חסידות חנטשין
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד |
חנטשין  פולין |
| תאריך ייסוד | תרכ"ז |
| מייסד | רבי חיים שמואל הורוביץ |
| מרכזי פעילות | בני ברק, מונסי |
| אדמו"ר |
הרב תנחום בקר (האדמו"ר מאוז'רוב - חנטשין בבני ברק) הרב פנחס אלחנן מנדלבוים (ראש ישיבת חנטשין במונסי) |
חסידות חנטשין הייתה חסידות פולנית שנוסדה על ידי רבי חיים שמואל הורוביץ-שטרנפלד נכד החוזה מלובלין והמאור ושמש.
הדור הראשון
האדמו"ר הראשון היה רבי חיים שמואל הורוביץ-שטרנפלד (תר"ג - י"ח בטבת תרע"ו) בן רבי אליעזר ראב"ד חנטשין (תקע"ה-י' בתמוז תר"ג), בן רבי צבי הירש בן החוזה מלובלין, אמו היתה בתו של רבי יוסף ברוך אפשטיין בן המאור ושמש, בהיותו תינוק התייתם מאביו וגדל אצל זקינו רבי יוסף ברוך בניישטאט, נשא את שרה בת רבי יהושע העשיל מקומרנא בן הברוך טעם.
אחר פטירת זקינו בי' באדר תרכ"ז מונה לאדמו"ר ומאוחר יותר עבר לחנטשין. בשנת תרע"ד פרצו שריפות גדולות בחנטשין, ואז עבר לקיעלץ הסמוכה שם נחלש וחלה עד שנפטר בי"ח בטבת תרע"ו, ונקבר באוהל אדמו"רי חנטשין.
הדור השני
ממלא מקומו היה בנו הבכור רבי יהושע העשיל הורוביץ-שטרנפלד (יש מכנים אותו: הָאֶלְקֹשִׁי, ביידיש "דער עלקושער"). נולד בשנת תרט"ז, ונשא את בתו של רבי פנחס מקינצק נכד "היהודי הקדוש". בתחילה גר בקראקא, בשנת תר"ע מונה לרב העיר חנטשין, ואחר פטירת אביו עבר לקיעלץ. בשנת תרע"ו עבר לעיר אולקוש[1] (באידיש: "עלקוש"), אך היה מגיע בכל שנה לימים הנוראים לחנטשין. היו לו אלפי חסידים [דרוש מקור], נודע לבעל מופת ונחשב בשעתו כזקן אדמור"י פולין[2].
בתקופת השואה, כשגורשו יהודי אולקוש מעירם, העביר אותו ראש היודנראט המקומי לגטו סוסנוביץ. בד' באב תש"ג העלו אותו לרכבת בדרך לאושוויץ, אז ירה בו חייל נאצי ונהרג במקום.
אחרי השואה
אחרי השואה כיהן רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין בן בתו של רבי חיים שמואל כאדמו"ר מחסידות אוז'רוב-חנטשין, לאחר שלא נשארו צאצאים ישירים בן אחר בן.
האדמו"ר הנוכחי הוא רבי תנחום בקר, בן בתו של רבי משה יחיאל.
בארה"ב מכהן כאדמו"ר מחנטשין רבי פינחס אלחנן מנדלבוים (נינו של רבי יהושע גליקמן (רובין) אב"ד סוסנוביץ, חתנו של רבי יהושע העשיל הורוביץ-שטרנפלד), מייסד וראש ישיבת "חשקת התורה" חנטשין במונסי.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, בלבת אש, תל-אביב תשמ"ה.
קישורים חיצוניים
- רבי חיים שמואל הורוויץ זצ"ל מחענטשין-ח"י טבת תרע"ו. באתר אייוועלט (ביידיש).