חוק בית המשפט לענייני משפחה

חוק בתי המשפט
פרטי החוק
תאריך חקיקה	31 ביולי 1995
תאריך חקיקה עברי	ד' באב תשנ"ה
גוף מחוקק	הכנסת ה-13
חוברת פרסום	ספר החוקים 1537, עמ' 393, מיום 07/08/1995
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד המשפטים
מספר תיקונים	12
נוסח מלא	חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995

חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 הוא חוק שנחקק על ידי הכנסת ה-13 בשנת 1995 ויצר את בית המשפט למשפחה, ערכאה ייחודית הפועלת במסגרת בית משפט השלום ודנה בענייני משפחה. ערכאה זו קיבלה סמכויות שהיו נתונות לפני חקיקת החוק לבית המשפט המחוזי ובכך רוכזו כל הדיונים בין קרובי משפחה בהקשרים שונים בערכאה אחת, וכך גם עניינים הקשורים באופן רעיוני לענייני משפחה כגון שאלות של אפוטרופסות, פונדקאות או תרומת ביציות ועניינים הקשורים בקטינים. בעניינים שונים לבית המשפט למשפחה סמכות מקבילה לבית הדין הרבני, ובעניינים אחרים יש לו סמכות ייחודית.

הרקע לחקיקת החוק

קודם לחקיקת החוק ריכז בית המשפט המחוזי את עיקר הסמכויות לדיונים בענייני משפחה. בית המשפט דן בענייני המעמד האישי מכוח דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, וכן מכוח חוקים של הכנסת בעניינים רבים אחרים כגון מזונות, אפוטרופסות, אימוץ ועוד. לבית משפט השלום היו סמכויות מעטות ביותר לדון בענייני משפחה.^[1]

לשם יעילות הדיון נראה כי יש צורך בריכוז סמכויות אלו בערכאה אחת שתתמחה בדיון בענייני משפחה, על מכלול הדינים המיוחדים הקשורים בעניינים אלו. כדי לבחון זאת הוקמה בשנת 1985 "הוועדה לבחינת ויישום דיני המשפחה" בראשות השופט אלישע שיינבוים. מסקנות הוועדה התפרסמו בחודש דצמבר 1986 ובהן הומלץ על הקמת בית המשפט לענייני משפחה. העיקרון שעמד לנגד עיני הוועדה היה "משפחה אחת, שופט אחד". הוועדה המליצה על ריכוז כל ההליכים המשפטיים אשר כרוכים במשבר משפחתי לסוגיו; כמו סכסוך על רכוש משותף, גירושין, מחלוקת ומאבק על משמורת הילדים, תחת קורת גג משפטית אחת. הוועדה קבעה כי "ריכוז סמכויות ייעל את המערכת, יימנע כפילויות בדיון ובהכרעות שיפוטיות, יאפשר פתרון שיטתי ומגובש יותר, יקצר את ההתדיינות, וכפועל יוצא יביא לפתרונות טובים יותר".^[2] מסקנות הוועדה הבשילו לכדי הצעת חוק אשר נוסחה על ידי השופט יהושע גייפמן בשנת 1994, התקבלה בכנסת ב-31 ביולי 1995 תחת השם "חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995"^[3] והביאה להקמת בית משפט לענייני משפחה בישראל.^[4]

הוראות החוק

החוק תוקן מספר רב של פעמים מאז שנחקק, לרוב בעקבות חקיקת חוקים חדשים כגון חוק תרומת ביציות או חוק להגנה על עדים. הוראות החוק העיקריות הן:

סעיף 2 לחוק מקים את בתי המשפט למשפחה, וסעיף 3 קובע כי "ענייני משפחה" יידונו במסגרתם. "ענייני משפחה" המוגדרים בחוק הם רשימה ארוכה של עניינים, שהיו בעבר בחלקם הגדול בסמכות בית המשפט המחוזי:

ענייני המעמד האישי.
תובענה כלשהי בין בני משפחה, המוגדרים כ"בן זוג" (לרבות ידועים בציבור), ילד (לרבות ילד של בן זוג), הוריו (לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס), הורי בן זוגו או בני זוגם, נכדו, הורי הוריו, אחיו ואחיותיו שלו ושל בן זוגו.
תובענה למזונות או למדור.
תובענה לאבהות או לאמהות
תובענה בעניין החזרת קטין חטוף.
תובענה בעניין גיל הנישואין
תובענה בעניין חוק השמות
תובענה בעניינים המוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
תובענה בעניין חוק קביעת גיל
תובענה בעניין חוק הירושה
תובענה בעניין חוק שיפוט בעניין התרת נישואין (מקרים מיוחדים)
תובענה על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג
ענייני אימוץ
תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה
תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים
הליכים לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים (צירוף קטין או פסול דין לתוכנית הגנה)
הליכים לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות (מסירת מידע ממרשם)

סעיף 4 לחוק מעניק לבית המשפט למשפחה סמכויות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה).

סעיף 5 מקים בבית המשפט למשפחה יחידת סיוע, העוסקת בעיקר באבחון, ייעוץ וגישור, ביחידה מועסקים פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.

על פי סעיף 8 לחוק "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות."

לבית המשפט למשפחה סדרי דין מיוחדים הקבועים בתקנות בית המשפט למשפחה (סדרי דין), תשפ"א - 2020.

סמכות מקבילה

לבית המשפט למשפחה סמכות מקבילה למערכת בתי הדין הדתיים בעניינים מסוימים. לבתי הדין הדתיים שיפוט ייחודי בשאלות של נישואים וגירושים, אך עניינים הקשורים בגירושים ובענייני המעמד האישי, כגון מזונות או משמורת נמצאים בסמכות מקבילה, כאשר קיים "מרוץ סמכויות" בו הערכאה אליה פנו ראשונה קונה את הסמכות לדון בעניין.

ערעורים

על אף שעל פי חוק בתי המשפט ערעורים על פסקי הדין של בתי המשפט למשפחה נשמעים בפני בית המשפט המחוזי, קובע סעיף 4 לחוק כי "ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בענייני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בענייני משפחה יידון לפני בית המשפט לענייני משפחה."