חדר העבודה של הרצל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חדר העבודה של הרצל מוצג במוזיאון הרצל, בהר הרצל בירושלים.

היסטוריה

לאחר מותו של בנימין זאב הרצל בשנת 1904, משפחתו של הרצל נותרה ללא מקורות הכנסה. מתוך הכרה בערך ההיסטורי של עבודתו של הרצל, מכרה אלמנתו ז'ולי את רהיטי וחפצי חדר עבודתו לחברו וממשיך דרכו דוד וולפסון, אשר ראה בכך דרך נוספת לתמוך במשפחת הרצל[1] וכן אפשרות לפעול להנצחתו[2]. וולפסון שמר את תכולת החדר בביתו בקלן[3].

לאחר פטירתו של וולפסון ב-1914, הוציא לפועל את צוואתו מקורבו, עורך הדין והפעיל הציוני אדוארד לשינסקי. לשינסקי הקים בביתו רחב הידיים בברלין שני חדרי הנצחה – "חדר הרצל" ו"חדר וולפסון"[4].

ב-1928 החלו לשקול העברת חדר עבודתו של הרצל לארץ ישראל[5]. הקרן הקיימת לישראל ביקשה להעבירו אל בניינה העתידי בירושלים, אולם ההנהלה הציונית רצתה להעבירו אל משרדיה בירושלים או אל המשכן העתידי של הספרייה הלאומית בבית דוד וולפסון. משפחת לשינסקי הביאה עמה את תכולת חדר העבודה כאשר עלתה לארץ[6]. התכולה נשמרה במשרדי ההנהלה הציונית[3].

ב-1931 נחנך "חדר הרצל" בחדר על גג בית הקרן הקיימת בבית המוסדות הלאומיים בירושלים[7]. בחדר המשוחזר נמצאו שולחן עבודתו של הרצל, שולחן ממלון "גסטון" בפריז עליו כתב את ספרו מדינת היהודים, ספרייתו, תמונות הוריו, תמונות ופסלים שונים, מזכרות ומתנות שקיבל מפעילים ציוניים וממנהיגים עימם נפגש במסעותיו. בטקס חנוכת החדר נאמו הרמן שטרוק ופרדריק קיש. אורחי הכבוד היו ארבעה ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשוןיוסף קלוזנר, מרדכי בן הלל הכהן, יוסף זיידנר, ליאון גורודישץ.

החדר על הגג היה קטן ונועד לשימוש זמני. ב-1937 הוקם אגף חדש בבית הקרן הקיימת, ובו חדר שנועד לשמש גרעין למוזיאון הרצל. החדר החדש בתוכנן בהתאמה מלאה לחדר העבודה בביתו של הרצל – מותאם במידותיו ובעיצובו, עם רצפת פרקט, דלתות וחלונות (חלקם מדומים) שנצבעו בהתאם למקור, סידור רהיטי החדר לפי צילומים ובהתייעצות עם הרמן שטרוק שהיה מבאי ביתו של הרצל. גם במסדרון המוביל לחדר הונחו חפצים מדירתו של הרצל, שלא היו חלק מחדר העבודה, ביניהם הבימה שמעליה נשא הרצל את נאומו בקונגרס הציוני הראשון[3][8].

למרות הכוונה הראשונית, מוזיאון הרצל לא הוקם בבית המוסדות הלאומיים. המוזיאון הוקם בהר הרצל, ונחנך ב-1960. חדר העבודה של הרצל הועבר אליו[9] למרות התנגדות התחלתית של הקרן הקיימת[10][11]. במוזיאון תוכנן חדר העבודה כך שיוצג מאחורי קירות זכוכית, וחלונות החדר המדומים ישקיפו אל נופיה המצולמים של וינה[12].

החדר שולב במוזיאון בתקופת פעילותו הראשונה בין השנים 1960–2000 וגם מאז שיפוצו ופתיחתו מחדש ב-2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0