בית וגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית וגן
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1926
מייסדים אגודת "בית וגן"
שכונות נוספות בירושלים
שכונת בית וָגן, מגרש האימונים של בית"ר ירושלים
בית חולים שערי צדק הממוקם בירכתי השכונה

בית וָגן היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת עם השכונות רמת בית הכרם, רמת שרת, גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926[1] כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימי המנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגון בני ברית כשכונה מעורבת - דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחת רכס לבן, ולכן הוקם במרכזה מאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל. על פי השנתון הסטטיסטי של עיריית ירושלים, ב-2017 התגוררו בשכונה 19,440 תושבים.[2]

תולדות שכונת בית וגן

אגודת "בית וגן" להקמת שכונה בעלת צביון דתי-לאומי במערב ירושלים נוסדה ב-1920 ועל ראשיה נמנו הרב יוסף מרדכי הלוי, הרב אברהם-חיים שאג, ירחמיאל אמדורסקי, עו"ד אהרון מנימשפחת מני) ובנימין קוקיה. השכונה תוכננה להיות בת 70 בתים פרטיים, עם גן נוי פרטי לכל אחד כדוגמת שכונת הגנים בית הכרם. לאגודה נרשמו לבסוף 250 חברים ורכישת האדמות מכפרי הסביבה עין כרם ואל-מאלחה החלה ב-1921. הבנייה החלה ב-1926 ונבנו בה 25 בתים ברחוב "הרב קוק" (כיום רחוב בית וָגן) ובהם "בית הכנסת הספרדי הגדול". ב-1929 הוקמה שכונת "בני ברית" על ידי חברי בני ברית בנקודה הגבוהה ביותר בשכונה באותה עת (רחוב בית וָגן 36 - 56)[3], ובה הוקם גם מגדל מים בסיוע בני ברית. ממייסדי השכונה ורבה הראשון היה הרב שמואל אליעזרי, שמונה לרב השכונה ב-1930[4]. במהלך מאורעות תרפ"ט תקפו ערבים את השכונה, תושביה פונו והשכונה נבזזה[5].

בעת הקמתה הייתה בית וָגן מבודדת משאר שכונות העיר והיוותה את גבולה המערבי של ירושלים. רכישת השטחים לבניית השכונה הסתיימה בשנת 1932, כאשר יהודה שטיינברג רכש קרקע מחמולת עיישה מעין כרם, במקום שהיה מיועד לבניית מנזר[6].

במלחמת העצמאות ערכה שיירת הל"ה את ניסיונה הראשון להגיע לגוש עציון דרך השכונה דרומה, אך בשל קשיים שבה על עקבותיה. בפעם הבאה יצאה השיירה לגוש עציון דרך הר-טוב.

לאחר מלחמת העצמאות החלה בשכונה תנופת בנייה על ידי חברי תנועת פאג"י בראשות הרב מרדכי ברויאר. בקצה הדרומי של השכונה הייתה מחצבה, בה הוקם מאגר מים מרכזי לכל מערב ירושלים.

תיאור השכונה

שמה של השכונה נגזר מסגנון הבניה אשר אפיין את שנותיה הראשונות כאשר לכל בית היה שטח פתוח ששימש לגינה. הרחוב הראשי בה נקרא "רחוב הפסגה", משום שהיה הרחוב הגבוה ביותר בירושלים (שיא גובהו הוא 836 מ'), עד בניית שכונת גילה. ברחוב בית וגן פעלה "מאפיית אנג'ל" בשנותיה הראשונות עד להעברתה בשנת 1959 לגבעת שאול. כמו כן, בשנת 1935 החלו להיבנות בשכונת בית וגן מפעלי תעשייה, כגון בתי החרושת לתרופות "טבע" ו"ארה", בית החרושת "נופת" לסוכריות בידי האחים למשפחת סידיס, "דפוס אפשטיין", "בית החרושת לעוגיות ארץ ישראל" של משפחת וינברג, בית החרושת לשיש ובית החרושת לגפרורים, "דונג אור".

כיום נהרסו מרבית בתיה המקוריים של השכונה, אשר התאימו לשמה "בית וָגן" ונותרו רק בתים מעטים היכולים להצביע על הסגנון המקורי של בית צמוד גינה.

