ביטוח חקלאי
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | אגודה שיתופית |
| תקופת הפעילות | 1937–הווה (כ־87 שנים) |
| משרד ראשי | החשמונאים 93, תל אביב |
| בעלות | 261 קיבוצים ואגודות שיתופיות |
| ענפי תעשייה | ביטוח |
| מוצרים עיקריים | ביטוח חיים, ביטוח רכב, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח דירה |
| הכנסות | 368 מיליון ש"ח (2015) |
| רווח | 43 מיליון ש"ח (2015) |
| הון עצמי | 395 מיליון ש"ח (2015) |
| סך המאזן | 1,697 מיליון ש"ח (2015) |
| אנשי מפתח | אריה הרמן, מנכ"ל |
| עובדים | 134 (2015) |
| אתר רשמי www.bth.co.il | |
ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית היא אגודה שיתופית הפועלת בישראל כחברת ביטוח.
אגודת "ביטוח חקלאי" נוסדה ב-14 באפריל 1937, בשיאן של מאורעות 1936 ("המרד הערבי הגדול"). באותה תקופה הוצתו שדות קיבוצים ויישובים יהודיים בארץ ישראל על ידי פורעים ערבים. חברות הביטוח סירבו, בשל הסיכון הביטוחי הגבוה, לבטח קיבוצים אלה, והאגודה הוקמה כדי לספק את הערבות ההדדית להגנה על היבולים. מאגודה שיתופית צנועה שהוקמה ממניעים אידאולוגיים, גדלה והתפתחה החברה, והפכה לחברת ביטוח מצליחה.
נכון לשנת 2013 האגודה בבעלות 261 קיבוצים ואגודות שיתופיות. הנהלת האגודה נמצאת כיום ברחוב החשמונאים בתל אביב.
היסטוריה
יסוד האגודה
במחצית הראשונה של שנות ה-30 גברו גלי העלייה לארץ ישראל והיישוב היהודי בארץ גדל בקצב מהיר. שביתה כללית ממושכת של ערביי סוריה נגד המנדט הצרפתי בארצם בתחילת שנת 1936, הביאה לשביתת תמיכה של ערבי ארץ ישראל, ובמהרה פרץ המרד הערבי הגדול בארץ ישראל באפריל 1936, ונמשך שלוש שנים עד לשנת 1939. המרד כלל תקיפות כנגד חיילים, מוסדות השלטון הבריטי ונציגיו, ופעולות איבה אלימות כנגד יישובים יהודים. יהודים נרצחו או נפצעו על ידי ערבים בזמן שעבדו, נסעו וטיילו, וגידולים חקלאיים רבים נשרפו.
הפורעים נהגו להשתלט על רכבת העמק, אשר יצאה מחיפה, עברה דרך עמק יזרעאל, והגיעה לצמח, והשליכו ממנה פחם בוער מכבשן הקטר לעבר השדות המעובדים של היישובים היהודיים שבעמק. הפחם הבוער גרם לשרפות חוזרות ונשנות של שדות עמק יזרעאל ולנזק כלכלי עצום ליישובים אלה.
חברות הביטוח שפעלו באותם ימים בארץ ישראל סירבו לבטח את התבואה החקלאית, ולכן אליעזר בן-עזרא, חבר קיבוץ עין חרוד החליט על הקמת קופת ערבות הדדית משותפת, שמטרתה להביא להקטנת הנזקים שנגרמו מדי שנה ליישובים שנפגעו בשל שריפות אלה.
קופה לביטוח חקלאי הדדי, אגודה שיתופית בע"מ
ב-14 באפריל 1937 נרשמה האגודה השיתופית החקלאית בפינקס האגודות השיתופיות, תחת השם "קופה לביטוח חקלאי הדדי, אגודה שיתופית בע"מ". על מנת לשמור על עיקרון הערבות ההדדית, נקבע על ידי חברי האגודה השיתופית סכום שנתי לגבייה מכל דונם מעובד. מנהלה הראשון של הקופה היה אליעזר בן-עזרא.[1]
בראשית דרכה פעלה הקופה מחדרו של אליעזר בן-עזרא בקיבוץ עין חרוד, ובן-עזרא החל לעבור בין יישובי הארץ על מנת לשכנעם להצטרף לקופה. בנוסף פעל בן-עזרא לצייד את היישובים בציוד לכיבוי שריפות, ודאג להדרכת המתיישבים בשימוש בציוד זה ושיטות כיבוי אש.
