חקלאות ביתית

חקלאות ביתית במרפסת

גידול ירקות בחצר בית ברחוב המלך ג'ורג' (תל אביב), 1939

חקלאות ביתית היא גידול צמחי מאכל, תבלינים ולעיתים גם חיות משק לטובת צריכה עצמית. חקלאות ביתית מתבצעת בחצר הבית, על גג, במרפסת או בתוך הבית, ולעיתים גם בגינות קהילתיות ובמוסדות חינוך לילדים ונוער. זוהי פעילות חקלאית בקנה מידה קטן, שלא מיועדת ליצירת לרווח כלכלי, ומתבצעת לרוב במסגרת פרטית או קהילתית כתחביב, מטעמים אידאולוגיים, או כדרך לשיפור איכות החיים והתזונה.

בשונה מגינון נוי, שמטרתו העיקרית היא אסתטית, מתמקדת חקלאות ביתית בגידול מזון. עם זאת, לעיתים משולבת בחקלאות הביתית גם צמחיית נוי.

מאפיינים

החקלאות הביתית מתאפיינת בשימוש באמצעים פשוטים, בטכניקות חקלאיות זמינות, ולעיתים באמצעים ממוחזרים. היא עשויה לכלול:

• גידול ירקות, עצי פרי ועשבי תיבול בגינות או במיכלים.
• שימוש בשיטות אקולוגיות כגון קומפוסטציה ואיסוף מי גשם.
• שילוב של עקרונות פרמקלצ'ר.
• גידול בעלי חיים לצריכת תוצרים (כביצים וחלב) ולא לצריכת בשר.

מטרות

קיימות מגוון סיבות נפוצות לחקלאות ביתית.

שיפור איכות התזונה

פירות וירקות שנקטפו ממש לפני אכילתם מכילים יותר ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון לעומת תוצרת שעוברת קירור והובלה ממושכת. גידול ביתי מאפשר גם שילוב של זנים שאינם נפוצים במסחר – כמו עגבניות מורשת, חסות צבעוניות, עשבי תיבול טריים ועוד – וכך להעשיר את התפריט. כאשר הגידול נעשה בשיטות טבעיות או אורגניות נמנעת חשיפה לחומרי הדברה.

חקלאות ביתית עשויה להעלות את המוטיבציה להכין ארוחות בבית ולצמצם צריכת מזון מעובד. כאשר בגידול המזון משתתפים ילדים ומשפחות, עולה המודעות לאיכותם התזונתית של מוצרי המזון, ונוצר קשר אישי שעשוי לחזק הרגלי תזונה הנחשבים בריאים.

היבטים כלכליים

מידת החיסכון הכלכלי הנובע מחקלאות ביתית תלויה בגורמים כמו אופן הגידול, ההיקף, ההשקעה בציוד ותחזוקה, ומידת ההצלחה החקלאית בפועל. במקרים מסוימים, בייחוד כאשר מדובר בגידול פשוט של ירקות או עשבי תיבול לשימוש יומיומי, ייתכן חיסכון מסוים בהוצאות מזון. עם זאת, לעיתים העלויות הכרוכות בהקמה ובתחזוקה של הגידול עולות על ערך התוצרת.

גורמים שתורמים לחיסכון כלכלי הם:

• צורת הגידול – גידול פשוט במכלים קיימים (כמו עציצים ממוחזרים) עם זרעים זולים או מיחזוריים.
• שימוש בקומפוסט ביתי וחיסכון בדשנים.
• ניצול של עונות שפע, שבהן ניתן לקטוף כמות גדולה של ירקות או עשבי תיבול, על ידי שימור היבול.
• מחירי השוק – במוצרים מסוימים, בהם מחירי השוק גבוהים על בסיס קבוע, תוצרת ביתית יכולה להוות חלופה משתלמת כלכלית.

