רבי ישעיה מקרסטיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי ישעיה שטיינר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישעיה מקרסטיר
Steiner, R' Yeshaya.jpg
לידה 1852
פטירה 1925 (בגיל 73 בערך)
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי צבי הירש מליסקא, רבי חיים הלברשטאם
תלמידיו בנו רבי אברהם וחתן בנו רבי מאיר יוסף רובין.
ציונו של רבי ישעיה שטיינר

רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער) או ר' שעיה בן ר' משה) (ה'תרי"ב - ג' באייר ה'תרפ"ה) שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ (בשמה המלא: בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) שבהונגריה.

ביוגרפיה

נולד לרבי משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר בהיותו בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא אשר מינה אותו בהמשך למשמשו. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו החל להתפרסם כבעל מופת ורבבות חסידים באו לחצרו.

נודע כמכניס אורחים בסדר גודל מוסדי, פעם אחת התבטא: ישנם צדיקים שעוסקים ב"רזין דרזין" (הכוונה לנסתרות) ואני עוסק ב"לשובע ולא לרזון". בשנים האחרונות התפתחו מפעלי הכנסת אורחים בעיירתו קרעסטיר. כמו כן מקובל לערוך סעודות לכבודו כסגולה לישועה.


ילדיו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סנינא; ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[2] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".

שושלת קרעסטיר

חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן בדברצין. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח.

  • בנו רבי ישעיה מילא את מקומו בוויליאמסבורג בשם קרסטיר-ברבשט. לאחר פטירתו ממלא את מקומו הרב אברהם משה גרוס, בן אחיו רבי מיכאל.
  • בנו השני הרב יוקל פתח בית כנסת במונסי ובמיאמי בשם קרסטיר-ברבשט.
  • בן שלישי, רבי רפאל (ה'תרפ"ח-ה'תשס"ז), כיהן במיאמי וכיום מכהן בנו הרב חנניה יום טוב ליפא.

נכד נוסף, הרב ישראל אברהם אלתר קרויז (נכדו של רבי ישראל לנדא חתנו של רבי ישעיה), מכהן בבית המדרש קרסטיר במונסי.

הנצחתו

יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[3].

"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה בין היתר על שמו ועל שמו של ר' מרדכי מנרוביץ', שהיה ראש הישיבה בקעמטשע. ר' מרדכי נפטר כחודש ימים אחריו, בז' בסיוון, יום טוב שני של חג השבועות ה'תרפ"ה[4].

צאצאיו מפעילים "הכנסת אורחים" בביתו. מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.

בשנת תשע"ג שופץ והורחב האוהל שעל קברו, בשנים האחרונות החלה עלייה המונית לקברו[5].

לקריאה נוספת

  • יוסף מרדכי גינצלער, מי באר ישעיהו, טארנא סלאוואקיי תרפ"ח
  • ישראל יעקב וידובסקי, תולדות הצדיק ר' ישעיה'לע מקערעסטיר, ירושלים: מכון אבן ישראל, תשנ"ו
  • שלום אליעזר ליכטענשטיין, מנחם מענדל רובין (עורכים), מופת הדור: תולדות חייו והליכות דרכו ... של ... רבי ישעיה שטיינער, הנקרא בפי כל רבי ישעי'לע קערעסטירער, ברוקלין תשע"א 2010

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נהג לחתום: הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע. צילום חתימתו נמצא בספרו של הרב וידובסקי המצוין לעיל, עמ' 13.
  2. ראו עליו כאן.
  3. אתר אוהלי צדיקים(הקישור אינו פעיל, 26.3.2020)
  4. ישועת מרדכי - ר ישעיה'לה מקערעסטיער (קערעסטירער) - הרב ישעיה שטיינר, sites.google.com
  5. אלפים על ציונו באתר JDN
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0