זיזף ארך-רגל
 זיזף ארך-רגל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | זיזפיים |
| סוג: | זיזף ארך-רגל |
| מין: | זיזף ארך-רגל |
| שם מדעי | |
 Macrophyllum macrophyllum
| |
| תחום תפוצה | |
| |
זיזף ארך-רגל (שם מדעי: Macrophyllum macrophyllum), הוא סוג של עטלף קטן במשפחת הזיזפיים, שמצוי באמריקה הדרומית וההמרכזית כולל יער האמזונאס ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1821 על ידי הזואולוג הגרמני היינריך רודולף שינץ ולו 3 תת-מינים. לזיזף ארך הרגל תכונות מורפולוגיות ייחודיות המותאמות לציד חרקים בסביבה מימית, דוגמת רגליים ארוכות, כפות גדולות, טפרים חזקים וקרום תעופה גדול ורחב. הוא נוהג לצוד ולחפש את מזונו אך ורק מעל מקורות מים ומשתמש באיכון הד עם פולסים גבוהים מהרגיל.
אנטומיה ומאפיינים פיזיים
לזיזף ארך הרגל ראש גדול עם גולגולת קצרה ומסיבית, חוטם רחב וגוף שמנמן. האוזניים גדולות, רחבות ומחודדות עם צפירים בינוניים. עיטור העלה האפי של המין הוא בין הגדולים במשפחה (קטן רק משל זיזף החרב), וצורתו כחנית ארוכה. בחלקו התחתון של העיטור יש תלתן בשרני הסובב את הנחיריים. על שפתו התחתונה של הזיזף ישנו עיטור בשרני קטן דמוי כפתור פרחוני שמכוסה בטבעות קטנות וביבלת מרכזית. אורך ראשו וגופו של הזיזף ארך הרגל 40–53 מ״מ, אורך זרועו 35–45 מ״מ ואורך זנבו 38–49 מ״מ; משקלו 6–9 גרם. מוטת הכנפיים כ-8 ס״מ.
כפי שמרמז שמו, המין מתאפיין ברגליים ארוכות באופן חריג, שאורכן נע בין 13 ל-16 מ״מ. כפות הרגליים גדולות, רחבות ומצוידות בטפרים גדולים וחזקים שייתכן וממסייעים לו לחטוף את טרפו מעל המים. הזנב גם הוא חריג באורכו, וקרום התעופה האחורי דקיק, רחב ומוארך במיוחד; הקרום מכוסה במרכזו ובקצהו בקשתות ייחודיות של בליטות משוננות קטנות לצד רפידות קטנות רבות המפוזרות על פני כל משטח הקרום.
הפרווה של הזיזף ארך הרגל ארוכה ורכה. צבעה הכללי משתנה בין אפור כהה לחום אפרורי, חום ביסטר כהה או מפויח, חום זית, זהוב, חלודה ואפילו שחור מבריק. אזור הגחון נוטה להיות בהיר מעט. האוזניים, העיטור האפי והכפתור הפרחוני בצבע שחרחר או חום חלודה. הכנפיים שחרחרות, הזרועות והרגליים בצבע בורדו, וקרום התעופה האחורי שחור סגלגל עם טבעות בהירות וכהות.
תפוצה ובית גידול
הזיזף ארך הרגל מצוי באמריקה הדרומית והמרכזית; טווח התפוצה שלו כמעט על כל ברזיל (למעט אזור הפמפס), צפון מזרח ארגנטינה, מזרח פרגוואי, צפון בוליביה, צפון ומרכז פרו, אקוודור, קולומביה, וונצואלה, גיאנה, גיאנה הצרפתית, סורינאם, פנמה, קוסטה ריקה, גואטמלה, ניקרגואה, בליז, הונדורס, אל-סלבדור, ודרום מקסיקו.
בית הגידול של הזיזף ארך הרגל כולל יער נשיר טרופי, יער גשם טרופי וקרחות יער. הגורם המכריע בבחירת בית הגידול הוא הקרבה למקורות מים דוגמת אגמים, נהרות, נחלים, ביצות ומפרצים שבהם המין מחפש את מזונו.
אקולוגיה
פעילות ולינה
הזיזף פעיל בשעות הלילה ומבלה את שעות היום בלינה במגוון אתרים: החל מחורבות ואתרים ארכאולוגים, דרך עצים חלולים, בניינים, גשרים מעל נהרות ונחלים, ספינות נטושות, מנהרות השקיה, בורות מים ומערות ים. הוא חי בבדידות או בקבוצות של עד 70 פרטים, לעיתים קרובות בחברת עטלפים אחרים מהסוגים: זיזף חסר-זנב, זיזף ארך-לשון, שפתן משופם, אשמן כלבי וערפד שעיר-רגליים.
הזיזף ארך הרגל חי בשטח מחיה קבוע שגודלו מגיע עד ל-150 דונם, כאשר שטחן של הנקבות גדול משל הזכרים. מאפיין זה יוצא דופן עבור עטלפים קטנים שחיים בשטח מחיה קטן בהרבה. הזיזף נייד במיוחד, וסורק מדי לילה שטחים גדולים בחיפוש אחר מזון.