גורמים שמגבילים את החיסכון הם:

• עלויות ההקמה – קניית אדמה, עציצים, מערכות השקיה, תאורה, מצע גידול וכדומה.
• זמן ומאמץ – הזמן המושקע אינו מתורגם ישירות לערך כספי, אך במיוחד כאשר מדובר בפעילות פנאי, ספק עם לזמן הזה יש עלות כלכלית, ויש הטוענים כי אף מדובר בעלות "חיובית" (להלן).
• כישלונות בגידול – מחלות, מזיקים, תנאי מזג אוויר – כולם עלולים לפגוע ביבול.
• תשואה מוגבלת – קנה המידה בגידול ביתי בדרך כלל אינו מאפשר ייצור זול.

הפחתת התלות בשוק המזון התעשייתי

חקלאות ביתית מאפשרת לצמצם את התלות במערכות המזון התעשייתיות, אשר מאופיינות לעיתים בייצור מרוכז, שימוש בחומרי הדברה ודשנים סינתטיים, שינוע למרחקים ארוכים, ושרשראות אספקה מורכבות. יש הרואים חשיבות בהפחתת התלות במערכת מכמה סיבות:

• ביטחון תזונתי – יכולת לייצר מזון עצמאי, במיוחד בעתות משבר (למשל שיבושים בשרשרת האספקה או עליית מחירים).
• שקיפות ובקרה – בגידול ביתי יש שליטה על אופן הגידול, המקורות והחומרים שבהם נעשה שימוש.
• צמצום השפעה סביבתית – מזון מקומי ומיידי אינו דורש אריזה, אחסון והובלה – ובכך מפחית פליטת מזהמים ופסולת.
• בחירה אישית ואידאולוגית מתוך העדפה לאורח חיים מקיים, מיעוט תלות בחברות מזון גדולות, ולעיתים גם כמחאה צרכנית.

באופן זה, חקלאות ביתית נתפסת לא רק כדרך לייצור מזון, אלא גם כהצהרה חברתית, ולעיתים כפעילות המפתחת אוטונומיה אישית או קהילתית.

חינוך

לחקלאות ביתית ערכים חינוכיים הן כאשר זו נעשית במסגרת חינוכית רשמית, והן כפעילות משפחתית או קהילתית.

פיתוח מיומנויות חיים

חקלאות ביתית מפתחת יכולות של תכנון וביצוע: תכנון עונות זריעה, טיפול שוטף, פתרון בעיות. היא גם מלמדת על הקשר בין מזון לבריאות, תוך עידוד אכילה בריאה מתוך היכרות עם תהליך הגידול, וכן פיתוח מיומנויות בישול כתוצאה משימוש ביבולים. חקלאות ביתית מאפשרת עצמאות ויוזמה, כאשר ילדים ונוער "לוקחים בעלות" על תהליכים ולעיתים גם משווקים את תוצרתם (לדוגמה בשווקים קהילתיים).

חוויה רגשית וקשר עם הסביבה

חקלאות ביתית מאפשרת התנסות בחוויית הצלחה – צמיחה נראית לעין שמתגמלת ומחזקת תחושת מסוגלות. היא גם מאפשרת את החוויה של התגברות על כישלון, ניסוי וטעיה וסבלנות הנדרשת בהמתנה לתהליכים טבעיים.

פעילויות גינון עשויות לתרום להפחתת מתח ולשיפור מצב הרוח, וכן לתחושת שייכות למשפחה, לקהילה ולמקום.

למידה רב-תחומית

בחקלאות ביתית כחלק מחינוך פורמלי או לא פורמלי ניתן לשלב למידה במגוון תחומים:

• מדעים – הבנה של תהליכי חיים, פוטוסינתזה, אקולוגיה, מחזורי מים ותזונה.
• מתמטיקה – מדידת כמויות, מעקב אחר גדילה, ניתוח עלות-תועלת.
• שפה – ניסוח יומנים, הצגת פרויקטים, כתיבה מדעית.
• טכנולוגיה והנדסה – תכנון מערכות השקיה, בניית עציצים, עבודה עם הידרופוניקה.

ערכים וקיימות

חקלאות ביתית מאפשרת הבנה מוחשית של מה נדרש לייצור מזון, דורשת אחריות והתמדה של טיפול, לפעמים יומיומי, בצמחים ובבעלי חיים. בתוך מסגרות היא מחנכת לשיתוף פעולה תוך עבודה בצוותים וקבלת החלטות משותפת. היא גם כוללת אלמנט של חינוך לצרכנות נבונה: הבנה של שרשרת האספקה, ערך העבודה והעלות האמיתית של מזון.

