חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 2 במרץ 2011 |
| תאריך חקיקה עברי | כ"ו באדר א' תשע"א |
| גוף מחוקק | הכנסת השמונה עשרה |
| תומכים | 40 |
| מתנגדים | 34 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2279, עמ' 362 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| מספר תיקונים | 1 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2011 (להלן: "חוק חובת גילוי", מוכר בציבור בשם חוק שקיפות העמותות, או בפשטות חוק השקיפות) הוא חוק שמטרתו "להגביר את השקיפות בנוגע למימון פעולתן של עמותות וחברות לתועלת הציבור בישראל על ידי ישויות מדיניות זרות".[1] בתיקון לחוק, שאושר בכנסת ביולי 2016, נקבע כי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של מדיניות זרות יחויבו לציין זאת בפרסומים ודוחות שהם מעמידים לעיון הציבור וכן במקרים מסוימים שבהם הם עומדים בקשר עם נבחרי ציבור ועובדי ציבור.
החוק המקורי
בתיקון מס' 11 לחוק העמותות,[2] שנחקק בשנת 2008 ביוזמת ח"כ אורי אריאל, נוסף לחוק העמותות החיוב של עמותה, שקיבלה במהלך שנה תרומות מצטברות של יותר מ-20,000 ש"ח מישויות מדיניות זרות, לדווח על כך בדו"ח הכספי שלה.
הרחבה של דרישה זו נכללה בשנת 2011 בהצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, דוד רותם, עתניאל שנלר, יריב לוין, מיכאל בן-ארי וציפי חוטובלי.[1] החוק אושר בכנסת ב-21 בפברואר 2011, ונכנס לתוקף עם פרסומו בספר החוקים, ב-2 במרץ 2011.[3] החוק קובע כי עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תרומה מישות מדינית זרה[4] חייבת לדווח לרשם העמותות, בתוך שבוע מתום הרבעון שבו התקבלה התרומה, על:
- (1) זהות נותן התרומה.
- (2) סכום התרומה.
- (3) מטרות התרומה או ייעודה.
- (4) התנאים לתרומה, לרבות ההתחייבויות שנתן הנתמך לישות המדינית הזרה בנוגע לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין, אם יש כאלה.[5] רשם העמותות יפרסם מידע זה, וגם הנתמך נדרש לפרסם את המידע באתר האינטרנט שלו. כמו כן, נתמך שקיבל תמיכה כספית מישות מדינית זרה המיועדת למימון מסע פרסום מיוחד יחויב לפרסם זאת במסגרת מסע הפרסום.[6]
הוראות החוק אינן חלות על ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל וקרן קיימת לישראל, ותאגידים שבשליטתן.[7]
התיקון לחוק משנת 2016
הצעת חוק מטעם הממשלה, אותה יזמה שרת המשפטים איילת שקד, להרחבת הדרישות של חוק חובת גילוי, פורסמה ב"רשומות" ב-18 בינואר 2016.[8] במסגרת הדיון בהצעה בוועדת החוקה, חוק ומשפט שולבו בה שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', דודי אמסלם, רוברט אילטוב, מנחם אליעזר מוזס וחמד עמאר.[9] ב-12 ביולי 2016 אישרה הכנסת את התיקון לחוק חובת גילוי.[10]
במסגרת התיקון יחויבו עמותות וחברות לתועלת הציבור, שמרבית תקציבן מבוסס על תרומות מ"ישויות מדיניות זרות" להצהיר על כך בפני רשם העמותות ולציין זאת בפרסומיהן הרשמיים. בהתאם לתיקון, תחול החובה בכל פרסום המיועד לציבור בשלטי חוצות וכן בכל אמצעי תקשורת בעל "ממד חזותי", דוגמת עיתונות, אינטרנט וטלוויזיה.[11] כן תחול החובה בכל דו"ח שמוגש לציבור[12] או בכל פנייה בכתב שמבצעת החברה או העמותה לנבחר ציבור (שר או חבר הכנסת) או לעובד ציבור.[13]
לפי החוק, גופים אשר לא יעמדו בדרישות החוק, צפויים לקנס בסכום של עד 29,200 ש"ח.[14]
בניגוד לנוסח הצעת התיקון המקורית, הוחלט כי התיקון לא יחול רטרואקטיבית, אלא רק על תרומות שיתקבלו החל מינואר 2017, והדיווח הראשון לרשם העמותות, כנדרש בחוק, ייעשה רק שנה וחצי מאוחר יותר. כן הוחלט כי החוק לא יחול על תרומות מאנשים פרטיים.
בעקבות משא ומתן שהתנהל עם משרד המשפטים הוחלט לבטל את הסעיף שחייב את נציגי העמותות לענוד תגים מזהים בישיבות בכנסת ובמשרדי הממשלה. עוד נקבע כי נציגי העמותות לא יחויבו להצהיר בפתח כל דיון על זהות המדינות התורמות להן, אך יהיה עליהן לעשות זאת בעת ההרשמה לדיון. כמו כן, יחויבו הנציגים להשיב לשאלות ח"כים בנושא, כאשר יהיו כאלה.
