפוך למעון רשמי את בית שירלי-יוסטיס, שבשכונת רוקסברי שבבוסטון, שנבנה על ידי המושל המלכותי ויליאם שירלי.[13]
המושל ג'ון וולפי קיבל כתרומה את אחוזת אנדיקוט מהיורשים של הנרי ברדפורד אנדיקוט. בכוונתו היה לחדש את האחוזה שנבנתה במאה ה-19 ולהפוך אותה למעון למושל.[14] לאחר שוולפי התפטר כדי להתמנות כמזכיר התחבורה בממשלו של ריצ'רד ניקסון, נזנחה התוכנית על ידי יורשו מתוך שיקולי תקציב ובשל העובדה שהמקום היה רחוק מדי ממרכז העצבים של מסצ'וסטס, בית המדינה בבוסטון.
טרם הריסתם של בית הפרובינציה (Province House) ושל אחוזת הנקוק (Hancock Manor) ב-1922 וב-1863, בהתאמה, הוצע להפוך את כל אחד מהם כמעון המושל הרשמי.
בשל העובדה שלמושל אין מעון רשמי, הביטוי "המשרד הפינתי", ולא "מעון המושל", הוא זה שבשימוש בתקשורת כמטונימיה ללשכת המושל. הכוונה היא ללשכתו של המושל שבקומה השלישית של בית המדינה.[15]
רשימת מושלי מסצ'וסטס
מאז כינון חוקת מסצ'וסטס ב-1780 ועד היום כיהנו 66 מושלים, כולם גברים, מתוכם שישה כיהנו בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות אחד, ואחד מאלו כיהן בשתי תקופות כהונה בלתי רצופות כמושל נבחר, וכמושל בפועל בתקופת כהונה נוספת קודם לכן. שבעה סגני מושלים, מתוכם אישה אחת, כיהנו כמושלים בפועל ולא נבחרו לאחר מכן בזכות עצמם, זאת בנוסף למושל אחד שכיהן כמושל בפועל ולאחר מכן נבחר בזכות עצמו. עד לרפורמות החוקתיות של 1918 אירע רק מקרה אחד שבו הן משרת המושל והן משרת סגן המושל היו פנויות, ומסצ'וסטס נוהלה על ידי מועצת המושל. ברפורמות אלו נקבע סדר הירושה שנועד למנוע מצב כזה, אך עד היום לא התקיימו התנאים לכהונת הבאים בסדר הירושה לאחר סגן המושל אף לא פעם אחת.
סגני המושלים שכיהנו כמחליפים של מושלים שכהונתם הסתיימה טרם זמנה כיהנו למעשה כאמור כמושלים בפועל, ולפיכך הם לא נחשבים בספירה הרשמית של המושלים. המושל שכהונתו הייתה הארוכה ביותר היה מייקל דוקאקיס, שכיהן בסך הכול בשתי תקופות הכהונה שלו 12 שנים. תקופת הכהונה הרצופה הארוכה ביותר הייתה זו של לוי לינקולן האב, שכיהן ברציפות תשע שנים. תקופת הכהונה הקצרה ביותר של מושל נבחר הייתה שנה אחד, כפי שהיה לכמה מושלים במהלך המאה ה-19 עד להארכת תקופת הכהונה לשנתיים. אינקריז סאמנר נבחר פעם שלישית ברציפות בבחירות של 1799 (אז משך הכהונה היה שנה). כאשר התבשר על בחירתו השלישית, הוא כבר היה על ערש דווי, לא הספיק להישבע אמונים בפעם השלישית, ונפטר כחודשיים לאחר בחירתו. זאת הייתה תקופת הכהונה הנפרדת הקצרה ביותר של מושל נבחר. סאמנר היה אחד מארבעה מושלים שנפטרו בעת כהונתם. שבעה מושלים התפטרו, רובם לצורך קבלת תפקיד אחר.
_(frame_cropped).jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.png)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
- ^ עד 8 באוקטובר 1794 מושל בפועל.
- ^ הפעם היחידה בה משרות המושל וסגן המושל היו פנויות ואת תפקיד המושל מילאה מועצת המושל.
- ^ הבחירות בשנת 1831 נערכו פעמיים לצורך העתקת מועד הבחירות לחודש נובמבר, כפי שמתקיים עד היום.
- ^ בחירות ראשונות לתקופת כהונה של שנתיים.
- ^ בחירות ראשונות לתקופת כהונה של ארבע שנים.
- ^ עד 7 בינואר 1999 מושל בפועל.
הערות שוליים
- ^ חוקת מסצוסטס, פרק 2, חלק 1, סעיף 1. (באנגלית)
- ^ "Term Limits on Governor". U.S. Term Limits.
- ^ How to Run for Office in Massachusetts, William Francis Galvin, Secretary of the Commonwealth, Revised Edition, March 2017, p. 14.
- ^ Truslow Adams, James (1913). The Founding of New England. Stanford University Library: Atlantic Monthly Press, p.444-445.
- ^ Truslow Adams, James (1913). The Founding of New England. Stanford University Library: Atlantic Monthly Press, p.430-445.
- ^ Constitution of the Commonwealth of Massachusetts (1780)
- ^ פרק 2, חלק, 2 סעיף 3 לחוקת מסצ'וסטס. (באנגלית)
- ^ דוגמה למסמך עקיפת וטו שהוטל על ידי מושל בפועל. (באנגלית)
- ^ תיקון 35 לחוקת מסצ'וסטס (באנגלית)
- ^ "A Tour of the Grounds of the Massachusetts State House". Secretary of the Commonwealth of Massachusetts.
- ^ Braun, Stephen (December 3, 2011). "Mitt Romney not alone in destroying records". The Herald News.
- ^ 12.0 12.1 "Romney takes 'lone walk' out of office". Bangor Daily News. January 4, 2007.
- ^ "Shirley Eustis House". Archived from the original on September 28, 2007.
- ^ Carol Gerwin, Governors Digs, CommonWealth Magazine, Dec 1, 1999.
- ^ "State House 3rd Floor information, floor plan, and room listing". The 191st General Court of the Commonwealth of Massachusetts.
מושלי מדינות ארצות הברית 
| ||
|---|---|---|
| מושלי מדינות ארצות הברית | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | |
| ראו גם | נשיא ארצות הברית • זכויות המדינות בארצות הברית | |