בן עזרא ראה את הפוטנציאל הגלום בקופה ההדדית כמנוף לצמיחת ההתיישבות, ודאג לרכישת חברת "כים אוויר", חברה צעירה לכלי טיס - וזאת בזכות יכולותיה לכבות שריפות מהאוויר ולסייע בריסוס שדות כותנה.
בן-עזרא נקט בפעולות אליו מאחר שלדבריו:
כל חברת ביטוח פרטית מעוניינת בקצת שריפות, אחרת יפסיקו לבטח, אבל מכיוון שאנו לא חברת ביטוח פרטית, אנחנו צריכים לשאוף למינימום האפשרי של השריפות.
— 70 שנה לביטוח חקלאי, אגודה שיתופית מרכזית.
בסוף שנות ה-40 כללה הקופה קיבוצים וקבוצות (החל מתחילת שנות ה-50: קיבוצי האיחוד וקיבוצי המאוחד), קיבוצי השומר הצעיר, מושבי תנועת המושבים, העובד הציוני והפועל המזרחי.
בעקבות גדילת והתפתחות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, והמיכון הגובר של יישובים אלה - הפרדות הוחלפו בטרקטורים ובמכונות חקלאיות ניידות. בן-עזרא הטיל על ארבעה מרכזי מוסכים לחבר תקנון לביטוח שבר מכני, על מנת לבטח רכבים אלה. הארבעה היו לסיירת השמאים הראשונה של הקופה, שכללה את גדעון מנור מקיבוץ משמר העמק, אבנר אבלס מקיבוץ שריד, שמואל שגב מקיבוץ אילת השחר ויעקב בכור מקיבוץ מעוז חיים.
החל מתקופה זו סיפקה הקופה כיסוי ביטוחי לתבואות כנגד אש, וביטוח טרקטורים ומכונות חקלאיות ובכך סייעה להתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל.
עם הגדלת היקף הפעילות של הקופה נקבעו משרדיה הראשונים של "ביטוח חקלאי" בתל אביב, בשני חדרים קטנים בבית ברחוב יהודה הלוי 20, ליד מלון צ'רנובסקי.
בשנת 1946 סבלו הקיבוצים ממשבר אשראי, ועל מנת לסייע ליישובים אלה גייסה הקופה אשראי מחברת הביטוח "הסנה, חברה ישראלית לביטוח", ובהמשך גם מחברת "ציון", והפכה את שתי חברות ביטוח למבטחות משותפות עם הקיפה.
שנות ה-50
בשנת 1949 עברה החברה לניהולו של אפרים רבינוב מקיבוץ שער הגולן. רבינוב המשיך בפעילות להגדלת האשראי ליישובים, וצירף, לאחר ויכוחים קשים בהנהלת הקופה, את חברת "המגדל" כמבטח משותף, על חשבון הקטנת גודלן היחסי של חברות "הסנה" ו"ציון". במקביל הציעה חברת "הסנה" להנהלת הקופה בשנת 1949 להקים במשותף "מחלקה לביטוח חקלאי", שבה ירוכז כל הטיפול בביטוח חברי האגודה, לרבות ביטוח רכוש המשקים.
כחודש לאחר אישור החלטת האספה הכללית של הקופה שהתקיימה ב-21 בספטמבר 1949, נפתחה "המחלקה לביטוח חקלאי" במשרדי "הסנה" שברחוב אלנבי 115 בתל אביב. הנהלתה כללה 3 חברי "הסנה" ו-3 חברי הנהלת הקופה. ניהולה בפועל הופקד בידי נציג מ"הסנה" ונציג מ"הקופה לביטוח חקלאי הדדי".
עם הקמת המחלקה נכנסו ראשיה למשא ומתן עם חברות "מגדל" ו"ציון" להעברת השליטה על פוליסות הביטוח שהונפקו על ידם כמבטחים משותפים של הקופה. על פי הסכם שנחתם עם חברת הביטוח "ציון" ב-1 באוקטובר 1951 ועם חברת "מגדל" ב-5 בנובמבר 1953 הוסכם על ריכוז כל פוליסות הביטוח של המשקים החקלאיים וחבריהם ב"מחלקה לביטוח חקלאי", כאשר "ציון" ו"מגדל" החזיקו בבעלות של 15% כל אחת במחלקה.