תגובות לתיקון
ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך. בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".[15] מנגד, יצאו גורמים שונים באופוזיציה נגד התיקון. חברת הכנסת ציפי לבני מהמחנה הציוני ציינה כי "אם מדברים על עוינות לישראל, החוק הזה הוא שפוגע במדינת ישראל בעולם. הוא זה שמוציא את דיבתנו רעה יותר מכל עמותה שצריכה לומר שהיא מקבלת כסף מממשלות זרות".
האיחוד האירופי מתח ביקורת על החוק, לפיה דרישותיו וחובת הדיווח שמוטלת בו על ארגוני החברה האזרחית בכל הנוגע לתרומות ממדינות זרות, חורגות בהרבה מהצורך הלגיטימי בשקיפות.[16]
יישום החוק
ביוני 2016 פרסם רשם העמותות מסמך המפרט את 27 העמותות והחברות לתועלת הציבור שעליהן חל החוק, שרוב מימונן ממדינות זרות. עם הגופים הנמצאים ברשימה נמנים "בצלם", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", "יש דין", "זוכרות", "עיר עמים", "שוברים שתיקה", "במקום", "המוקד לפליטים ולמהגרים" ועוד, ובהמשך נוספו ארגונים נוספים.
ביולי 2022 פרסמה תנועת אם תרצו כי מתוך 41 עמותות הנמצאות ברשימה, 74% לא עמדו בדרישת החוק להודיע בתוך שבוע לכל היותר מסיום כל רבעון על הכספים שקיבלו מישות מדינית זרה. כמו כן, לא יושמה הדרישה בחוק לציון נתוני המימון בראשית כל דיון בכנסת בו משתתף נציג מטעמם, ובמקרים רבים אף לא צוין מקור המימון על גבי פרסומים ושלטי חוצות, כנדרש.[17]
לנוכח העובדה שעל אף נתונים אלו העמותות לא נקנסו כחוק בשל סחבת בירוקרטית, הודיע רשם העמותות על כוונתו להעברת הסנקציות מההליך הפלילי אל ההליך המנהלי, בו ניתן לפעול באופן יעיל יותר.[17]
קישורים חיצוניים
חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, תשע"א-2011, באתר "נבו"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–2011, ה"ח הכנסת 347 מ-11 באוקטובר 2010
- ^ חוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח-2008, ס"ח 2129 מ-24 בינואר 2008
- ^ חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2011, ס"ח 2279 מ-2 במרץ 2011
- ^ לפי סעיף 36(א) לחוק העמותות ישות מדינית זרה יכולה להיות מדינה זרה, לרבות איחוד מדינות, רשות מדינתית, ארגון של גופים זרים וכו'. הרשות הפלסטינית נחשבת כישות מדינה זרה לעניין חוק זה.
- ^ סעיף 2 לחוק חובת גילוי
- ^ סעיף 5(ב) לחוק חובת גילוי
- ^ סעיף 7 לחוק חובת הגילוי
- ^ הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1005 מ-18 בינואר 2016
- ^ הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון), התשע"ו–2016, באתר הכנסת
- ^ חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון), התשע"ו-2016, ס"ח 2563 מ-19 ביולי 2016
חוק שקיפות העמותות אושר סופית באתר הכנסת, 12 ביולי 2016
ערוץ הכנסת - מליאת הכנסת אישרה את חוק העמותות, 11.7.16, בערוץ היוטיוב של ערוץ הכנסת, 11 ביולי 2016
אריק בנדר, הכנסת אישרה סופית את חוק העמותות, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2016 - ^ סעיף 5א לחוק חובת גילוי המתוקן
- ^ במקרה ספציפי זה, תידרש העמותה או החברה לציין גם את שמות המדיניות הזרות שמהן קיבלה את התרומות.
- ^ בהתאם להגדרה בחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, עובד ציבור הוא כל נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל.
- ^ בהתאם לאמור בסעיף 61(א)(2)לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעבירה שהיא עבירת קפידה, לפי סעיף 64א לחוק העמותות, התש"ם-1980.
- ^
יהונתן ליס, הכנסת אישרה את חוק העמותות בקריאה שלישית בתום דיון מרתוני, באתר הארץ, 12 ביולי 2016
- ^ ברק רביד, האיחוד האירופי: חוק העמותות מגביל את החברה האזרחית ומסכן את ערכי הדמוקרטיה בישראל, באתר הארץ, 12 ביולי 2016
- ^ 17.0 17.1 שמעון כהן, ללא אכיפה: פעילות עמותות שמאל שלא כחוק, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2022
