חיים פנחס (שוגון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים פנחס (שוגון)
חיים פנחס (שוגון), תל אביב, 2018
חיים פנחס (שוגון), תל אביב, 2018
לידה 30 ביולי 1952 (גיל: 71)
ט' באב ה'תשי"ב
נחשולים, ישראל
כינוי שוגון
השתייכות Emblem of Israel Police Blue.svg משטרת ישראל
תקופת הפעילות 19761991 (כ־15 שנים)
דרגה רב פקדרב פקד
תפקידים בשירות
עיטורים
ציון לשבח על פענוח והבאתו לדין של מניח המטענים ברכבו של ראש העיר ת"א דאז שלמה להט והיועצים המשפטיים של העירייה
תפקידים אזרחיים
חוקר פרטי

חיים פנחס המכונה שוגון (נולד ב-30 ביולי 1952) הוא חוקר פרטי שהיה קצין במשטרת ישראל שם כיהן כראש מחלק הבילוש ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב.

ביוגרפיה

חיים פנחס ("שוגון") נולד וגדל בקיבוץ נחשולים. אימו ניצולת שואה ואביו עלה לישראל מטורקיה בנעוריו, כחניך בתנועת נוער. אביו של פנחס ומשפחתו הגרעינית היו ממקימי קיבוץ נחשולים. 

לאחר שירותו הצבאי, פנחס עבד במשך כשנה בהקמת קו הביצורים האחורי (לאחר הנסיגה במלחמת יום הכיפורים), בהקמת העיר ימית ובפרויקטים נוספים.

בשנת 1976 התגייס פנחס למשטרת ישראל.

פנחס שירת במשטרת ישראל כ 16 שנים בתפקידים שונים בתחומי הבילוש, המודיעין, החקירות ובתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה לראש מחלק הבילוש הנושאי ביחידה המרכזית תל אביב.

במהלך שירותו במשטרת ישראל, סיים פנחס תואר ראשון עם התמחות בתחום המודיעין והחקירות. הכינוי "שוגון" דבק בו בשל דמיונו לדמות מן הסדרה הטלוויזיונית "שוגון"[1].

נשוי ליוספה פנחס, שאף היא שירתה במשטרת ישראל כבלשית במרחב שרון במחוז המרכז. אב לארבעה: שתי בנות ושני בנים. מתגורר באזור המרכז.

שירותו במשטרת ישראל

לאחר גיוסו של פנחס למשטרה, צורף פנחס על ידי ראש מחלק הבילוש דאז, תנ"צ משה פרידמן, לימ"ר תל אביב שהוקמה בשנת 1975 על ידי מפקד מחוז ת"א באותם ימים, ניצב דוד עופר.

בארבע וחצי השנים הראשונות לשירותו, שימש פנחס כבלש מן המניין ועסק בעיקר בלכידת שודדים, פורצים וגנבי רכב (פשיעת הרחוב). במקביל, סיים קורס חוקרים וקורס סמלי מודיעין ולאחר זמן קצר נשלח על ידי מפקדיו לקורס קציני משטרה. לאחר סיום קורס הקצינים, במשך מספר שנים (עד שנת 1982), פנחס שימש כמדריך בקורסי קצינים בבסיס ההדרכה בשפרעם[1].

בסוף שנת 1982 חזר פנחס לימ"ר תל אביב, תחילה כראש חוליה ובהמשך מונה לראש מחלק בילוש נושאי: "תיק שנופל לו לידיים, מקבל מיד צורה של כתב אישום. חיים פנחס, ראש המחלק לבילוש נושאי. קבלן הצלחות..."[2]

במסגרת תפקידו כקצין משטרתי פנחס מונה כמפקד על מחלק שמטפל בפשיעה המרכזית במדינת ישראל; פשיעה קשה בתחום הפלילי, טיפול במשפחות פשע ובארגוני פשיעה, תופעות פשיעה [מעשי שוד סדרתיים, סד"ח (סחיטת דמי חסות)], איתור כנופיות שהתמחו בפריצה לבנקים וגנבה מכספות ולכידת תוקפים סדרתיים. 

