סיגמא בעקרב
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
σ בעקרב, נקרא גם אל ניאט (מערבית النياط "אנ-ניאט" - העורק, אך אותו השם ניתן גם לכוכב הסמוך τ בעקרב), הוא מערכת מרובת כוכבים שנמצאת במרחק של כ-567 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים עקרב עם בהירות מדרגה 2.89. הכוכב נמצא סמוך לאנטארס המייצג את ליבו של העקרב ומכאן שמו. במרחק זוויתי של כמעלה מדרום-מזרח לכוכב נמצא הצביר הכדורי M4 וכ-2.8 מעלות מצפון-צפון-מערב לו נמצא הצביר הכדורי M80. בשל קרבתו של הכוכב למישור המלקה הוא מוסתר מדי פעם על ידי הירח[7] ולעיתים רחוקות על ידי נוגה.[8]
תכונות
σ בעקרב הוא מערכת בת ארבעה כוכבים שבה זוג כוכבים צמודים זה לזה ומהווים כוכב כפול ספקטרוסקופי ואותם מקיפים שני כוכבים נוספים: אחד במרחק זוויתי של כ-0.4 שניית קשת והשני במרחק זוויתי של כ-20 שניות קשת, ושניתן להפרדה באמצעות טלסקופ חובבים.[4] סביב המערכת יש אבק בין-כוכבי שמפזר את אור הכוכבים ויוצר ערפילית החזרה.
σ בעקרב Aa ו-σ בעקרב Ab
σ בעקרב A הוא כוכב כפול ספקטרוסקופי שמורכב מענק כחול מסוג ספקטרלי B1 III וכוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B1 V (לפעמים מסווג כ-O9.5 V). מסותיהם של בני הזוג הן 13.5 מסות שמש ו-8.7 מסות שמש ורדיוסיהם כ-9 רדיוסי שמש ו-4 רדיוסי שמש בהתאמה. טמפרטורות פני הכוכבים הן כ-26,150 קלווין וכ-25,400 קלווין אך למרות הטמפרטורות הקרובות, הפרש הרדיוסים גורם להבדל גדול מאוד בעוצמת ההארה שלהם. הענק מאיר בעוצמה של פי 1,240 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 24,000 ממנה בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול. בן הזוג מאיר בעוצמה של בערך פי 200 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ובערך פי 5,400 בצרוף הקרינה העל-סגולה.[3] זוג הכוכבים מקיפים זה את זה בזמן הקפה של 33 ימים ו-23 דקות במסלול אליפטי כך שהמרחק ביניהם משתנה מ-0.4 יחידה אסטרונומית (מעט יותר מרדיוס המסלול של כוכב חמה) ו-0.8 יחידה אסטרונומית (מעט יותר מרדיוס המסלול של נוגה).[3] הענק הוא גם משתנה β בקפאוס ובהירותו משתנה בפחות מעשירית של דרגת בהירות במחזוריות המורכבת ממספר גדול של תדירויות, כשהראשית מביניהן היא של 5 שעות, 55 דקות ו-27 שניות.[5][3] בשל מסתו הגדולה, צפוי הענק להפוך לעל-ענק אדום ואז רדיוסו יגיע עד לפני בן הזוג, מה שיגרום למעבר של חומר ביניהם. סביר ששני הכוכבים יסיימו את חייהם בסופרנובה.
σ בעקרב B
σ בעקרב B נמצא במרחק זוויתי של כ-0.4 שניית קשת מ-σ בעקרב A ששקול למרחק של לפחות 70 יחידות אסטרונומיות ומחזור הקפה של בין 100 ל-350 שנים.[3] בשל קרבתו קשה מאוד להבחין בו וקיומו התגלה בזמן אירוע הסתרה על ידי הירח כבר בשנת 1860.[7] σ בעקרב B הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B7 V עם בהירות נראית מדרגה 5.2. מסתו כ-3.5 מסות שמש ורדיוסו כ-3.3 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ- 13,500 קלווין והוא מאיר בעוצמה של בערך פי 200 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה וכ-50% יותר מכך בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול.
σ בעקרב C
σ בעקרב C נמצא במרחק זוויתי של כ-20 שניות קשת מ-σ בעקרב A ששקול למרחק של לפחות 3,500 יחידות אסטרונומיות ומחזור הקפה של עשרות אלפי שנים. זהו גם כן כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B9.5 V עם בהירות נראית מדרגה 8.6. מסתו כ-2.7 מסות שמש ורדיוסו כ-2 רדיוסי שמש, טמפרטורת פניו כ- 10,500 קלווין והוא מאיר בעוצמה של בערך פי 10 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה וקצת יותר מכך בצרוף הקרינה בתחום העל-סגול.
קישורים חיצוניים
- σ בעקרב באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- ^ SIMBAD: σ Scorpii
- ^ 2.0 2.1 2.2 J. R. North, J. Davis, P. G. Tuthill, W. J. Tango & J. G. Robertson: Orbital solution and fundamental parameters of σ Scorpii, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 380, Iss. 3, p. 1276 (2007)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 A. Tkachenko, C. Aerts, K. Pavlovski, P. Degroote, P. I. Papics, E. Moravveji, H. Lehmann, V. Kolbas & K. Clemer: Modelling of σ Scorpii, a high-mass binary with a β Cep variable primary component, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 442, Iss. 1, p. 616 (2014)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 R. Grellmann, Th. Ratzka, R. Köhler, Th. Preibisch & P. Mucciarelli: New constraints on the multiplicity of massive young stars in Upper Scorpius, Astronomy & Astrophysics, Vol. 578, id. A84, p. 3 (2015)
- ^ 5.0 5.1 General Catalogue of Variable Stars: σ Scorpii
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 משוער לפי סוג ספקטרלי
- ^ 7.0 7.1 R. E. Nather, J. Churms & P. A. T. Wild : Occultation Resolution of σ Scorpii, Publications of the Astronomical Society of the Pacific, Vol. 86, p. 116 (1974)
- ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars., Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 149 (1981)
| הכוכבים הבהירים בקבוצת עקרב | ||
|---|---|---|
|
