זופיה הולשאנסקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. זופיה הולשאנסקה או סופיה מהולשאני, שמה בלידה:"סונקה" (בפולנית:Zofia Holszańska, בליטאית:Sofija Alšėniškė- סופיה אלשנישקה ,בבלרוסית: Соф’я Гальшанская, בערך 1405 - 21 בספטמבר 1461) הייתה נסיכה ליטאית ממשפחת הלשאני, דוכסית גדולה של ליטא, האשה הרביעית והאחרונה של יוגיילה או ולדיסלב יגיילו, מלך פולין ודוכס גדול של ליטא, ועל ידי כך, מלכה רעייה של פולין בשנים 14221434 . כאמם של ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה ושל קז'ימייז' הרביעי הקימה עם בעלה את שושלת יגיילו.[1]

קורות חייה

ילדות וצעירות

זופיה או סופיה או סונקה הלשאנסקה נולדה בסביבות שנת 1405 כבתם האמצעית של אצילים הליטאים אנדז'יי הלשאנסקי ושל אלכסנרדה דרוצקה. אביה, אנדז'יי הלשאנסקי היה בנו של איוואן הלשאנסקי, יד ימינו של הדוכס הגדול של ליטא, ויטאוטאס הגדול וגיסו של הדוכס, כאח אשתו, אוליאנה הולשנאסקה. ההיסטוריונים חלוקים בעניין זהותו של אביה של אמה של זופיה, אלכסנדרה דרוצקה. ההיסטוריונים הפולנים טוענים כימדובר בנסיך ליטאי, דמיטרי הראשון הזקן אח למחצה של יוגיילו,[2] בעוד שהיסטוריונים רוסים טוענים כי הוא היה דמיטרי סמיונוביץ' משושלת רוריק.[3] האב, של זופיה, אנדז'יי מת כשילדתו הייתה קטנה והמשפחה עברה לגור בדרוצק, בה גדלה בסביבה רוסית-רותנית בדת הנוצרית אורתודוקסית. באותה תקופה נקראה סונקה או סופיה. ככל הנראה זכתה למעט מאוד השכלה והייתה אף אנלפבתית[2]

לא ידוע מתי היא פגשה לראשונה את יוגיילה. ידוע שהם נפגשו בחורף של השנה 1420–1421 כשיוגיילה ביקר בדרוצק,[4] זופיה הייתה אז נערה, בעוד שיוגיילה היה בסביבות גיל 60[5] או 70,[2] התאלמן שלוש פעמים (לאחרונה במאי 1420 כשנפטרה אשתו השלישית, אליזבתה גרנובסקה). שרדה לו רק ילדה אחת, ידוויגה (1431-1408) ולא היו לו יורשים זכרים. בנישואים לזופיה תמכו הדוד שלו, שמיון דרוצקי ובעל דודתה, ויטאוטאס, אולם הם נתקלו בהתנגדות מצד האצולה הפולנית וגם של הקיסר זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שהציע להשיא את וגיילו עם אלמנת אחיו, סופיה מבווריה,[4]

לפי המנהגים, נסיבות נשואי האחות הצעירה לפני אלו של בכורתה נחשבו מצב מביש. לכן הזדרזה המשפחה בשנת 1421 לחתן גם את אחותה הגדולה של זופיה, וסיליסה, עם איוואן ביילסקי, בן של אח למחצה אחר של יוגיילה, ולדימיר אולגרדוביץ'.[6] את טקס החתונה שהתקיים בנבהרודק ב-7 בפברואר 1422 ניהל בישוף סמוגיטיה, מתיאס מטראקאי. [7] או אולי ב-24 בפברואר[8] אמנם הכתרתה כמלכה רעיה של פולין התקיימה כעבור שנתיים ב-5 במרץ 1424. העיבור מוסבר על ידי התנגדות האצולה הפולנית והקשר די מרוחק בין זופיה ויוגיילה.[9]

