וירידיאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וירידיאן
דגימת כרומיה (Cr2O3)
דגימת כרומיה (Cr2O3)
שלשת הקסא #40826D
ייצוג RGB R=64, G=130, B=109
ייצוג HSV H=161, S=51, V=51
ייצוג CMYK C=51, M=0, Y=16, K=49
ירוק כרום מחומצן
אבקת כרומיה (Cr2O3)[1]
אבקת כרומיה (Cr2O3)[1]
שלשת הקסא #4C6A43
ייצוג RGB R=76, G=106, B=67
ייצוג HSV H=106, S=37, V=42
ייצוג CMYK C=28, M=0, Y=37, K=58

וירידיאן הוא פיגמנט בצבע ירוק קר וכהה. הווירידיאן מורכב מכרום חמצני (חומר שמוכר גם ככרומיה)[2] ממויים (Cr2O3·2(H2O)). פיגמנט דומה מבחינה כימית הוא ירוק כרום מחומצן, שגם הוא מורכב מכרום חמצני (Cr2O3), אם כי אין מולקולות מים במבנה הגבישי שלו. צבעו כהה יותר ונוטה לכיוון ירוק-זית.[3] פיגמנטים אלו הם מהפיגמנטים היציבים ביותר,[4] ועם השימושים הבולטים בהם ניתן למנות הסוואה וצביעה של שטרות דולר אמריקאי.[5][6] קודי הפיגמנט של ירוק כרום מחומצן הם PG 17 (Pigment green 17) ו-CI 77288, ושל וירידיאן הם PG 18 (Pigment green 18) ו-CI 77289.[6]

מין הקוליברי Metallura williami נקרא באנגלית Viridian metaltail

השם וירידיאן מגיע מלטינית, שבה משמעות המילה viridis (וירידיס) היא ירוק.[7] הווירידיאן מוכר גם כירוק מיטלר וירוק גינייה, על שם התעשיין הצרפתי שארל-ארנסט גינייה (18291906).[8] השם הצרפתי של הווירידיאן הוא ירוק אמרלד, אם כי פיגמנט אחר ידוע גם כן בשם זה (נחושת אצטט טריארסניט (Cu(C2H3O2)2·3Cu(AsO2)2)).[9]

היסטוריה

אנטואן-קלוד פנטייה, יצרן צבע מפריז התחיל לייצר וירידיאן וירוק כרום מחומצן בשנת 1838. הוא ובִּינֶה ייצרו את הצבע במשך שנים רבות תוך שמירת תהליך הייצור בסוד. בשנת 1859, שארל-ארנסט גינייה רשם פטנט על תהליך ייצור זול יותר של וירידיאן וירוק כרום מחומצן.[5][9] אז הווירידיאן החליף במהרה את ירוק אמרלד (Cu(C2H3O2)2·3Cu(AsO2)2) במיוחד בתעשיית הדפוס, והפך לפיגמנט פופולרי בצבעי מים.[7] אחת הסיבות הייתה תכולת הארסן והנחושת הגבוהה בירוק אמרלד, שהפכו אותו לרעיל מאוד. הווירידיאן הוא גם פיגמנט יציב ועמיד יחסית בפני קורוזיה.[3] בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אומנים רבים, ובהם וינסנט ואן גוך ווסילי קנדינסקי, השתמשו בפיגמנט זה ביצירותיהם.[10]

ייצור

תהליך הייצור של הווירידיאן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כלל ערבוב חומצה בורית (H3BO3) ואשלגן דיכרומט (K2Cr2O7) ביחס של 2:1, וחימום התערובת לטמפרטורה של 500°–750° צלזיוס, תוך פליטת חמצן גזי ומים. התוצר אז נטחן לאבקה, נשטף במים, סונן ויובש.[7][10][3]

ניתוח של יותר מ-90 ציורים מהשנים (18851943) הראה שרוב דגימות הווירידיאן מכילות תוצר לוואי של הייצור, כרום אוקסיד בוראט אמורפי (Cr2O3·(xH2O)–Cr3BO6) עם תכולת מים נמוכה, שלא נמצא בדגימות וירידיאן מודרניות. כמות תוצר הלוואי משמשת, בשילוב עם נתונים אחרים, לאימות ותיארוך של ציורים.[7][10]

תהליך הייצור התעשייתי המודרני כולל חיזור של נתרן דיכרומט (Na2Cr2O7) באמצעות גופרית בטמפרטורות גבוהות:[2]

לאחר קירור התערובת הנוצרת נשטפת במים ומסוננת לקבלת כרום חמצני.[2]

כרום חמצני גם מתקבל מחימום של אמוניום דיכרומט:[2]

דרכי ייצור נוספות כוללות חימום של כרום הידרוקסידי (Cr(OH)3), וחימום תערובת של חומצה בורית ונתרן דיכרומט.[2]

תכונות

הכרום החמצני קשה תמס במים, אתנול ואצטון והמסיסות שלו היא בערך 3 מיקרוגרם לליטר מים (ב–20°C). פיגמנט הווירידיאן מסיס במקצת, בערך 10 מיקרוגרם לליטר מים. צפיפות הכרום החמצני היא 5.22 גרם לסמ"ק (ב–25°C). הפיגמנט משנה את צבעו לחום בחימום, וחוזר להיות ירוק לאחר הקירור. גבישי הכרום החמצני קשים מאוד ויכולים לשרוט חומרים קשים מאוד כזירקון וטופז, ומבחינה קריסטלוגרפית הם הקסגונליים.[2]

הפיגמנט רעיל בבליעה ובמגע ויכול לגרום גירוי לעור, לעיניים ולרקמות ריריות. בנוסף, הוא עשוי לגרום לבחילה, ואף לבעיות נשימה דמויות אלרגיה או התקפי אסתמה ופגיעות בפריון ובעובר. חשיפה ארוכה לכרום חמצני יכולה לגרום לנזק לאיברים פנימיים, וכן ידועים מקרים של אקזמה כתוצאה ממגע עם תרכובות כרום תלת-ערכי. הפיגמנט לא דליק,[7][2] ובצבעי שמן הוא מהיר יבוש.[9]

מבחינת אינטראקציה עם חומצה ובסיס, הכרום החמצני אמפוטרי.

הערות שוליים

  1. ^ מקור לצבע באתר http://sensuallogicarchive.dk/
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 National Center for Biotechnology Information (2022). PubChem Compound Summary for CID 517277, Chromium(III) oxide. Retrieved January 9, 2022 from https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/Chromium_III_-oxide.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Viridian, ColourLex (ב־American English)
  4. ^ chromium processing - The metal and its alloys | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 Spotlight on: Chromium Oxide Green, Winsor & Newton - North America (ב־American English)
  6. ^ 6.0 6.1 The Color of Art Pigment Database: Pigment Green - PG, Art is Creation
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Pigments through the Ages - Viridian, WebExhibits (באנגלית)
  8. ^ The Etymology of Chemical Names: Tradition and Convenience vs. Rationality in Chemical Nomenclature, Walter de Gruyter GmbH & Co KG, 2019-10-08, מסת"ב 978-3-11-061124-3. (באנגלית)
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Spotlight on: Viridian, Winsor & Newton - UK (ב־British English)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Stefan Zumbuehl,Nadim C. Scherrer,Alfons Berger &Urs Eggenberger (19 יולי 2013) [2009]. "Early Viridian Pigment Composition CHARACTERIZATION OF A (HYDRATED) CHROMIUM OXIDE BORATE PIGMENT". Studies in Conservation. 54: 149–159. doi:10.1179/sic.2009.54.3.149. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0