י' באדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדר א'
אדר ב'
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' אדר א'
אדר ב'
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י' באדר הוא היום העשירי בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות הכז או השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת כי תשא. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.
אירועים היסטוריים
- ה'תשכ"ה (אדר ב') - ישראל וגרמניה מודיעות על החלטתן לכונן יחסים דיפלומטיים ביניהן
- ה'תשל"ח (אדר ב') - עצרת האו"ם מעבירה את ההחלטות 425 ו-426, הקוראות לישראל להסיג את כוחותיה מאדמת לבנון (אליה נכנסו תחת מבצע ליטני) ומקימה את ארגון UNIFIL
נולדו
- ה'תש"מ – צ'לסי קלינטון, בתם של הילרי וביל קלינטון
- ה'תש"מ – בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ' יו"ר רשימת הציונות הדתית, וחבר הכנסת כיהן כשר התחבורה וכיו"ר מפלגת האיחוד הלאומי - תקומה .
נפטרו
- ה'תנ"ג – רבי גרשון אשכנזי, מחבר הספר ההלכתי עבודת הגרשוני (נולד ה'שע"ה)
- ה'תרכ"ז (אדר א') – רבי יוסף ברוך הלוי אפשטיין, "היהודי הטוב מניישטאט".
- ה'תרס"ח – רבי ירוחם הירשקוביץ כהנא, אב בית דין בכמה ערים בבסרביה ומחבר ספרים.
- ה'תרס"ו – רבי אלכסנדר משה לפידות, רב בכמה ערים בליטא.
- ה'תש"א – רבי פנחס הגר, האדמו"ר מבורשא.
- ה'תש"ד – רבי יחזקאל דוקקעס, רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון.
- ה'תשל"ז - יוסי יפה, מפקד בצה"ל (נולד ה'תרצ"ה)
- ה'תשל"ט – רבי מסעוד ריוח, רב ופעיל ציבור במרוקו וראש השוחטים בעיר הבירה רבאט. הרב הראשי וראש הישיבה של שלומי בישראל.
- ה'תשמ"ו (אדר א') – גדעון מחניימי, קצין בצה"ל (נולד 1928)
- ה'תשנ"ב (אדר ב') – ישעיה תשבי, חוקר קבלה (נולד ה'תרס"ח)
- ה'תשנ"ג – רבי משה שטינברג, רב בכמה קהילות באירופה ורבה הראשון של קריית ים.
- ה'תשנ"ד – מרדכי קראוסמן, פעיל ציבור שפעל במסגרת תנועת "הפועל המזרחי", כיהן כראש עיריית פתח תקווה למשך תקופה קצרה (נולד ה'תרע"ז)
- ה'תשנ"ה – רבי נפתלי חיים אדלר, רב חסידי וראש ישיבת יחל ישראל בחיפה. בשנותיו האחרונות כונה "האדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ".
- ה'תש"ס – רבי ברוך לייזרובסקי, רבה הראשי של מינכן, גאב"ד פילדלפיה מטעם הקהילה האורתודוקסית בעיר, וסגן יושב ראש אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
- ה'תשס"ג (אדר א') – דוד שטרן, מנכ"ל חברת בנייה ישראלית, נשיא התאחדות הקבלנים וכיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד במהלך חלק מהכנסת התשיעית (נולד 1910)
- ה'תשס"ז – רבי יוסף בוקסבוים, רב, סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים (נולד ה'תש"ג)
- ה'תש"ף – רבי אברהם יצחק ברזל, מראשי ישיבת מיר ברכפלד.