שנות ה-60: ביטוח חקלאי, אגודה שיתופית הדדית בע"מ
בשנות ה-60 התפתחו הקשרים העסקיים עם "הסנה" והועמקה הפעילות של "המחלקה לביטוח חקלאי" במגזר ההתיישבותי.
בשל היקף פעילותה של המחלקה ומורכבותה, העתיקה "המחלקה לביטוח חקלאי" את משכנה, תחילה לשדרות רוטשילד 19, ומשם לשדרות רוטשילד 97.
בשנת 1967 שונה שמה של הקופה ל-"ביטוח חקלאי, אגודה שיתופית הדדית בע"מ", וזאת על פי דרישות תקנות האגודות השיתופיות.
בשנת 1965 רכשה חברת הפניקס הישראלי, חברת לביטוח את חלקיהן חברות "מגדל" ו"ציון" בשותפות ב"מחלקה לביטוח חקלאי", בשיעור כולל של 30%. בתמורה להצטרפותה העניקה "הפניקס" לתנועות ההתיישבות אשראי בשיעור של מיליון לירות. פעולה זו נעשתה במסגרת מאמציה הרבים של האגודה להרחיב את היקף האשראי למשקים ולקיבוצים בהם, בעיקר לצורכי רכישת ציוד כיבוי אש, ולהקל על מצוקת האשראי של הקיבוצים.
בנוסף, במסגרת מאמציה להקלת מצוקת האשראי במשקים הקימה האגודה החל מאמצע שנות ה-50, וביתר שאת בשנות ה-60, קרנות משותפות עם גורמים פיננסיים שונים, כמו בנק מרכזי קנדה-ישראל, בנק הפועלים ובנק המזרחי, שמטרתן מתן אשראי לקיבוצים ולמושבים.
הקופה הייתה מעורבת בשנים אלה גם בקרן לביטוח שדות נגד פגעי טבע, שהוקמה בשנת 1959 ביוזמת הקופה ובשיתוף עם ממשלת ישראל. קרן זו נועדה לתת מענה לחקלאים בגין נזקי טבע בענף תבואות החורף (הפלחה). לאחר ששיתוף הפעולה בין הקרן לבין הקופה לא צלח, עזבה "ביטוח חקלאי" כעבור כעשור את הקרן.
שנות ה-70
בשנות ה-70 התמודדה אגודת "ביטוח חקלאי" עם הצרכים הגדלים והולכים של המשקים המתפתחים בקצב מהיר, לצד הכרח בניהול פיננסי אחראי בשותפות עם חברת "הסנה".
הגידול הרב בנזקים במכונות חקלאיות והגידול בתביעות צד ג' כנגד הקיבוצים והמושבים הביאו לסדקים בשיתוף הפעולה העסקי בין האגודה לבין "הסנה".
בשנת 1971 פרש רבינוב מהנהלת האגודה השיתופית, בעקבות הודעת "הסנה" על הפסקת שיתוף הפעולה, והחליף אותו בתפקיד אברהם ליבני מקיבוץ גשר.
בשנת 1972 התנהל בין הצדדים משא ומתן לחידוש ההסכם, אשר לא צלח, ושלושת הזרמים הקיבוציים - האיחוד, המאוחד והשומר הצעיר - הגיעו למסקנה כי על האגודה לפעול כחברת ביטוח עצמאית.
לאחר קבלת ההחלטה בהנהלת "הביטוח החקלאי" לצאת לדרך חדשה נבחנו הדרכים להקמת חברה עצמאית לביצוע הביטוחים, אולם בפני האגודה עמד קושי מרכזי - העדר הון עצמי, שכן על פי עקרון הביטוח ההדדי שהיה בתוקף כל השנים, כל רווחי האגודה הועברו בסוף כל שנת פעילות חזרה לחבריה של האגודה (שהם גם בעליה). בשל קשיים אלה פרשה תנועת המושבים בסוף שנות ה-70 מחברותה באגודה (באותה עת חבריה מנו 30% מחברי האגודה). מנכ"ל האגודה באותה עת היה מנחם לוין מקיבוץ מעגן מיכאל, ועל מנת להפוך את האגודה לאפשרית מבחינה כלכלית הוחלט לתת מענה ביטוחי מלא לחבריה (היינו ביטוח רכוש, מעבר לביטוח הטרקטורים והשדות).
