חוק קולון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק קולון קובע כי מטענים דומים, בין אם חיוביים או שליליים, דוחים זה את זה. מטענים הפוכים, כלומר שלילי וחיובי, מושכים זה את זה. בכל המקרים גודל הכוחות הפועלים על שני המטענים זהה

חוק קוּלוֹן (צרפתית: Loi de Coulomb) הוא חוק טבע בסיסי בתחום האלקטרוסטטיקה, הקרוא על-שם הפיזיקאי הצרפתי שארל-אוגוסטן דה קולון שגילה אותו בשנות ה-80 של המאה ה-18.

החוק קובע כי גודלו של הכוח החשמלי (דחייה או משיכה) בין שני גופים נקודתיים טעונים חשמלית פרופורציונלי ישירות למכפלת המטענים של הגופים ולהופכי ריבוע המרחק ביניהם. הניסוח הפורמלי הוא:

כאשר

  • גודל הכוח הפועל בקו ישר בין המטענים.
  • גודל המטען החשמלי הראשון.
  • גודל המטען החשמלי השני.
  • המרחק בין שני המטענים.
  • יחס קבוע, המכונה קבוע קולון. כמו כן: , כאשר קבוע דיאלקטריות הריק.

אם אחד המטענים חיובי והאחר שלילי, הכוח יגרום למשיכה בין המטענים. אחרת, הכוח יגרום לדחייה.

יחידות מידה

ערכו של קבוע קולון תלוי במערכת היחידות בה עובדים.

במערכת SI:

  • קבוע קולון: או או
  • דיאלקטריות הריק:

במערכת cgs:

  • יחידת המטען, סטט-קולון (הנקראת גם "esu" או "פרנקלין"), מוגדרת כך שגודלו של קבוע קולון יהיה שווה בדיוק ל-1. לכן .

תחום דיוק

הניסוח המתואר כאן מדויק אך ורק כאשר שני הגופים במנוחה, ונשאר נכון למדי כשמהירותם איטית. כאשר הגופים מאיצים, כוחות מגנטיים נוצרים ומשנים את הכוח הפועל. כאשר התנועה מהירה ביותר, השדה החשמלי עצמו ישתנה, כפי שמתואר בתורת היחסות של איינשטיין.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוק קולון בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0