זכירת מעמד הר סיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, מאמצע שנות הת"ר.

זכירת מעמד הר סיני היא מצוה המתייחסת לחובה לזכור ולא לשכוח את מעמד הר סיני. יש ראשונים שהחשיבו אותה כמצוות לא תעשה, ויש שמנו אותה גם בין מצות עשה. לדעת ראשונים רבים[1] נכלל בלאו זה גם האיסור לשכוח דבר מן התורה. אף על פי שהיא מצוה מעשית, שלדעת רבים היא מתקיימת באמצעות הזכרה בפה, היא נחשבת כמצוות לא תעשה.

המצוה

נאמר בתורה בפרשת ואתחנן:

רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדתָּ לִפְנֵי ה' אֶלוֹקיךָ בְּחוֹרֵב

דברים ד' ט'-י'

אף על פי שציווי זה נאמר לדור המדבר ובגוף ראשון (יום אשר עמדת) מצוה זו נאמרה לכל איש מישראל בכל הדורות.[דרוש מקור]

דעות הראשונים

נחלקו הראשונים אם מצוה זו נמנתה בין תרי"ג המצוות: הרמב"ם והסמ"ג וספר החינוך - לא מנו מצוה זו בין תרי"ג המצוות, ואילו הרמב"ן[2] ובעל הלכות גדולות[3] מנו את מצוות זכירת מעמד הר סיני בין מצוות לא-תעשה.

המגילת אסתר הסביר את דעת הרמב"ם שהשמיט מצוה זו, בהתאם לכלל שאין מונים מצוות כלליות. וכיוון שלדעתו מצוה זו אמורה בכללות על קיום התורה - הרי שהיא נכנסת לקטגוריה זו. ואילו בספר קרן אורה[4] הסביר את הסיבה שהרמב"ם לא מנה מצוה זו, משום שהמצוה היא בלב בלבד. והוסיף הערוך השולחן שאין החיוב לזכור, כי אם שלא לשכוח.

בספר מגן אברהם[5] וכן רבי שניאור זלמן מלאדי בשולחן ערוך הרב[6] הוסיפו למנות מצוה זו גם כמצוות עשה.

תוכן הזכירה

לזכירה שני חלקים: א. קבלת התורה מידי ה' ב. עצם המעמד שהיה בהר סיני, שעל ידי זכירת מעמד נורא זה, נפחד ונירא מהבורא יתברך[7]. וישנם הסבורים[8] שמצות עשה לומר זכירה זו בכל יום.

צורת הזכירה

משמעות זכירה זו היא גם כפשוטה, לזכור את המאורע, וכדברי הרמב"ם: "ציוונו ה' לזכור מעמד הר סיני תמיד והזהרנו לשוכחו וחייבנו להודיעו לבנינו כדי שיגדלו בידיעתו"[9] וגם באופן עמוק יותר המתייחס למעמד הר סיני כמקור הבסיסי של התורה, וכפי שכותב הרמב"ן "שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו דעתנו אבל יהיו עינינו וליבנו שם כל הימים"[10]. את התועלת במצוה זו מסביר הרמב"ן:

אם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד, אע"פ שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים, אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת יכנס ספק בלב האנשים; אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו

בדומה לדברי הרמב"ן שמתייחס למצוה זו כאחד מיסודי התורה - נאמר בגמרא כי מפסוק זה נלמד כי אסור לשכוח את דברי התורה כולם: "אמר ריש לקיש כל השוכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו, שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח... יכול אפילו מחמת אונסו? תלמוד לומר: ופן יסורו מלבבך, במסירם מליבו הכתוב מדבר" (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צט עמוד ב).

אופן הזכירה

אף על פי שנאמרה בתורה, ועל פי חלק מהתנאים כלולים בה מספר לאווים, בשונה מזכירת מעשה עמלק לא מצינו במצוה זו חיוב מעשי. ונחלקו האחרונים בצורת קיום המצוה:

  1. זכירה בלב בכל המצוות - לדעת הערוך השולחן מקיימים את המצוה בעת קיום כל מצוה ומצוה[11].
  2. זכירה בברכות קריאת שמע - לדעת המגן אברהם[5] בשם המקובלים יש לכוון מדי יום בתפילת שחרית, בעת אמירת ברכת "אהבה רבה" (או אהבת עולם) בתיבות "ובנו בחרת" לזכור את מעמד הר סיני.
  3. זכירה בחג השבועות - לדעת המחצית השקל[12] המצוה מתקיימת מדי שנה בקריאת התורה של חג השבועות.

במרבית סידורים התפילה הנפוצים נדפסו הפסוקים בששת (או בעשרת) הזכירות הנאמרות מדי יום לאחר תפילת שחרית.

קישורים חיצוניים

הערך "דכירת מעמד הר סיני", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים

  1. הרשב"ם, האבן עזרא, הרמב"ן והספורנו בפרשת דברים פרק ד' פסוקים ט'-י', ועל פי המגילת אסתר - גם הרמב"ם
  2. בהוספותיו לספר המצוות מצות לא תעשה אות ב, וכן בפירושו על התורה בפרשת דברים פרק ד' פסוק ט'.
  3. הלכות גדולות, הקדמה, לאוין קע.
  4. מסכת ברכות, דף ג' עמוד א', לגבי הרהור כדיבור
  5. 5.0 5.1 מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס סעיף קטן ב' בשם כוונות וכתבים
  6. אורח חיים, סימן ס'.
  7. של"ה, פרשת יתרו
  8. מקור חיים, סימן א, סעיף ט
  9. איגרת תימן פ"א
  10. רמב"ן בשיכחות הלאווין של הרמב"ם, הלאו השני
  11. ערוך השלחן או"ח ס ה, ולמד זאת מלשון הפסוק "השמר פן תשכח" ולא "זכור", שהמצוה איננה זכירה אקטיבית אלא אי שכחה, ולכן היא מתקיימת בכל עשיית מצוה.
  12. מחצית השקל על מגן אברהם, סימן ס' סעיף קטן ב', בדעת המגן אברהם