טוב שבגויים הרוג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483

טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי. ביהדות המסורתית מספקים פרשנויות שונות למאמר, המעקרות או מחלישות את תוכנו.

המאמר שימש כטענה מרכזית נגד היהדות ברבים מהויכוחים עם הנוצרים והמוסלמים.

מקור ונוסח המאמר

המאמר מופיע במדרש תנחומא לפרשת בשלח

ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו?... משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.

בתלמוד ירושלמי[1] ובמסכת סופרים[2] מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי.

פרשנויות

בספרות היהודית קיים קונצנזוס שהמאמר אינו מהווה הוראה הלכתית כפשוטו, בכל מקום ובכל זמן. פוסקים רבים צמצמו את תחולתו למקרים מיוחדים, ויש שרואים בו 'פתגם בעלמא'[3] או 'ביטוי לתחושת כאב כלפי שונאי ישראל' ולא הדרכה מעשית הלכתית.[4]

בעלי התוספות מקבלים את המאמר להלכה, אך מצטטים בשם ירושלמי שהמדובר הוא בשעת מלחמה בלבד, ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – לא מורידין ולא מעלין, כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.[5] כדבריהם פסקו להלכה הרמב"ם[6] והשולחן ערוך.[7]

לדעת רבינו בחיי בן אשר הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים באלוקים.[8]

יש שצמצמו את משמעות המאמר למצרים בלבד וגורסים 'טוב שבמצריים הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי פרעה. אך סביר להניח כי לא זו הגרסה המקורית.[9]

פירוש אפולוגטי למאמר הוצע לפני האפיפיור בוויכוח במאה ה-14, לפיו הכוונה היא 'טוב שבגויים' – הטוב שיש בגויים הוא 'הרוג', כלומר מה שהם הורגים את החוטאים בלי לחקור יותר מידי כדיני הסנהדרין.[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0