טאו בעקרב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏τ בעקרב
Scorpius constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של τ בעקרב בקבוצת עקרב
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים עקרב
שמות נוספים אל ניאט, HD 149438
סוג כוכב הסדרה הראשית כחול
בהירות 2.81[1]
סיווג ספקטרלי B0.2 V[1]
עלייה ישרה 16ʰ 35ᵐ 52.95ˢ
נטייה ‏57.66″ ‏12′ ‏28°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.0-
מרחק 474 שנות אור
145.33 פארסק[1]
רדיוס 6.5[2] רדיוסי שמש
מסה 15[2] מסות שמש
עוצמת הארה פי 1,350 מהשמש
טמפרטורה 31,400[2] K
מהירות סיבוב 20[2] ק"מ/שנייה

τ בעקרב, נקרא גם אל ניאטערבית النياط "אנ-ניאט" - העורק, אך אותו השם ניתן גם לכוכב הסמוך σ בעקרב), הוא כוכב שנמצא במרחק של כ-474 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים עקרב עם בהירות מדרגה 2.81. הכוכב נמצא סמוך לאנטארס המייצג את ליבו של העקרב ומכאן שמו.

תכונות

τ בעקרב הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B0.2 V, מסתו כ-15 מסות שמש ורדיוסו כ-6.5 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-31,400 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 1,300 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה כמעט כל קרינתו היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת הארתו הכוללת היא למעלה מפי 30,000 מעוצמת ההארה של השמש.[4] ספקטרום הקרינה של הכוכב מראה על קיומו של חמצן מיונן 5 פעמים ושל חנקן מיונן 4 פעמים בשכבותיו החיצוניות של הכוכב. כמו כן הכוכב פולט קרינת X חזקה מאוד שמגיעה לכדי מיליונית מעוצמת ההארה הכוללת שלו.[2] שתי התופעות החריגות נובעות כנראה מכך שלכוכב רוח סולרית חזקה מאוד שמהירותה מגיעה לכ-250 קילומטר בשנייה ושבתוכה יש גושים צפופים יותר של חומר וכתוצאה מהתנגשויות, החומר הנפלט מהכוכב מתחמם לטמפרטורות של עשרות מיליוני קלווין ויוצר את הקרינה ואת היינון החריגים.[2] באופן חריג לכוכבים מסוגו, מהירות הסיבוב של τ בעקרב על צירו כפי שהיא נמדדת באמצעות הסחת דופלר היא נמוכה יחסית ועומדת על כ-20 קילומטר בשנייה. ייתכן שלמעשה מהירות הסיבוב האמיתית גדולה בהרבה והתוצאה הנמדדת נובעת מכך שציר הסיבוב של τ בעקרב קרוב לקו הראייה אליו. ראיה לכך היא השדה המגנטי של הכוכב שעוצמתו מגיעה לכ-500 גאוס (פי 200 מעוצמת השדה המגנטי של השמש), מה שלא סביר בכוכבים עם מהירות סיבוב נמוכה.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: τ Scorpii
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 J. C. Howk, J. Cassinelli, J. Bjorkman & H. Lamers: Stagnation and Infall of Dense Clumps in the Stellar Wind of τ Scorpii, The Astrophysical Journal, Vol. 534, Iss. 1, p. 349 (2000)
  3. ^ F. R. N. Schneider, Ph. Podsiadlowski, N. Langer, N. Castro & L. Fossati: Rejuvenation of stellar mergers and the origin of magnetic fields in massive stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 457, Iss. 3, p. 8 (2016)
  4. ^ Y. Nazé, V. Petit, M. Rinbrand, D. Cohen, S. Owocki, A. ud-Doula & G. A. Wade: X-Ray Emission from Magnetic Massive Stars, The Astrophysical Journal Supplement, Vol. 215, Iss. 1, article id. 10, p. 3 (2014)
  5. ^ J. F. Donati, ID. Howarth, M. M. Jardine, P. Petit, C. Catala, J. D. Landstreet, J. C. Bouret, E. Alecian, J. R. Barnes, T. Forveille, F. Paletou & N. Manset: The surprising magnetic topology of τ Sco: fossil remnant or dynamo output?, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 370, Iss. 2, p. 629 (2006)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0