שנות ה-80: משבר התנועה הקיבוצית
בהתאם להחלטת מוסדות האגודה השיתופית, בשנת 1982 החלה "הביטוח החקלאי" לבטח את מלוא הרכוש בקיבוצים ובתאגידים הקשורים בהם, לרבות רכוש המשק, בתי העסק בקיבוצים ועוד.
החלטה זו, שלוותה בלבטים רבים, שדרגה את מעמדה של "הביטוח החקלאי" ויכולותיה, חייבה את האגודה בקבלת רישיונות מתאימים מאת המדינה, וצבירה של הון עצמי הנדרש על פי הדין במדינת ישראל מחברת ביטוח. מקורות ההון העצמי היו רווחי המבוטחים (שהם בעלי האגודה) שהושקעו בהון העצמי של האגודה.
בשנת 1984 התקבל אישור המפקח על הביטוח לפעילות החברה ו-"ביטוח חקלאי", תחת ניהולו של משה גרוס מקיבוץ מענית, החלה לפעול במתכונת החדשה, כשהיא מבטחת את כל הרכוש היצרני והצרכני (פרט לתעשייה), וכל המכונות החקלאיות, השדות, התבואות, המטעים, בעלי החיים, חומרי הדברה וכדומה של הקיבוצים החברים באגודה. יתר הביטוחים, בכללם ביטוחי התעשייה וביטוחי חבויות, נעשו בחברת "הסנה".
תנועת הקיבוץ הדתי, שאיחדה לתוכה, עם השנים, את הקיבוצים והמושבים השיתופיים של תנועת "הפועל המזרחי", החליטה בתקופה זו שלא להצטרף להעברת הביטוח ל"ביטוח חקלאי" ולמעשה פרשה מן האגודה.
לאחר מלחמת לבנון הראשונה החלה תקופת היפר-אינפלציה, וקריסת הבורסה ומניות הבנקים סחפו את התנועה הקיבוצית למשבר כלכלי כבד. התנועה הקיבוצית, על שני זרמיה באותם ימים (התק"ם והקיבוץ הארצי), נזקקה לכל מקור כספי. על פי הרשאה חריגה של המפקח על הביטוח אושרה תקנה כללית המתירה לתאגיד ביטוח במבנה של אגודה שיתופית להעמיד את הונה העצמי כהלוואה לחבריה, ללא ביטחונות מוצקים.
כך הפכה אגודת "ביטוח חקלאי" למעשה אחת מהמערכות הכלכליות של התנועות הקיבוציות, ואגודת "ביטוח חקלאי", בניהולו של יעקב (ז'קו) רקח מקיבוץ מפלסים, נחלצה לעזרת הקיבוצים והעניקה הלוואות לארגוני הקניות התנועתיים.
סכומי ההלוואות עלו בהדרגה והגיעו בסוף שנות ה-80 למלוא היקף ההון העצמי של "ביטוח חקלאי", שנאמד בכ-30 מיליון ₪.
בסוף שנות ה-80 המשיכה האגודה בניהולו של המנהל החדש, איתן נדן מקיבוץ חפציבה, לפתח את האגודה כחברת ביטוח במטרה לתת מענה לכל שירותי הביטוח לתנועה הקיבוצית ולתאגידים הקשורים לה.
בשנת 1987 העתיקה האגודה את משכנה לרחוב החשמונאים 93 בתל אביב, המשמש כמושב הנהלת החברה גם כיום.
שנות ה-90: קריסת "הסנה"
בשנות ה-90 השפיעו על החברה השינויים שעברה התנועה הקיבוצית וגבר רצונם של הקיבוצים להתנתק מהמערכות הקיבוציות, תוך דרישת הקיבוצים להשוואת התנאים להם הם זוכים מחברות ביטוח אחרות, וזאת בשל הצורך של הקיבוצים בצמצום מקסימלי בהוצאות, מבלי לפגוע בכיסוי ביטוחי שייענה על צורכיהם.
