פתחי דברים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתחי דברים
מידע כללי
מאת ש"י עגנון
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת שוקן
תאריך הוצאה 1977
מספר עמודים 209

פתחי דברים הוא קובץ של שלושה עשר סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1977, הכרך השישי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו. ככל ספריו של עגנון שיצאו לאור לאחר פטירתו, גם ספר זה הובא לדפוס בידי בתו, אמונה ירון.

הסיפורים מתארים דמויות שונות בארץ ישראל, אחדים מהדמויות הוזכרו גם בתמול שלשום שירה ועידו ועינם. רוב הסיפורים אינם גמורים, ומהווים סקיצות ראשונות שעגנון לא הספיק להשלימם[1].

חלק מהסיפורים

  1. צבאות השם - סיפורו של ר' שלום שניצל מהגיוס לצבא הצאר, ולאחר חתונתו עלה לארץ ישראל. הזדקנותו בארץ ישראל, והשתוממותו מול מעשי הדורות החדשים, הסיפור מסתיים בכך שר' שלום מעודד את בניו להשתתף במלחמות ישראל.
  2. הזיווג - חתן וכלה שנועדו זה לזה עוד מינקותם.
  3. כנגן המנגן - מפגש בחולות יפו. והמשך מעקב אחר הדמויות הנפגשות, הדמויות - מאשה ומרים כרצונעליון גרושותיו של הכנר המפורסם ויטוריו כרצונעליון (שעל שמו נקרא הסיפור), גדליה נחמיה פוסק, לידיה רוזנברג, מר שפלטלדר, ומר גלבוע. בהמשך הסיפור רוזנברג ופוסק מתחתנים. הדמויות כולם הופיעו כדמויות משנה ברומן תמול שלשום וסיפור זה בתחילה אף היה אמור להיות חלק מהרומן[2].
  4. מישע מלך מואב - פגישתו של המחבר עם ידידו משכבר הימים, "האדריכל המפורסם" סיימון גאביל.
  5. ימים שעברו - בית דירתו של המחבר בירושלים, וסיפורה של משפחת המשרתת.
  6. פתחי דברים - המחבר נפגש עם ידידו עזרא טריר.


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתיאור בגב הספר
  2. ^ אמונה ירון, בנספח בסוף הספר