חוק שארל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק שארל - אחד מחוקי הגז האידאלי, אשר התגלה על ידי הפיזיקאי הצרפתי ז'אק שארל ב-1787, וקרוי על שמו. לואי ז'וזף גיי-ליסק גילה אותו באופן עצמאי ב-1802, ולכן יש המכנים אותו חוק שארל - גיי-ליסק. החוק עצמו הוא מקרה פרטי של משוואת הגז האידאלי לתהליך איזובארי (שווה-לחץ).

חוק שארל קובע, כי בלחץ קבוע, נפחה של כמות נתונה של גז גדל ככל שהטמפרטורה גדלה, ולהיפך - כלומר, הנפח והטמפרטורה נמצאים ביחס ישר. ובלשון מתמטית: .

ראו גם