טוביה כץ (צייר)
| לידה |
1936 חשוון ה'תרצ"ז פולין |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 2024 (בגיל 88 בערך) כ"ח באדר א' ה'תשפ"ד |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | אמנות מופשטת |
טוביה כץ (1936, חשוון ה'תרצ"ז – 8 במרץ 2024, כ"ח באדר א' ה'תשפ"ד) היה צייר שלימד ציור במכללה ירושלים.
ביוגרפיה
טוביה כץ נולד בפולין למשפחה שומרת מסורת. כבן חודשיים היגרה משפחתו לארגנטינה. בשנות הארבעים, אמו, והוא בעקבותיה, הפסיקו לשמור על המסורת, זאת בניגוד לאביו. בילדותו הצטרף לתנועת הנוער של הקיבוץ המאוחד בארגנטינה וכבן 19 מונה למזכיר התנועה במדינה. למד ציור אצל הצייר הארגנטינאי דמטריו אורוצ'ואה, אנרכיסט בעל תפיסה פוליטית שמאלית ויוצר בסגנון סוציאל-ריאליסטי.
בשנת 1960 עלה לישראל עם אשתו פנינה והתיישב בקיבוץ חוקוק. במקביל למד אצל הציירים אביגדור סטימצקי ויוסף זריצקי. בשנת 1970 שהה באנגליה במסגרת מלגת אמן. בשנת 1976 הוא שהה עם משפחתו בברזיל כשליח הקיבוץ המאוחד, בה יצר קשר עם שליח חב"ד המקומי והחל תהליך של חזרה בתשובה. בעקבות זאת קוצרה השליחות על ידי התנועה הקיבוצית. הוא למד כחודש בברוקלין אצל הרבי מלובביץ' ולאחר מכן למד במכון מאיר.[1]
כץ הוא אמן מופשט, וציוריו מופיעים בתערוכות שונות לאורך השנים, אחת התערוכות הייתה במוזיאון ישראל.[2] ייסד ועמד בראש התוכנית 'אמנות ואמונה' ב'מכללה ירושלים', בשכונת בית וגן, ירושלים.
הוא העיד על עצמו כי הושפע רבות מעבודותיו של מארק רותקו. שאיפתו היא לטפח "תרבות אמונית" כהגדרתו. הוא סלד מהתרבות האקדמית המבוססת לדבריו על תרבות אירופאית ש"תוקפה המוסרי והאנושי נקבר באושוויץ וטרבלינקה".[3]
חיים אישיים
התגורר במשך כארבעים שנה בירושלים, ובשנותיו האחרונות התגורר בהר ברכה עד לפטירתו.
לכץ שלושה ילדים. בתו, ענבל, נשואה לרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה במקום. בנו, הרב עמיר, משמש כראש בית המדרש המלך בשדה במושב שדה אליעזר.
פרסים
- 1969 – קרן התרבות אמריקה ישראל
- 1992 – חתן פרס ירושלים לציור.
תערוכות
- 1964 – הגלריה 220, תל אביב.[4]
- 1973 – ציור ופינוי, הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית, תל אביב.[4]
- 1974 – 18 לימודים, גלריה דבל, ירושלים.[4]
- 1977 – פינטוראס טוביה כץ: פינטוראס Galeria VASP Teatro Brigadeiro, סאו פאולו, ברזיל.[4]
- 1979 – גלריה IM כהן, מוזיאון ישראל, ירושלים.[4]
- 1979 – יצירות טוביה כץ – יצירות, גלריה ג'ולי מ', תל אביב.[4]
- 1982 – עבודות על נייר, גלריה גורדון, תל אביב.[4]
קישורים חיצוניים
- טוביה כץ, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ניצה פלקסר, נוף כנקודת מוצא, דבר, 14 ביוני 1974, עמ' 27; ניצה פלקסר, להיות כמו כולם, דבר, 16 בינואר 1976, עמ' 16
- טליה רפפורט, בהיר ואלגנטי, דבר, 26 באוקטובר 1979, עמ' 19
- Identity and Place in the Art of Tuvia Katz, Aviva Roskin
- רות אברהמי, הצייר הרב טוביה כץ: אני חלוץ ובודד, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2007
- אביבה וינטר, יש שמים בארץ, בעיתון מקור ראשון, 27 בנובמבר 2018
- שיעורים של הרב טוביה כץ, באתר מכון מאיר
- שמעון כהן, חלוץ ופורץ דרך באמנות ובאמונה. טוביה כץ ז"ל, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2024
הערות שוליים
- ^ לאה מוריה, בארץ לא זרועה: ראיון חגיגי עם הרבנית ענבל מלמד, פנימה, 2 באוקטובר 2019
- ^ טוביה כ"ץ, באתר מוזיאון ישראל
- ^ רות אברהמי, הצייר הרב טוביה כץ: אני חלוץ ובודד, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2007
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 תערוכות האמן טוביה כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
