ונרה 13
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | ברית המועצות |
| יצרן | לאבוצ'קין |
| תאריך שיגור | 30 באוקטובר 1981 |
| משגר | פרוטון K ובנוסף שלב עליון ושלב הימלטות |
| אתר שיגור | קוסמודרום בייקונור |
| משימה | |
| סוג משימה | טיסה על פני כוכב הלכת נגה ונחיתה |
| משך המשימה הכולל | ? – 25 באפריל 1983 |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 4395 ק"ג |
| משקל | 1633 ק"ג (יחידת נחיתה) |
ונרה 13 (ברוסית: Венера-13), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה. ונרה 13 שוגרה ב־30 באוקטובר 1981 מכן שיגור 200/39 בקוסמודרום בייקונור. הגשושית נבנתה במשרד לאבוצ'קין.
ב-22 בפברואר 1982 החל הליך של קירור יחידת הנחיתה. תהליך הקירור נמשך מספר ימים ובסופו טמפרטורה של תא מכשירי מדידה ביחידת הנחיתה הייתה 12 מעלות מתחת לאפס. הגשושית התנתקה מפלטפורמת הטיסה ב-27 בפברואר 1982 ונכנסה לאטמוספירה של נוגה ב-1 במרץ. במהלך הירידה היא הפעילה בלימה אווירודינמית ולאחריה בלימת מצנח שהתנתק בגובה 47 ק"מ ובהמשך הגשושית נבלמה על אטמוספירית. היא ביצעה נחיתה רכה מוצלחת.
יחידת נחיתה נשא ציוד לחקר הטמפרטורה והתרכובת הכימית של הקרקע ושל האטמוספירה. מכשיר "גרוזה-2" זיהה ברקים בנוגה. לאחר הנחיתה הועברו צילומים פנורמיים. בסך הכול בוצעו 14 צילומי צבע ו-8 שחור-לבן. בעזרת מקדח נלקחו דגמי קרקע. לאחר ניתוח הדגימות התברר שקרקע באזור הנחיתה היא בזלת. נתוני מדידת טמפרטורה מראו 464 מעלות צלזיוס ולחץ היה 92 בר. על יחידת נחיתה הותקן מיקרופון שהעביר רעש רקע של נגה.
יחידת נחיתה פעלה כ-127 דקות לעומת תכנון של 32 דקות בלבד.
יחידת טיסה המשיכה להעביר נתוני מדידות של מכשירים שהותנה בה. התשדורת האחרונה בוצע ב-25 באפריל 1983.
קישורים חיצוניים
| הקודם: ונרה 12 |
תוכנית ונרה | הבא: ונרה 14 |
