חיים דב קנטור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים דב קנטור
לידה 1866
ה'תרכ"ו
קרלין (פינסק)
פטירה 13 ביוני 1944 (בגיל 78 בערך)
כ"ב בסיוון ה'תש"ד
ירושלים
כינוי השו"ב משפיה
מקום קבורה בית הקברות הר הזיתים
מדינה רוסיה, ישראל
מקום מגורים קרלין (פינסק), ירושלים, עקרון, שפיה
תחומי עיסוק שוחט ובודק, מוהל, רב
בת זוג חיה אסתר
אב שלמה
צאצאים פייגע רחל, הינדה שרה

הרב חיים דב קנטור (כונה השו"ב משפיה, וכן חיים דב בלי ציון שם משפחתו; תרכ"ו, 1866- כ"ב בסיוון תש"ד, יוני 1944) היה ממייסדי שפיה, כיהן כשו"ב ומוהל של המושבה והאזור, וכן כמשגיח הראשי ביקב בזכרון יעקב.

ביוגרפיה

נולד בקרלין, בנו של שלמה,[1]מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין, ששימש כחזן (ומכאן שמו: קנטור). בהיותו בן שבע התייתם מאביו. בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 עלה עם אמו האלמנה ושלוש אחיותיו לארץ ישראל, ולאחר כששה חדשים, ביום י"ג בטבת תרל"ג, הגיעו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. למד בתלמוד תורה שבחצר חורבת רבי יהודה החסיד ובישיבת עץ חיים.

נישא לחיה אסתר, בת יעקב דוד ספקטור, אחיו של הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. לאחר נישואיו התגורר בעקרון. בשנת תרמ"ז (1987) היה בין מייסדי המושבה שפיה ועבר להתגורר בה.

כבן היישוב הישן בירושלים, דמותו ומראהו היו יוצאי דופן בין מתיישבי האזור. במשך עשרות שנים שימש כשוחט המקומי וכונה "השו"ב משפיה", או בשמו הפרטי "חיים דוב" בלי ציון שם משפחתו. כמו כן שימש כמוהל בכל יישובי האזור. לפרנסתו היה המשגיח הראשי של היקב בזכרון יעקב. התכתב עם הרב קוק בנושאי כשרות והלכה.[2]

סייע לישראל בלקינד בפעילותו במוסד החינוכי "קריית ספר" שייסד וניהל בשפיה ובטיפול ביתומי פרעות קישינב שנקלטו במוסד זה. במלחמת העולם הראשונה פעל לקליטתם של מגורשי יפו במושבות האזור. נסע מספר פעמים לאירופה למסע תעמולה למען העלייה לארץ ישראל.

בשנותיו האחרונות עבר להתגורר במושב זקנים בירושלים, ושם נפטר בשנת תש"ד. נקבר בבית הקברות הר הזיתים.

הרב חיים דב קנטור מופיע כדמות בסיפורו של ש"י עגנון "הגלילה" (הנמצא בכרך "פתחי דברים"), המתאר את ביקורו של עגנון בזכרון יעקב ב-1911.

משפחתו

שתי בנותיו של ר' חיים דב נישאו לבני היישוב הישן שעברו להתגורר בשפיה ובלטו במראם ולבושם הירושלמי. בתו פייגע-רחל נישאה לנחום וייספיש, שנרצח ב-1938 על ידי ערבי מפוריידיס. בתו הינדה שרה נישאה לפרלין, שאף הוא שימש כשו"ב בשפיה.

אחותו, אסתר, הייתה אשת אברהם אהרן רוסטובסקי, מחניכי רבי שלמה ברדקי, החזן הראשי של בית-הכנסת החורבה בירושלים. היה חזן שנים אחדות בשכונת מזכרת משה וכעשרים שנה בשכונת ימין משה בירושלים. בנם, יוסף מרדכי אהרוני, היה חבר מועצת המושבה פתח תקווה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לא ברור איך בדיוק התייחס לרבי חיים מוולוז'ין. חיים דוב כותב כי הוא היה "ממשפחת רבי חיים מוולוז'ין".
  2. ^ http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_42138_155.pdf
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0