מלכה רעיה - אשתו של יוגיילה

Zophia dei gratia Regina Polonie - זופיה, בחסד האל, מלכת פולין

במרץ 1422 עברה זופיה לגור בטירת ואוול בקרקוב. שם נתקלה בעוינות רבה מצד תומכיו של הקיסר זיסימונד ושל הנסיכה ידוויגה, במיוחד הבישוף זביגנייב אולשניצקי, המשפחות טנצ'ינסקי וטרנובסקי.[10] למשך שנה אחת בילה הזוג המלכותי לרוב בנפרד:יוגיילה נסע לפרוסיה, בחורף לליטא, ולהונגריה לשם משא ומתן עם הקיסבר זיסימונד, בעוד שזופיה נשארה בקרקוב.[11] כשהיא בודדה בחצר זרה ועוינת, כתב זופיה מכתבים לבעלה ושבהם ביטאה את אומללותה {.[10] יוגיילה לקח אז אותה למסע לרוסיה. נראה שיחסיהם התהדקו בעת המסע ואז דאג המלך לארגן את הכתרתה על ידי ארכיבישוף גנייזנו, ווייצ'ך יאסטז'נבייץ.[10] החגיגות ההכתרה התקיממו במרץ 1424 ונמשכו חמישה ימים. זופיה קיבלה במתנה את הכפרים סטראה זאגושץ' ובוגוציצה פיירוושה וכן 20,000 גז'יוונה בגרושים מפראג.[10]

בלילה 30/31 באוקטובר 1424 ילדה זופיה את ולדיסלב, הצאצא הזכר הראשון שנולד בבית המלכות של פולין ב-114 שנים.[12] לידת הבן העלתה את יוקרתה ואת השפעתה הפוליטית של המלכבה במדינה. מצד שני המאבק הפוליטי על הלשטון סביב ירושתו של ולדיסלב יגיילו עלה מדרגות. האצולה הפולנית טענה של זכויותיו של יוגיילה לכס המלכות אינן תורשתיות ושהמלך העתידי יצטרך להיבחר בתהליך בחירות על ידי האצילים. באספות בבאסט באפריל 1425 ובלנצ'יצה במאי 1425 הכריזו האצילים הפולנים שוולדיסלב יוכל להוריש לצאצא שלו אך ורק אם יאשר חירויות מסוימות לאצילים ודחו את זכותה של זופיה לעוצרות.[13] יגיילו דה את תנאיהם.

ב-16 במאי 1426 ילדה המלכה את בנה השני, קז'ימייז'. אולם הוא נפטר ב-2 במרץ 1427. אמנם נתונים אלה הם בסתירה עם בדיקה משנת 1950 שמצאה שהשלד התאים לילד בן 18 חדשים[14]

ב-29 או 30 בנובמבר 1427 ילדה זופיה את קז'ימייז', לימים קז'ימייז הרביעי יגיילו. הזוג המלכות המשיך להיאבק על זכויות ילדיהם לכס המלכות של פולין. בסתיו 1428 נסעו בני הזוג לליטא אולי כדי לתמוך בתוכנית להבטיח את כתר המלכותי של ליטא עבור הדוכס הגדול ויטאוטאס[15] לדוכס ויטאוטאס לא היו צאצאים ועמד להוריש את כתרו ליוגיילה ולבניו. אם האצולה הפולנית רצתה לשמור על האיחוד הפולני-ליטאי, עליה היה לבחור בניו של יוגיילה כמלכים. אסטרטגיה זו כונתה על ידי ההיסטוריונים כ"דרך ליטא התורשתית אל פולין התורשתית".[16] עם זאת תוכנית זו נתקלה בהתמגדות חריפה מצד אצילים פולנים בעוד שוויטאוטאס עמד על דרישתו להיות מוכתר כמלך ליטא. בסופו של דבר יגילו התפשר ובכינוס בידלניה, במרץ 1430 קיבל את הצהרת האצילים שיוכל לרשת רק אם יאשר כמה פריבילגיות של האצולה ובתנאי שזופיה תא תוכל להיות עוצרת הכתר.[16] ויטאוטאס מת באוקטובר 1430. בליטא פרצו סכסוכי ירושה שהובילו למלחמת האזרחים הליטאית (1435-1431) ולמלחמת פולין-טבטונים (1435-1431). אלו הכשילו את האסטרטגייה של הבטחת זכויות בפולין באמצעות ליטא ובינואר 1433 אישר יוגיילה את החלטות האספה בידלניה.[16] מלכי פולין, אפילו כשהם בני אותה שושלת, חייבים להיבחר על ידי האצולה[16]

חותם של המלכה זופיה הולשאנסקה על מסמך מ-1435

בדצמבר 1431, אחרי מחלה ממושכת, הלכה לעולמה הנסיכה ידוויגה (1431-1408), שהייתה ארוסה לפרידריך השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג. האשימו את זופיה שהרעילה אותה כדי לסלק אותה בעיצומם של סכסוכי הירושה. שוב פעם נאלצה סופיה להישבע שהיא חפה מפשע בפני בית דין.[17]