שימוש במערכות חינוך

התועלת של חקלאות ביתית בתחומי החינוך מוצאת את ביטויה בבתי ספר רבים בעולם, המשלבים שיעורים או פרויקטים של חקלאות ביתית כחלק מחינוך סביבתי, מדעי וטכנולוגי.

בישראל, בתי ספר יסודיים רבים מקיימים גינות לימודיות ושיעורי חקלאות הכוללים גם עבודה מעשית. משרד החינוך כולל במסגרת הלימודים חינוך חקלאי: בבתי ספר רבים יש חוות חינוכיות, חממות, פינות בעלי־חיים וגינות נוי שבהן מתנסים התלמידים בגידול צמחים ומקבלים חינוך סביבתי.

בקנדה, פועל ברחבי המדינה ארגון "חקלאות בכיתות" המארגן בבתי ספר מיזמים כמו גידול תפוחי אדמה בעציצים ופינות גידול מזון במטבחי בית ספר.

בארצות הברית קיימים ארגונים המפעילים תוכניות לימודי חקלאות בבתי ספר ובחינוך הלא פורמלי.

הנאה אישית ותחושת סיפוק

כיום, כאשר כבר לא מדובר בצורך קיומי, חקלאות ביתית מעניקה לאדם חוויה ישירה ובלתי אמצעית של יצירה, צמיחה והשפעה ממשית על סביבתו. עצם הגידול של מזון או צמחי נוי במרחב הפרטי – בין אם בגינה, על המרפסת או על אדן החלון – מייצר תחושת הישג מוחשית: מהזרע הקטן ועד לפרי הבשל. התחושה הזו מזוהה עם סיפוק בסיסי ועמוק, הנובע מהקשר בין מאמץ לתוצאה, ומתעצם ככל שההשקעה נעשית לאורך זמן.

הקשר לצומח מלווה גם בחוויה רגשית של רוגע ונינוחות. פעולות פשוטות כמו שתילה, השקיה או קציר עשויות להפחית מתח נפשי ולהשרות תחושת שלווה. יש הרואים בכך סוג של מדיטציה פעילה, שמחזירה את האדם למחזוריות הטבעית של הזמן ולעונות השנה. במובן זה, חקלאות ביתית היא לא רק עיסוק מעשי – אלא גם דרך להעמקת הקשר עם הסביבה ועם קצב פנימי איטי ומאוזן יותר.

בנוסף, התחושה שהמזון נוצר "בידיים שלך" יוצרת חיבור מחודש לערכים של אחריות, חיסכון, קיימות והערכה למזון – חיבור שעשוי להיות עמום בחיי היומיום של חברה צרכנית. עבור רבים, עצם הידיעה שפרי או ירק גדלו ללא חומרי הדברה, במקום מוכר ובטיפול אישי, מחזקת את תחושת הביטחון והשליטה.

תשתית ומשאבים

תשתיות

לקיום חקלאות ביתית דרושות כמה תשתיות בסיסיות, בהתאם להיקף הגידול, סוגי הצמחים או בעלי החיים שמעוניינים לגדל, והתנאים הסביבתיים. להלן התשתיות העיקריות הנחוצות:

• שטח מתאים לגידול, הכולל קרקע איכותית ומנוקזת היטב, או לחלופין שימוש באדניות, עציצים או מערכות הידרופוניות. השטח צריך לאפשר חשיפה לשמש: מרבית הצמחים זקוקים ל־5–6 שעות אור שמש ישיר ביום. בגגות, מרפסות ואזורים פתוחים יש גם צורך בהגנה מרוח.
• גישה קבועה למים באמצעות ברז סמוך או מערכת השקיה אוטומטית.
• מערכת השקיה על ידי טפטוף, ממטרות, השקיה ידנית או השקיה ממוחשבת.

