חיים זיידמן
חיים זיידמן (כ"ה בכסלו תרמ"ה, 13 בדצמבר 1884 - כ"ד בתמוז תשכ"ז 1967) היה בנקאי, מראשוני בנק לאומי לישראל (בנק אפ"ק) מנהל בנק אנגלו-פלשתינה בצפת, מפעילי הסתדרות הציונים הכלליים בישראל, מראשוני תל אביב וממייסדי שכונת נחלת בנימין ("חברה חדשה"), חבר מועצת עיריית תל אביב.
קורות חיים
זיידמן נולד בעיירה אוז'יראן שבגליציה, אביו, יחיאל מיכל, היה בן משפחה מסועפת וידועה ברוב ערי גליציה המזרחית, מצאצאי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב וממשפחת קלמן שולמן בווילנה. היו בה רבנים, סוחרים בעלי תעשייה ובעלי אחוזות, והיו בין הראשונים שקיבלו רישיון לרכוש אחוזת קרקע בגליציה[דרוש מקור].
למד ב"חדר" וב-1903 ב"ישיבת אוז'יראן", וסיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר הגבוה למסחר בצ'רנוביץ. היה חבר באגודה הציונית "דגל ציון / דגל יהודה" בפודבילוצ'יסק, בחודש מאי 1908 בגיל 23, סמוך לגמר לימודיו בצ'רנוביץ, עלה לארץ ישראל והתיישב ביפו. נשא לאישה את מלכה בת שמואל קיסילוב (אחות קצין מחוז ת"א יעקב קיסילוב – אברזי). נולדו להם 3 ילדים: ד"ר מרדכי זיידמן – רופא עור, עמנואל זיידמן – אגרונום, ואביבה סגל – ששימשה שנים רבות במזכירות התאחדות התעשיינים בישראל.
זיידמן נפטר ברמת גן בכ"ד בתמוז תשכ"ז (1967).
יפו – בנק אפ"ק
עם עלייתו לארץ עבר לפתח תקווה, במחשבה תחילה להיות פועל חקלאי. אך לאחר שלשה ימי עבודה קיבל "חררה", חלה בקדחת והוכרח לשוב ליפו והתגורר במלון בלה ויסטה של שלמה פיינגולד. בסוף מאי 1908 נתקבל כמזכיר בגימנסיה הרצליה ואחרי כמה חודשים קיבל משרת מזכיר בבנק אנגלו פלשתינה ביפו תחת מנהלו זלמן דוד ליבונטין. במשרה זו כיהן עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, - ועד הגירוש מיפו. עסק רבות במימון אשראי לראשית התעשייה בארץ ובראשה מפעל המתכת של ליאון שטיין. עזר במימון רכישת המגרש עבור "הגימנסיה הרצליה" על ידי עמותת אחוזת בית.
צפת
ביום ה' ניסן תרע"ז 19 באפריל 1917 גורש מיפו - תל אביב על ידי הטורקים וקבע את מושבו בצפת. בימי הגירוש נתמנה מטעם בנק אנגלו-פלשתינה כמורשה חתימה בצפת ובחיפה. וכשנכנסו האנגלים לארץ ב-1918, חזר לעבודתו באפ"ק יפו. ב-1929, בימי מאורעות תרפ"ט, חזר לצפת כמנהל סניף הבנק עד ל-1934 ואחר כך עבר לפתח תקווה כמנהל הסניף. עזר "לייהד" את בית הקולג' הסקוטי – לימים בית בוסל. פעל ממושבו בצפת לשחרורם וקליטתם של העולים הבלתי-לגליים שהגיעו לארץ מצפון.
אחוזת בית – תל אביב
בשנת 1912 בנה את ביתו בתל אביב ברח. נחלת בנימין 29 פינת גרוזנברג. היה מראשוני הבונים בתל אביב ובין המייסדים של נחלת בנימין, שהייתה ביסודה כעין שכונה נבדלת בשם "חברה חדשה" (אלנבי).
באוקטובר 1920 נבחר לחבר בוועד קהילת יהודי יפו ותל אביב[1].
פתח תקווה
ב-1934 נתמנה למנהל סניף בנק אפ"ק ברחוב רוטשילד בפ"ת תפקיד אותו מילא עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1950. ב-1936 בתקופת מאורעות המרד הערבי הגדול, הבנק בראשותו העמיד אשראי לחקלאי פתח-תקוה והציל את היבולים ואת אגודת ביטוח חקלאי פתח תקווה מפשיטת רגל.
פעילות ציבורית
- 1917 היה בין הפעילים להגנת יהודי צפת והצלתם מגירוש הטורקים, באמצעות אזרחותו האוסטרית וקשריו עם הקונסול האוסטרי, סיפק לתושבי צפת תעודות מזויפות והציל רבים מהם מגירוש לפולין.
- 1920 היה בין מניחי היסוד של "הסתדרות הפקידים ובתי מסחר", חבר הנהלת בית האיכר בפתח תקווה.
- 1921 חבר במועצת עיריית תל אביב מטעם הסתדרות בעלי בתים (שהיה אחד ממייסדיה).
- 1926 חבר בוועדת הביקורת של מועצת עיריית תל אביב.
- 1931 כמנהל אפ"ק צפת סייע למניעת סגירתו של בית החולים ע"ש רוטשילד לחולי שחפת בצפת על ידי "הדסה" וסייע במתן אשראי לקיבוצים איילת השחר וכפר גלעדי בימים הקשים.
- 1932 כמורשה חתימה בסניף חיפה עזר במימון לרכישת אדמות החולה על ידי יהושע חנקין.
- 1942 עזר בהקמת "מעון המלאכה" של ארגון בעלי מלאכה בפתח תקווה.
- היה פעיל מאוד בהסתדרות הציונים הכלליים בתל אביב.
קישורים חיצוניים
- זכרונותיו של חיים זיידמן – מאוז'יראן לרמת גן
- עיירתי אוז'יראן - חיים זיידמן
- דוד תדהר (עורך), "חיים זיידמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 607
הערות שוליים
- ^ הבחירות לועד העיר, דואר היום, 31 באוקטובר 1920