במהלך שירותו הוענק לפנחס מינוי של תובע משטרתי, מה שאיפשר לו להופיע בפני שופטים בדיונים שונים, כגון הארכות מעצר וכדומה.

בשנת 1985 היה חוקר בדרגת מפקח ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב[3][4]. במהלך 1986 קודם לדרגת פקד.

פעולות ומבצעים עיקריים עליהם פיקד פנחס במסגרת שירותו במשטרה:

  • פענוח חטיפת ורצח הילד אורן בהרמי.
  • לכידת הרצל אביטן.
  • לכידת האופנובנק.
  • פיצוח ארגוני פשע וכנופיות, בין היתר: ארגון הפשע של כנופיית רמת עמידר, ארגון הפשע של האחים אלפרון, לכידת כנופיות שודדי הזקנים, לכידת שודדי הכספות האחים כנפו.
  • פרשיית האיומים על שלמה להט.
  • פרשיית האזנות הסתר לעיתונאי מרדכי גילת.

פרשת רצח הילד אורון ירדן

כבלש (ראש צוות) פנחס היה חלק מכוח המעצר שפעל ללכידת החוטף צבי גור בפרשת רצח אורון ירדן בשנת 1980[5].

פענוח חטיפת ורצח הילד אורן בהרמי

פנחס הביא לפיענוח הפרשייה. רוצחי הילד אורן בהרמי, שנחטף ונרצח בשנת 1987, נלכדו לאחר מבצע מורכב. באותה עת, שוהים בלתי חוקיים נהגו ללון בגן הפעמון ביפו. לאחר הרצח הוכנסו שוטרים למקום על מנת ללמוד את אופן פעילותם של השוהים במקום.

בפעילות המשטרתית נחשף כי חלקם נהגו לתקוף ילדי שוהים בלתי חוקיים שהיו מגיעים לישראל למטרות עבודה.

אורן בהרמי היה עולה חדש מאיראן, מה שגרם לשוהים הבלתי חוקיים להניח שמדובר בילד ערבי. על פי החשדות הם תקפו אותו ולאחר שגילו שמדובר בילד יהודי הם רצחו אותו במוט ברזל. פנחס מיפה רשימת חשודים ובמבצע בעזה נעצרו כל השוהים הבלתי חוקיים והובאו למעצרים בישראל. מתוך העצורים אותרו הנאשמים ברצח אורן בהרמי, הורשעו ונידונו למאסר עולם.

"בפיענוח של רצח הילד אורן בהרמי, שלחתי ליפו בלשים שהתחפשו לערבים."[6].

לכידת הרצל אביטן

בדצמבר 1981, בהיותו אסיר נמלט, רצח הרצל אביטן את מפקד כלא רמלה דאז, רוני ניצן, בפתח ביתו. בשנת 1988 נמלט אביטן ממאסר בפעם השנייה על ידי גילוף אקדח מזויף מלחם באמצעותו איים על סוהר שלקח כבן ערובה.

אביטן נלכד על ידי פנחס וצוותו מספר ימים לאחר שעבר לדירה ששכרו עבורו בהוד השרון, בעקבות חקירה ומידע שנתקבל במשטרה והוביל לאיתורו[7].

לכידת רוני ליבוביץ', "האופנובנק" 

"פנחס הוא ה"אס" ששלפה המשטרה כנגד השודד האופנוען, שהסעיר את דמיונו של הציבור (...). מקרין כוחניות, נונקונפורמיסט אמיתי בתוך המערכת המשטרתית המסורבלת. פנחס לקח יחידה משטרתית ממוצעת והפך אותה למשהו אחר: מתוחכמת, גמישה, מהירת-תגובה. איש קשה (....) תובעני, פרפקציוניסט. הכינוי שהדביקו לו העיתונים: שוגון."[8]