תשתיות נוספות אפשריות כוללות:

• מערכת לאיסוף מי גשם, מאפשרת חיסכון במים והשקיה בת קיימא.
• תשתיות להגנה על הצמחים, יכולות לכלול קירוי חלקי או מלא להגנה מפגעי מזג אוויר כגשם, ברד, שלג או שמש חזקה, רשתות צל להקטנת עומס חום בקיץ, רשתות נגד חרקים או ציפורים, כלובים או גדרות להגנה מפני בעלי חיים.
• מתקנים להכנת קומפוסט.
• מערכות הידרופוניות.

תשתיות במקרה של גידול בעלי חיים יכולות לכלול:

• לולים או כלובים.
• תשתיות לחלוקת מים ומזון.
• גידור להגנה מטורפים.

משאבים

• קרקע או מצעי גידול: לחקלאות מצליחה נדרשת אדמה פורייה, עשירה בחומר אורגני או קומפוסט. לעיתים רצוי לערבב את האדמה עם קומפוסט, הומוס, פרליט או ורמיקוליט כדי לשפר את תכולה האדמה, הניקוז והאוורור. קיימות גם אלטרנטיבות של חקלאות ללא אדמה כהידרופוניקה, אקוופוניקה ומצעי גידול שונים כטוף או קוקוס.
• דישון והזנה היכולים לכלול קומפוסט ביתי או קנוי, דשנים אורגניים או כימיים, תולעי קומפוסט ועוד.
• ציוד וכלים הכוללים כלי עבודה בסיסיים: את חפירה, מזלג, כפפות, מזמרה, משפך.
• שטח אחסון, ארון או מחסן קטן לאחסון כלים וחומרים.
• זרעים ושתילים.
• מכשירי מדידה הם אופציה המאפשרת מדידת לחות, טמפרטורה וחומציות.

תמיכה ומידע

באופן מסורתי הידע שנלווה לחקלאות ביתית התבסס על מסורות, התנסות אישית ולמידה מניסיון שנצברו לאורך השנים מתוך תצפית, תיעוד, וניסוי וטעייה, גם אם אלו לא נעשו על בסיס מדעי. המעבר מחקלאות מסורתית לחקלאות מודרנית התבסס על שילוב של ידע מדעי, טכנולוגיות חדשות ופיתוח שיטות עיבוד מתקדמות, שאפשרו ייעול בתהליכי הגידול, הגדלת תפוקה ושיפור יכולת ההתמודדות עם מזיקים, מחלות ותנאי אקלים משתנים. כל אלו משמשים במידה רבה גם בחקלאות הביתית.

מקורות המידע העומדים כיום לרשות החקלאי החובב רבים ומגוונים, בהם:

• מקורות מוסדיים וממשלתיים כמדריכים של משרדי חקלאות כוללים מידע מעודכן על גידול ירקות, עצי פרי, גידולים עונתיים, הדברת מזיקים ועוד. עם זאת, מדריכים אלו מיועדים לרוב לענף החקלאות הכללי והאמצעים המוסברים בהם לא תמיד מתאימים לחקלאות ביתית.
• רשויות מקומיות המפעילות יוזמות קהילתיות, גינות קהילתיות וקורסים לתושבים.
• ספרות מקצועית וחובבנית בתחום הגינון והחקלאות הביתית, בתוכה גם ספרים ייעודיים לחקלאות ביתית במרחב עירוני (חקלאות עירונית).
• אתרי אינטרנט ובלוגים ייעודיים לחקלאות ביתית מציעים מדריכים מעשיים, טיפים לעונות השנה, פתרונות לבעיות נפוצות. בלוגים רבים של חובבי גינון כוללים שיתופים אישיים, ניסיונות והצלחות.
• פורומים וקבוצות דיון של חובבי גינון.
• קבוצות פייסבוק וטלגרם – קהילות פעילות לשיתוף ידע, שאלות, הצגת תמונות ובעיות בזמן אמת, ולעיתים גם לשיתוף תוצרת עודפת.
• סרטוני וידאו וקורסים מקוונים.
• חנויות ומשתלות רבות מספקות ייעוץ ללקוחות, מדריכים כתובים והפקת סדנאות. בעלי משתלות מנוסים יכולים להציע מידע מותאם לאזור הגאוגרפי ולאקלים המקומי.