מלכה אם

ב-1 ביוני 1434 מת המלך ולדיסלב השני יגילו בהורודוק (היום במחוז לבוב של אוקראינה). השלטון נלקח על ידי הבישוף זביגנייב אולשניצקי ותומכיו.[18] ב-25 ביולי 1434 בהתאם להחלטות האספה בידלניה הוכתר ולדיסלב השלישי כמלך פולין. מועצת המלכות הוכרזה כמועצת עוצרים. המלכה זופיה והבישוף אולשניצקי המשיכו להיאבק על ההשפעה בתוך המועצה.[18]

בקיץ 1435 סיעה המלכה זופיה לגיסה, הנסיך המולדובי איליאש, בעל אחותה הצעירה, להימלט מהכלא הפולני ולחזור לשלטון בנסיכות מולדובה. איליאש נשבע אמונים למלך ולדיסלב ומולדובה שילמה מס לפולין.[18] המלכה תמכה גם בתוכנית לארס את ולדיסלב עם אן, דוכסית לוקסמבורג שהייתה בו זמנית גם יורשת כס המלכות של הונגריה ושל בוהמיה. אולם תוכנית זו נכשלה.[18]

אחרי מות הקיסר זיגיסמונד מלוקסמבורג, במרץ 1438 ביישוב חרודים התכנסה האצולה הבוהמית, שבה רבים היו הוסיטים ממתנגדיו של אלברכט מאוסטריה ובחרה בקז'ימייז' הרביעי יגיילו כמלך בוהמיה. לא יודעים אם המלכה זופיה תמכה במהלך זה, אבל היא נודעה בדרך כלל כתומכת בהוסיטים, בניגוד לבישוף אולשניצקי שהתנגד להם בחריפות.[18] בסתיו 1438 הצבא הפולני פלש לבוהמיה. עם זאת המסע הצבאי לא נערך היטב ואחרי תבוסת תומכיו של קז'ימייז' בז'לניצה חזר הצבא הפולני לארצו באוקטובר 1438. .[19]בדצמבר 1438 התכנסו אצילים פולנים בפיוטרקוב טריבונלסקי והכריזו על המלך בן ה-14 ולדיסלב כבוגר. צעד זה משמעותו הייתה פיזור מועצת העוצרים אבל לא חיזק את מעמד המלכה זופיה לעומת אולשניצקי.[20] היא השתתפה בנובי קורצ'ין בהתאגנותה של "קונפדרציה פולנית" "למען הגנתם של המלך ושל הסדר בממלכה" - נגד אולשניצקי ובעד ההוסיטים. "קונדפרציה" זו, בראשות סיפטק ממלשטין, נחלה, בסופו של דבר, תבוסה בקרב גרוטניקי[20]

אחרי מותו של המלך אלברכט באוקטובר 1439, בחרו האצילים ההונגרים בוולדיסלב כמלכם. אמו זופיה ליוותה אותו עד לגבול ההונגרי. הם נפרדו ב-22 באפריל 1440 בצ'ורשטין. זו הייתה הפעם האחרונה שהיא ראתה את בנה הבכור[20] במרץ 1440 נרצח הדוכס הגדול של ליטא, זיגיסמונד קיישטוטייטיס. בעוד ולדיסלב בהונגריה, הזמינו האצילים הליטאים בראשות יונאס גושטאוטאס, את הנסיך קז'ימייז' לווילנה ובחרו בו כדוכס גדול של ליטא.[20] זופיה נשארה בפולין וביקרה בארבעת הימים הבאים בחבל סאנוק ובטירת סאנוק. ההיא נודעה במנהלת מוכרשת וכיבדה את התושבים. יחד עם זאת ההכנסות מאדמותיה לא יכלו להספיק למימון סגנון חייה המלכותי והיא נכנסה לחובות.[21]

ולדיסלב נהרג בקרב וארנה ב-10 בנובמבר 1444. החדשות דחפו את זופיה בחזרה לזירה הפוליטית.[21] באפריל 1445 היא לקחה לחק באספה בשייראדז זבה בחרו האצילים הפולנים בבנה קז'ימייז' כמלך. יחד עם זאת קז'ימייז' לא הזדרז לטעון לכתר וסירב לנסוע לפולין. זופיה עצמה נסעה אז לליטא לפגוש אותו אחרי פרידה של חמש שנים. המפגש התקיים בהרודנה באוקטובר 1445.[21] קזימייז עמד על סירובו לבוא לפולין ובשנתיים הבאות מילאה זופיה את תפקיד המתווכת בין קז'ימייז' לאצולה הפולנית. ב-1466 הודיעו האצילים שיבחרו בבולסלב הרביעי מוורשה כמלך אם ימישך קזימייז' לסרב.[21] זופיה שיגרה שוב שליחים אל בנה ולבסוף הוא נענה בחיוב. לפי יאן דלוגוש תחנוניה האמהיים של זופיה שכנעו את האצילים לאשר את בחירת קז'ימייז' בנובי קורצ'ין, על אף תמיכתו של הקרדינל אולשניצקי בבולסלב.[22] ב-25 ביוני 1447 הוכתר קז'ימייז' הרביעי כמלך פולין.