רוני ליבוביץ' נתפס לאחר שביצע כ-22 מעשי שוד בנק ברחבי הארץ, בעיקר בגוש דן. הוא עורר סקרנות בציבור וזכה לסיקור תקשורתי נרחב. לייבוביץ' נתפס לאחר עבודה מודיעינית ממושכת ותרגילי חקירה שכללו ניתוח מאפיינים פסיכולוגיים של החשוד, איסוף עדויות וניהול ממצאי זירה. הפעולות שהובילו ללכידתו כללו פרסום ידיעה פיקטיבית בעיתונות בדבר לכידתו, בעקבותיו יצא לייבוביץ' לביצוע שוד בנק ונלכד בזירה. הוא הודה בחקירתו בכל מעשי השוד בהם נחשד.

פיצוח ארגון הפשע של כנופיית "רמת עמידר" בראשות יוסי הררי

כנופיית "רמת עמידר" הוקמה על ידי האחים רוני ויוסי הררי בראשית שנות ה - 90: "האחים הררי היו ידועים כנושים עוצמתיים מאוד, בלשון המעטה, והאלימות הרבה שאפיינה את שיטת הגבייה שלהם הותירה מעט מאוד אנשים שהעזו להתחמק מתשלום חובות".[9]

בשנים 1984–1985 חברי הכנופיה סחטו באלימות קשה, מכוני עיסוי ברחוב ריינס בתל אביב. בעקבות עבודת מודיעין מאומצת וממושכת בראשותו של פנחס, נצברו מספיק ראיות על מנת להביא למעצרם של חלק מחברי הארגון (כולל יוסי הררי), שנשפטו לשנים ארוכות בכלא.

פיצוח ארגון הפשע של האחים אלפרון 

האחים אלפרון היוו יעד מספר אחד של משטרת ישראל בשנות השמונים. יעקב אלפרון הוגדר על ידי המשטרה כראש ארגון פשיעה, ונחשב למי שהגה את שיטת גביית החובות בכוח בישראל[10]. "רבות נאמר על התנהלות האלפרונים ברחבי העיר הקטנה: לאחר שעבדו כפועלי בניין והתמקצעו במלאכת האיגרוף החלו האחים להיות מעורבים בצד האפל יותר של החוק, בעיקר בתחום הפעלת הפרוצות ששרצו לצד כביש גהה ובעסקי הגבייה. לצד התחזקות בני משפחת אלפרון, השתכללו גם מערכות הגבייה שלהם"[9].

האחים אלפרון נעצרו מספר פעמים בפרשיות קטנות ונשלחו למעצרים קצרים. באמצע שנות השמונים הם הקימו משרד לגביית חובות שנקרא "מאזני צדק" ברמת גן, במסגרתו סחטו האחים אלפרון מאות אנשים במעטה של גבייה חוקית. לאחר עבודה משטרתית ממושכת בפיקודו של פנחס נעצרו מרבית חברי הארגון (כשלושים איש), בהנהגת בני משפחת אלפרון. לאחר משפט מתוקשר, תוך כדי איומים על הפרקליטה שניהלה את התיק, רות דוד, נשלחו חלק מחברי הארגון לתקופות מאסר ממושכות.

פרשיית האיומים על שלמה להט

במהלך קיץ 1989 רימון רסס הושלך על דלת ביתו של להט ומטעני חומר נפץ הונחו מתחת לרכבו ותחת רכביהם של היועצים המשפטיים של העירייה. פנחס, שהיה אז ראש המחלק לבילוש נושאי, ניהל את החקירה ובסופה קיבל ציון לשבח על פענוח הפרשייה והבאתו לדין של העבריין[11].