איכון הד
כיתר הזיזפים, הזיזף ארך הרגל מחפש את טרפו באמצעות איכון הד וחוטף אותו תוך כדי טיסה. העיטור האפי שדרכו עוברים הפולסים (גלי הקול) מבית הקול, מסייע לו למקד אותם לעבר האזור הרצוי. בניגוד לזיזפים רבים שמשתמשים בפולסים חלשים ומכונים בשל ״העטלפים הלוחשים״, הזיזף ארך הרגל מפיק פולסים רבי עוצמה לאיתור טרפו (כ-110 דציבלים), כשעוצמת הפולסים מותאמת לסביבה: אזור עם עומס אקוסטי יגרום לזיזף להפחית את גלי הקול, בניגוד לאזור פתוח. נוסף על כך, הוא המין היחיד במשפחת הזיזפים שמסוגל לקבל ולנתח הד חוזר בתדר שעולה על 160 הרץ.
ההרגל של המין לחפש מזון בסביבות פתוחות יותר, מאפשר לו להשתמש בפולסים גבוהים בכדי לסרוק אזור גדול יותר ולאתר במהירות פריטי טרף פוטנציאליים. תדירות הפולסים המופקים על ידי הזיזף עולה ככל שהוא מתקרב למטרה המבוקשת, בכדי לאמוד את המיקום המדויק של הטרף עד לרגע לכידתו. למרות שהפקת פולסים בתדירות גבוהה מכריחה אותו להפסיק את ההאזנה להד המוחזר מהר יותר, צמצום המרחק מהמטרה מספיק בשביל לקבל את ההד חזרה ולנתח אותו לפני הקריאה הבאה.
תזונה ושיטות ציד
מאחר שהמורפולוגיה הייחודית של הרגליים מזכירה מאוד את זו של עטלף הבולדוג והנשפון הדייג, התזונה של המין עניינה במיוחד את חוקרי הטבע. ההנחה הרווחת הייתה, שהמין ניזון בעיקר מציד חרקים מימיים, אך ניתוח תכולת הקיבה של המין העלה שהוא ניזון גם מחרקים מכונפים רגילים, מרצי מים ומדם.
הרגליים הארוכות והכפות הגדולות משמשות את הזיזף לשלות חרקים מימיים או חרקים מכונפים המתעופפים צמוד למים, וזאת בניגוד לעטלפי חרקים אחרים שחוטפים אותם עם הפה. קרום התעופה הרחב והארוך של המין, נמתח למקסימום במהלך הטיסה מעל המים ומתפקד כמחסום בפני חרקים שמנסים להימלט מרגלי הזיזף.
שיחור מזון
מחקר שהתבצע באחד מאיי תעלת הפנמה, העלה שהזיזף ארך הרגל יוצא דופן משאר המינים במשפחתו בכך שהוא מחפש את טרפו אך ורק מעל המים ולא יותר מגובה חצי מטר. הטיסה המהירה של הזיזף בסמוך לגופי המים חסרי המכשולים, גורמת לאפקט קרקע מתמשך שמפחית את כוח הגרר, ובהתאם לכך, הזיזף מקטין מאוד את בזבוז האנרגיה על הטיסה; תופעה זאת מסבירה את יכולתו של הזיזף הקטן לגמוע מרחקים ארוכים מדי לילה מבלי להתעייף.
הזיזף מתמקד רוב הלילה במספר מצומצם של גופי מים עתירי חרקים שפזורים על פני שטח המחיה הרחב שלו ומתחלפים אחת לכמה זמן; ככל הנראה, מדי לילה הזיזף רוכש ״מטרות״ פוטנציאליות חדשות תוך כדי טיסה עבור היום הבא ומתעדכן בהידלדלות המזון במקומות הישנים. בדרך זו, יש לו ידע מפורט על אתרי ההאכלה בשטח, כך שהוא עף רק לאזורים שבהם יוכל להחזיר את האנרגיה שהוציא.
רבייה
עונת הרבייה מתרחשת כנראה בין ספטמבר לדצמבר והזיזפית ממליטה צאצא יחיד בכל פעם. הזכר יוצר לעצמו הרמון של מספר נקבות, וכדי לשמור עליהן מפני זכרים אחרים הוא ממעט לבצע גיחות ארוכות במהלך שיחור המזון.
מצב
הזיזף ארך הרגל מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), בגלל הטווח הרחב של תפוצתו, אוכלוסייתו הגדולה, נוכחותו באזורים מוגנים רבים, סובלנותו לשינויים בבית הגידול, וחוסר אינדיקציה לירידה משמעותית. מגמת האוכלוסייה איננה ידועה. אובדן בית גידול באמצעות כריתת יערות מהווה איום מקומי על אוכלוסיות מבודדות. המין נחשב למוגן במקסיקו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