"הביבליה של המלכה זופיה"

מרגע בחירתו התחיל קז'ימייז' לבודד את אולשניצקי מהשלטון אבל אפשר לאמו להשתתף במועצת המלכותית.[23] היא ליוותה אותו במסעותיו והמשיכה להשפיע על החלטותיות. קז'ימייז' תמך באחייניה של זופיה - השליטים רומן השני ואלכסנדרל . השפעתה פחתה אחרי שהתחתן קז'ימייז' עם אליזבת מהבסבורג בשנת 1454[24] התערבותה הפוליטית האחרונה הייתה שליחת שליח אל האפיפיור החדש פיוס השני כדי לבדוק את דעותיו לגבי המלחמה בין פולין לאבירים הטבטונים (1466-1454).[24]

לפי יאן דלוגוש, זופיה חלתה אחרי שאכלה יותר מדי מלונים וסירב לטיפולים.[24] המחלה החמירה והיא לקתה בשיתוק. זופיה מתה ב-21 בספטמבר 1461. היא נקברה בקפלת השילוש הקדוש בקתדרלת ואוול. היא הייתה זאת שיזמה את בניית הקפלה וקישוטה בשנים 1431–1432. כשנפטרה היו לה 4 נכדים ונכדה אחת[24]

המלכה זופיה מימנה תרגום כתבי הקודש הנוצריים לפולנית בשנים 1453–1461. אפ על פי שתרגום לא הושלם, היצירה שנודעה כ"ביבליה של המלכה זופיה" מהווה ציון דרך חשוב בהפתחות השפה הספרותית הפולנית.[25]

הנצחה

  • 2006 - הבנק הלאומי של בלרוס הנפיק מטבע לכבוד מלאת 600 שנה להולדתה של זופיה הולשאנסקה

ביבליוגרפיה

  • Małgorzata Duczmal, . Jogailaičiai Translated by Birutė Mikalonienė and Vyturys Jarutis. Vilnius: Mokslo ir enciklopedijų leidybos centras. 2012 מסת"ב 978-5-420-01703-6

("היגיילונים" - בליטאית. תורגם לאנגלית)

  • JanTęgowski, Pierwsze pokolenia Giedyminowiczow. Poznań-Wrocław: Wydawn.Historyczne. 1999 מסת"ב 83-913563-1-0. ("הדור הראשון של הגדימינים") (בפולנית)
  • Zygmunt Wdowiszewski, Genealogia Jagiellonów . Warszawa: Pax.1968 OCLC 21868459. (בפולנית)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זופיה הולשאנסקה בוויקישיתוף
(נסיכות דרוצק ונסיכי דרוצק. דרוצק העתיקה: אלף שנה לעירДруцкае княства і князі Друцкія". Друцк старажытны: Да 1000-годдзя ўзнікнення горада) בבלרוסית

הערות שוליים

  1. ^ שושלת יגיילו באתר אוניברסיטת אוקספורד
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Duczmal 2012 עמ' 422
  3. ^ נוסביץ' 2000
  4. ^ 4.0 4.1 Duczmal 2012 עמ' 423
  5. ^ Tęgowski 1999עמ' 124-125
  6. ^ Улащик (1968) הכרוניקה מביכובייץ
  7. ^ 1968 Wdowiszewski עמ' 47-44
  8. ^ Tęgowski1999 עמ' 47-44
  9. ^ Duczmal 2012 עמ' 425-424
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Duczmal 2012 עמ' 425
  11. ^ Duczmal 2012 עמ' 424-425
  12. ^ Duczmal 2012 עמ' 426-425
  13. ^ Duczmal 2012 עמ' 426
  14. ^ Duczmal 2012 עמ' 280
  15. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם דוצ'מל 6
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 Duczmal 2012 עמ' 428
  17. ^ Duczmal 2012 עמ' 247
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 18.4 Duczmal 2012 עמ' 429
  19. ^ Duczmal 2012 עמ' 283
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 Duczmal 2012 עמ' 430
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 21.3 Duczmal 2012 עמ' 431
  22. ^ Duczmal 2012 עמ' 432-431
  23. ^ Duczma 2012 עמ' 432
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 דוצ'מה 9
  25. ^ Duczmal 2012 עמ' 434-433
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0