בכניסה ממוקמים שני בתי מלון ובפאתיה הדרומיים ממוקם פרויקט הולילנד השנוי במחלוקת. מלון נוסף בשכונה הוא מלון שלום, בו שכנו אולפני רדיו ירושלים. השכונה מוכרת גם בשל מגרשי האימונים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים השוכנים למרגלותיה, בסמוך לבית חולים שערי צדק.


דמוגרפיה

מבחינה דמוגרפית נחשבת בית וגן כיום לשכונה דתית. רוב תושביה חרדים[7], ובתחומיה מצוי ריכוז גדול של מוסדות חינוך דתיים ובתי כנסת. בין הישיבות המרכזיות בשכונה: ישיבת קול תורה, ישיבת עטרת ישראל (עברה בשנת 2019 למודיעין עילית, אך חלק מתלמידי הישיבה יחד עם תלמידי ישיבת חכמת שלמה תחת ראשותו של הרב וינר, חתנו של הרב ברוך מרדכי אזרחי נשארו בבית וגן), ישיבת דעת חיים, ישיבת אור ברוך, ישיבת קול יעקב, ישיבת נתיב מאיר, ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת דבי אליהו, ישיבת ברית יעקב, ישיבת חכמת שלמה, ישיבת תפארת שרגא וכן בית מדרש גבוה לדיינות מכון אריאל. בעבר שכנו בשכונה גם הישיבות באר התורה, תורת משה ועוד.

בשכונה ממוקמים בתי המדש של חסידות אמשינוב חסידות סוכטשוב, וחסידות ראדזין השוכנת בפאתי השכונה.

בשכונה מוסדות תיכוניים מרכזיים, נתיב מאיר, קריית נוער, תיכון הימלפרב, ותיכון בויאר. בשיפולי השכונה, בקרבת גבעת מרדכי, נמצאים אולפנת חורב, מכללה ירושלים ומכון לב.

במשך השנים התגוררו בשכונה רבים מגדולי ישראל: הרב יחזקאל אברמסקי, הרב אליהו לופיאן, ומספר רב של חברי מועצת גדולי התורה: הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב משה יהודה שלזינגר, הרב יהודה עדס ורבי ברוך ויסבקר. האדמו"רים: מאמשינוב, מסוכטשוב, מטולנא, מבוהוש, מסאווראן ומראדזין. בימי בין הזמנים היו נוהגים לשהות בשכונה הרב יוסף שלום אלישיב (בבית חתנו הרב עזריאל אוירבך) והרב מאיר ברנדסדורפר.

בשנים האחרונות קבוצות גדולות של עולים חדשים מצרפת ודרום אמריקה מתיישבים בשכונה במרוכז. על פי נתונים מהשנים 2010-2015, שכונה זו מחזיקה בשיא מספר העולים שהגיעו אליה (1,100 עולים).[8] רחוב הרב עוזיאל, הרחוב הארוך ביותר בשכונה, הוא רחוב מעורב, המאכלס חרדים, רבים מהם עולים מצרפת, דתיים לאומיים וחילונים.

אזור המורד המזרחי של השכונה, כמו רחובות שחראי, חקלאי, חכמי והסביבה, מכונה "מורדות בית וגן" ומאופיין באוכלוסייה חילונית ודתית לאומית אמידה יחסית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית וגן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בי"א בניסן תרפ"ו (1926) החלה הבניה ירושלים בשעה טובה, דבר, 6 באוגוסט 1926
  2. ^ עיריית ירושלים, שנתון סטטיסטי לירושלים 2017
  3. ^ ירושלים: גידול שכונת בית וגן, דבר, 24 במרץ 1930
  4. ^ רב לשכונת בית וגן, דואר היום, 28 בנובמבר 1930
  5. ^ אנשי דיר יאסין עולים על בית הכרם, דואר היום, 2 בספטמבר 1929
  6. ^ אלידע בר-שאול, פינה ירושלמית, מעייני הישועה (עלון פרשת השבוע), פרשת בשלח, תשס"ח
  7. ^ נתונים סטטיסטיים על תושבי השכונה באתר עיריית ירושלים
  8. ^ מאיה חושן ומיכל קורח, על נתוניך ירושלים: מצב קיים ומגמות שינוי, ירושלים: מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2017, עמ' 51


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0