רבי חיים יצחק קארב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיים יצחק קארב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים יצחק קארב

הרב חיים יצחק קָארב (קוֹרב; ה'תרל"ב, 1872 - ג' בסיוון ה'תשי"ז, 2 ביוני 1957) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי, רבן של ערים שונות בליטא ובאוקראינה, רב בהארלם, חבר "אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה", וראש ישיבת "בית מדרש לתורה" (אנ') בשיקגו.

ביוגרפיה

נולד בפילטן שבקורלנד לחיה ולרב שאול קָארב, שהיה למדן ור"מ. בילדותו למד אצל אביו, ואחר כך בישיבת טלז. נסמך לרבנות בידי רבי אליעזר גורדון רבה של טלז וראש הישיבה בה. נישא ללאה מרים בתם של דבורה והרב משה יצחק ראבין שכיהן כמו"צ בפוניבז', לאחר פטירת חמיו כיהן שש שנים במקומו כמו"צ והתיידד עם רבי יעקב יצחק רבינוביץ, ידידות שנמשכה שנים בהתכתבות בדברי תורה[1]. התמנה לכהן כרב העיר פלאנגה, וכיהן בה שש שנים עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה כיהן כאב"ד בעיר פאבלגראד שבאוקראינה. לאחר המלחמה התמנה כרב בזאגר ישן בפלך קובנה וכיהן בה ארבע שנים. על שם רבנותו זו כונה "הרב מזאגר". בראשית חודש טבת ה'תרפ"ו הוצע הרב קארב בידי הרב אברהם דובער כהנא שפירא מקובנה, לרב אברהם יצחק הכהן קוק, כמועמד לראשות ישיבת מרכז הרב במקומו של ראש הישיבה הרב אברהם אהרן בורשטיין מטבריג שנפטר לפני חנוכה באותה שנה[2]. ההצעה לא באה לידי מימוש[3].

בשנת ה'תרפ"ז היגר לארצות הברית, עם בואו מונה כרב בית המדרש הגדול בהארלם[4], ובהמשך אותה שנה כרב קהילת "הבימה" בניו יורק[5]. בהיותו בהארלם הדפיס את הכרך הראשון של ספרו "נתיבות חיים" העוסק בעניינים שונים בסוגיות התלמוד הבבלי ובדברי הרמב"ם, הספר התקבל בקהל הלמדני בארצות הברית[6] ובליטא[7]. בתרפ"ח התמנה כראש הישיבה "בית מדרש לתורה" בשיקגו.

בשואה איבד את בנו הבכור הרב שלמה קארב שכיהן כמו"צ בבית הדין בקובנה ואת אשתו מנוחה וילדיהם, בתו פייגה ובעלה לוי קויפמן ובתם נהרגו אף הם. עם הגיע בשורות האיוב מאירופה, שקעה לאה קארב ביגון על מות ילדיה, היא לא התאוששה ונפטרה בה' בטבת ה'תש"ז.

לאחר 20 שנה בראשות בית המדרש לתורה, הוא נישא בשנית לייטל בת הרב יהודה קרויס, עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים.

בגין ספריו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית, לשנת תשי"ג-תשי"ד[8][9].

הוא נפטר בג' בסיוון ה'תשי"ז, 2 ביוני 1957, ונקבר בהלוויה מרובת משתתפים נכבדים בהר המנוחות לצד רבי איסר זלמן מלצר[10].

משפחתו

בתו, הבלשנית חנה-אנה קארב, נישאה בשנת תרצ"ה לרב מנחם מנדל גודמן, תלמידו של אביה בבית מדרש לתורה בשיקגו, שהתמנה מאוחר יותר כרב באוקלהומה סיטי. בתו יהודית נישאה לרב אברהם אהרן שצקס, בנו של רבי משה שצקס, שלאחר פטירת אביו כיהן תחתיו כראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן.

ארכיון כתביו נמצא בספרייה הלאומית בירושלים (אוסף קארב).

לקריאה נוספת

  • הרב ש"י זווין, נתיבות חיים, סקירה על הספר ועל מחברו, בתוך: סופרים וספרים, חלק ב', תל אביב תשי"ט, עמ' 369–374.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ חלק מהתכתובת נדפס בספרו של הרב רבינוביץ "דברי יצחק".
  2. ^ בן ציון שפירא (עורך), אגרות לראי"ה, ירושלים תש"ן, אגרת ר', עמ' שז.
  3. ^ שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב": רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' - מסורות ועובדות, המעיין, תשרי תש"ע, עמ' 90.
  4. ^ שמואל מילר (עורך), חדשות רבניות, אפריון, שנה ד', ניו יורק-סייני ה'תרפ"ז. עמ' 122, באתר היברובוקס.
  5. ^ שמואל מילר (עורך), חדשות רבניות, אפריון, שנה ד', ניו יורק-סייני ה'תרפ"ז. עמ' 177, באתר היברובוקס.
  6. ^ ראו למשל: הרב אלעזר מאיר פרייל, שו"ת המאור ח"א, ירושלים תרפ"ט, סי' מ"ו.
  7. ^ ראו למשל: רבי נחום ברוך גינצבורג, מקור ברוך: ח"א, קיידן תרפ"ח, סי' כ"ו; ח"ב, קיידן תרצ"א, סי' ל"ט. חידושי רבי שמעון שקאפ, ח"ד סי' ט'. והתכתבות על ספרו עם רבי אלחנן וסרמן, בספר הזיכרון "אבן ציון", ירושלים תשמ"ז, עמ' תמג ואילך.
  8. ^ פרס הרב קוק יחולק הערב, מעריב, 2 בספטמבר 1954
  9. ^ חולקו פרסי הרב קוק, דבר, 3 בספטמבר 1954
  10. ^ הרב חיים יצחק קארב זצ"ל, הפרדס, שנה לא, תשי"ז, גליון י', באתר היברובוקס.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0