קריסת חברת הסנה בשנת 1992 הציבה את הקיבוצים ותאגידיהם בפני הצורך בכיסוי ביטוחי מיידי בכל תחומי החבויות לצורך פעילות שוטפת. מתוך מחויבות לחבריה העמידה "ביטוח חקלאי" באופן מיידי ביטוח בכל ענפי החבויות, לפי הפוליסות שהיו קיימות ב"הסנה".[2]
בשנת 1993 הוקמה על ידי "ביטוח חקלאי" קרן הפנסיה "עתודות". הקרן, שהוקמה בשיתוף פעולה עם "מבטח שמיר", אפשרה לקיבוצים לבנות חיסכון פנסיוני לחבריהם. בתחילת 1995, הוקמה קרן "עתודות חדשה", בשיתוף עם כלל חברה לביטוח. בהמשך מכרה "ביטוח חקלאי" את חלקה בקרן "עתודות החדשה" ומחזיקה כיום בשיתוף עם "כלל" (שרכשה את חלקה של "מבטח שמיר") בקרן הפנסיה "עתודות" הוותיקה, ובחברת הניהול של הקרן – "שבח".[3]
שנות ה-2000
נכון לשנת 2009 הנפיקה ביטוח חקלאי כ-124,000 פוליסות ביטוח. מחזור הפרמיות של האגודה באותה שנה עמד על כחצי מיליארד שקל, ומאזנה השנתי הגיע ללמעלה ממיליארד שקל.
על מבוטחיה של "ביטוח חקלאי" נמנים מפעלי התעשייה המובילים במגזר הקיבוצי. סך הכל מבטחת כיום "ביטוח חקלאי" למעלה מ-300 מפעלים בלמעלה מ-5 מיליארד דולר.
עיקר הכנסותיה של "ביטוח חקלאי" נובעות מביטוח במגזר הקיבוצי (קיבוצים ומושבים שיתופיים, מפעלים ועסקים הקשורים להם). התפלגות הכנסותיה על פי המגזרים היא: כ-60% המגזר הקיבוצי, וכ-40% המגזר הפרטי. קודם לפתיחת שירותי הביטוח של "ביטוח חקלאי" למגזר הפרטי, עמד חלקו של מגזר זה ביחס לכלל הכנסות האגודה על כ-20% בלבד.
"ביטוח חקלאי" פועל במגזר הפרטי באמצעות 300 סוכנים מכל רחבי הארץ.
עם הגידול בהיקף הפעילות גדל גם מספר עובדיה של "ביטוח חקלאי" מכ-55 עובדים בשנת 2003 לכ-125 עובדם בשנת 2010. עם עובדי סוכנות הביטוח משקי הקיבוצים מונה, נכון לשנת 2013, "ביטוח חקלאי" סך של 160 עובדים.
חברות בנות
"ביטוח חקלאי" מחזיקה בבעלות מלאה על חברת הבת "משקי הקיבוצים סוכנות לביטוח", ב-50% שליטה על קרן הפנסיה "עתודות" ו"שבח – ניהול קרנות פנסיה".
תחומי פעילות
"ביטוח חקלאי" פועלת כיום בתחום הביטוח האלמנטרי, ומציעה פוליסות ביטוח בענפי הביטוח:
- רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון
- רכב מסחרי מעל 3.5 טון, טרקטורים ומכונות ניידות
- חבות מעבידים
- צד שלישי
- חבות המוצר
- אחריות מקצועית
- אחריות נושאי משרה ודירקטורים
- ביטוח אשראי סחר חוץ
- ביטוח רכוש (דירה ומשקים)
- ביטוח בעלי חיים
- ביטוח חלב גולמי
- ביטוח כוורות
- ביטוח עבודות קבלניות
- ביטוח עבודות הקמה
- ביטוח שבר מכני
- ביטוח חומרה אלקטרונית
- ביטוח בתי עסק
לקריאה נוספת
- זהר לידובסקי (עורך), 70 שנה לביטוח חקלאי, אפריל 2007
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ביטוח חקלאי
הערות שוליים
- ^ ביטוח חקלאי חגגה 70 שנות פעילות, באתר גלובס, 6 במאי 2007
- ^ רם דגן, חברה עסקית בבעלות 277 קיבוצים, באתר הארץ, 24 במאי 2006
- ^ רון שטיין, יחסים עכורים בין בעלי קרן הפנסיה עתודות הוותיקה, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2014
| חברות ביטוח בישראל | ||
|---|---|---|
| חברות פעילות | AIG • ביטוח ישיר • איילון • ביטוח חקלאי • הכשרה • הפניקס • הראל • ווישור • כלל חברה לביטוח • מגדל • מנורה מבטחים • ענבל • שירביט • שלמה ביטוח • שומרה • ליברה • קרנית • הפול | |
| סוכניות מובילות | מבטח סימון • מדנס | |
| חברות שנסגרו | אבנר • אליהו • הסנה | |
המפקח על הביטוח • התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה • איגוד חברות הביטוח בישראל | ||