פרשיית האזנות הסתר לעיתונאי מרדכי גילת

במסגרת הפרשה הזמין אלי צוברי ממפלגת ש"ס, האזנות לגילת מהחוקר הפרטי יעקב אשל. "חיים פנחס: הבנו שבידינו רק המבצעים ולא השולחים. אשל אמר לנו שהשר דרעי הוא שביקש את ההאזנה (...) בשלב זה של החקירה, כבר שלח רב-פקד חיים פנחס ("שוגון") לאבו כביר חמישה חשודים. הוא טמן מלכודת לחשוד השישי, שעדיין הסתובב חופשי. שוגון שימש אז ראש מחלק בילוש ביחידה המרכזית בת"א. בעצמו נטל חלק במבצע לכידת המצותתים בגבעתיים"[12]. פנחס פיקד על החקירה והביא לתפיסתם של המעורבים.

לאחר סיום השירות במשטרה

בשנת 1992 פנחס הקים את משרד החקירות "שוגון חקירות". כיום המשרד נחשב אחד ממשרדי החקירות המובילים בארץ.

בשנת 1998 נכנס פנחס לטולכרם ולכד גנבי רכב שגנבו את מכוניתו של איזי כהן מנכ"ל כלל שהיה אז מנכ"ל חברת מגדל ביטוח[13].

פנחס משמש כפרשן לענייני פלילים ומשטרה בתוכניות טלוויזיה ועיתונות.

כ־4 שנים לאחר פרישתנו ממשטרת ישראל הוגש נגד פנחס כתב אישום, על פיו, לקראת סיום תפקידו במשטרה, יצר קשרים עסקיים עם אדם שהכיר במסגרת חקירה שניהל לצורך הקמת עסק משותף. פנחס הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים. בשנת 2002  הרשעתו בוטלה על רקע עברו כשוטר מצטיין ונקבע כי יבצע 250 שעות של עבודות שירות לתועלת הציבור.

פנחס קיבל ציונים לשבח מארגונים רבים, חלקם חשאיים, במהלך שירותו. זכה בציון לשבח על פענוח והבאתו לדין של מניח המטענים ברכבו של ראש העיר תל אביב דאז שלמה להט והיועצים המשפטיים של העירייה במהלך קיץ 1989. חלק מפעולותיו עד היום לא הותרו לפרסום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מנחם שיזף, שוגון: רק אופנוען אחד עושה ממנו צחוק, אמצע נתניה, 1989, עמ' 23-25
  2. ^ בוקי נאה, תיק שנופל לו לידיים מקבל מיד צורה של כתב אישום, חדשות, 13.12.1989, עמ' 17
  3. ^ איה אורנשטיין, יהודים הציעו לארגון טרור: פיגועים בישראל תמורת כסף, מעריב, 8 בספטמבר 1985
  4. ^ איה אורנשטיין, החשוד ניסה כביכול לחנוק עצמו אך ראה שהשומר מתבונן בו, מעריב, 4 במאי 1986
  5. ^ ראובן שפירא, המשטרה מרחיבה חיפושיה אחר הילד החטוף לכל הארץ, עיתון "דבר", 2.6.1980
  6. ^ אורון מאירי, שוגון מזמר, עיתון תל אביב, יולי 1992, עמ' 56-59
  7. ^ עזרי עמרם, מצבי גור ועד הרצל אביטן: הבריחות המפורסמות מהכלא בישראל, באתר mako.co.il, ‏16/04/14
  8. ^ ידיעות אחרונות, האופנובק מדבר, ידיעות אחרונות, 7 ימים, 15.9.1993, עמ' 11-15
  9. ^ 9.0 9.1 גלעד שלמור, משפחות הפשע בישראל: הקשר המיתי, באתר mako.co.il, ‏09/12/08
  10. ^ אמיר זוהר, זה התחיל בחוב של 600 אלף שקל, באתר haaretz.co.il, ‏23.01.2006
  11. ^ רן גפן, מחפשים את להט, העיר, 8.9.1989, עמ' 15
  12. ^ ענת טל-שיר, שני ח"כים מש"ס דיברו על מעקבים למשמיצי דרעי, ידיעות אחרונות, 28.2.1992, עמ' 16-17
  13. ^ בוקי נאה, ידיעות אחרונות, ידיעות אחרונות, 22.3.1998, עמ' 13
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0