ציוד וחומרים הנדרשים לחקלאות ביתית נמכרים במשתלות ובחנויות "עשה זאת בעצמך".

היקף

חקלאות קיום , שבמובנים רבים זהה לחקלאות הביתית, הייתה ברירת המחדל של רוב בני האדם לאורך ההיסטוריה.

עד למהפכה התעשייתית ולתחילתה של החקלאות המסחרית בקנה מידה רחב, מרבית האנשים סיפקו בעצמם את רוב מזונם – בין אם בצורת חקלאות ממש, גידול בעלי חיים, ליקוט, דיג, או שילוב של כולם. החקלאות לא נועדה ליצוא או למסחר אלא בראש ובראשונה להאכיל את בני המשפחה והקהילה הקרובה. כלים פשוטים, שטחים קטנים, מגוון גידולים – אלה היו מאפיינים טיפוסיים.

רק עם ההתפתחות של טכנולוגיות חקלאיות, תחבורה, מסחר, והתמחות מקצועית – החלה הפרדה ברורה יותר בין מגדלים לצרכנים. גם כיום באזורים רבים בעולם, בעיקר בחלקים נרחבים של אפריקה, דרום אמריקה ואסיה, חקלאות קיום היא עדיין הדרך המרכזית שבה אנשים מבטיחים את מזונם. מבחינה זו, אורח חיים הכולל חקלאות ביתית הוא מסורת בקרב חברות רבות ונותר כזה גם במדינות מפותחות. גם במאה ה-21 נחשבת החקלאות הביתית לחלק מאורח חיים כפרי.

היקף הפעילות בחקלאות ביתית משתנה מאוד בין משקי בית, ונע בין גידול של מספר עציצים במרפסת – שבהם צמחי תבלין או ירקות בודדים – לבין עיבוד של גן שלם או חלקת קרקע נרחבת, סמוך לבית או אף מרוחקת ממנו. יש גם המשקיעים בציוד חקלאי מתקדם כמו מערכות הידרופוניות או חממות ביתיות.

במקרים מסוימים מדובר בפעילות מינימלית לצורכי תחביב או לימוד, ובמקרים אחרים היא מספקת חלק ניכר מהתצרוכת המשפחתית של ירקות, פירות ולעיתים גם ביצים. גידול ביתי עשוי להתבצע גם בתוך הבית, באמצעות טכנולוגיות כגון הידרופוניקה או גידול אנכי.

במדינות רבות ההתעניינות בחקלאות ביתית היא חלק ממגמות של קיימות, תזונה מודעת, ואורח חיים איטי . יוזמות כגון גינות קהילתיות או שיתוף עודפים בין שכנים מחזקות את ההיבט החברתי של פעילות זו.

דוכני אמון

דוכן אמון, הונגריה

באזורים כפריים או פרווריים במערב אירופה, ניו זילנד, אוסטרליה, בריטניה, קנדה וארצות הברית, נפוצה תופעה של דוכן אמון : שולחן קטן או דוכן, ולעיתים רק סלסלה, אותם מציבים תושבים מחוץ לביתם עם תוצרת חקלאית ביתית: ירקות, פירות, ביצים, פרחים, צנצנות דבש, עשבי תיבול ועוד, לידם מוצבת קופסה (או קופה) פשוטה עם שלט המציין את המחיר, ולעיתים גם בקשת תודה או חיוך. הקונים – עוברי אורח, שכנים, מטיילים – מוזמנים לקחת תוצרת ולהשאיר את הסכום המתאים בעצמם, ללא פיקוח.

יש מקומות שבהם דוכני אמון הפכו לאטרקציה תיירותית, וגם תועדו בפרויקטים של "מפות אמון" – שמציינות היכן ניתן למצוא דוכנים כאלה לאורך מסלול הליכה או נסיעה.

ראו גם

• חקלאות זעירה

קישורים חיצוניים

• חלוקת ערכות חקלאות ביתיות על ידי עיריית תל אביב-יפו
• עכבר העיר ועכבר הכפר, מוזיאון העיצוב חולון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חקלאות ביתית41324503