זכירת מעשה מרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זכירת מעשה מרים היא מצות עשה מהתורה, שיש המונים אותה כחלק מתרי"ג המצוות, שעניינה הוא לזכור את מעשה דיבור מרים הנביאה אודות משה רבינו, ושעל כך לקתה בצרעת[1], וללמוד ממנו קל וחומר לאיסור לשון הרע[2]. פסוק הזכירה נאמר בשש הזכירות הנאמרות לאחר תפילת שחרית.

מקורה

המצווה נזכרת בתורה פעם אחת, בפסוק[3]: ”זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים”. וכתב הרמב"ן בפירושו שהוא אזהרה על איסור לשון הרע, וכן ציווי להזכיר את מעשה מרים בפה[4]. וכן כתבו הרשב"ץ[5], החרדים[6] והחפץ חיים[7].

מהותה

עניין המצווה הוא לזכור את מעשה מרים, שדיברה באחיה, ואת העונש שניתן לה על כך. וכן להתבונן בדבר שנענשה עונש כה גדול על אף שהיתה מבוגרת ממנו, מסרה נפש להצילו מן המצרים, לא דיברה בגנותו אלא טעתה בדרגת נבואתו, משה רבינו לא הקפיד על כך, וכן כל כוונתה היתה לטובה, ומכאן נלמד קל וחומר למספרי לשון הרע ממש על העונש הראוי להם[8].

במניין המצוות

מוני המצוות כהרמב"ם והסמ"ג לא מנו מצווה זו בין רמ"ח מצוות העשה, מלבד הרמב"ן. אמנם הרמב"ם סובר שזוהי מצווה מהתורה[9], וכן הזכיר את דין הזכירה בספרו משנה תורה. את הסיבה לכך שהרמב"ם לא מנה אותה כמצווה, יש שביארו בכך שלשיטת הרמב"ם אין חיוב להזכיר את מעשה מרים בפה, אלא די במחשבה על כך, מה שמגדיר אותה כפרט מתוך איסור לא תלך רכיל, אותו אכן מנה הרמב"ם כמצוות לא תעשה[10].

דיני המצווה

דעת הרמב"ם, וכדבריו כתבו ספר החינוך[11] והשאגת אריה[12], שאין צורך לומר את פסוק הזכירה בפה, אלא די בזכירה במחשבה. בהתאם לשיטתו, כתב האר"י[13] שבברכת אהבה רבה יש לזכור את מעשה מרים במילים "להודות לך", כיון שהפה נברא להודות לה' ולא לעבור רצונו. לעומתם דעת הרמב"ן[14] וכדבריו כתב החפץ חיים[15] שיש לומר את הזכירה בפה דוקא, וזאת על פי דברי הספרא[16].

יש שכתבו שחיוב המצווה חל כל יום מחדש[17], אך יש הסוברים שדי בהזכרה פעם אחת בשנה כזכירת מעשה עמלק[18], והסיבה שאינו נקרא בתורה במועד מסוים כמעשה עמלק, הינה משום שחז"ל חששו לגנותה של מרים, ודי בקריאת פרשת השבוע כדי לקיים את הזכירה[19].

יש שכתב שמעשה מרים אינו נוהג כיום, משום שהתורה הסמיכה אותו לדין הצרעת, שאינו נוהג בזמן הזה[20].

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ רמב"ן על ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט' ובהשמטות לספר המצוות, עשה ז.
  2. ^ וכתב החפץ חיים שהמדבר לשון הרע מבטל מצוות עשה זו.
  3. ^ ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט'
  4. ^ פרט זה נזכר כבר בספרא, בחוקותי, פרשה א
  5. ^ זוהר הרקיע מצווה כו
  6. ^ מצוות עשה מהתורה התלויות בפה אות כד
  7. ^ ספר חפץ חיים פתיחה עשין א, שמירת הלשון שער התבונה ריש פי"ב
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות טומאת צרעת, פרק ט"ז, הלכה י', ורמב"ן על ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט'
  9. ^ לפץ חיים, פתיחה, באר מים חיים אות א'.
  10. ^ קרן אורה, ברכות דף ג' עמוד א'.
  11. ^ ספר החינוך, מצווה ש"ל
  12. ^ בסוף סימן י"ג.
  13. ^ הובא במגן אברהם סימן ס' סעיף קטן ב'.
  14. ^ דברים כד, ט
  15. ^ שמירת הלשון, שער התבונה, פרק י"ב.
  16. ^ בחוקותי, פרשה א.
  17. ^ ספר חרדים, לאוין, פרק א', סימן י"ד.
  18. ^ כמחצית השקל, סימן ס' סעיף קטן ב'.
  19. ^ מגן אברהם, שם.
  20. ^ ערוך השולחן, אורח חיים, סימן ס', סעיף ד'.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0