טוזלה

טוּזְלָה
Tuzla
Тузла
מדינה	בוסניה והרצגובינה
קנטון	טוזלה
ראש העיר	יסמין אימאמוביץ'
שטח	294 קמ"ר
גובה	245 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	80,570 (2013)
‑ במטרופולין	120,441 (2013)
קואורדינטות	44°32′17″N 18°40′34″E / 44.53806°N 18.67611°E
אזור זמן	UTC +2
	www.tuzla.ba

טוּזְלָה (בבוסנית: Tuzla, בכתב קירילי: Тузла) היא עיר השוכנת בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה והשלישית בגודלה במדינה מבחינת אוכלוסין, לאחר סרייבו ובאניה לוקה. מקור השם הוא מתקופת השלטון העות'מאני. "טוזלה" בטורקית עות'מאנית, פירושו "מקום המלח" ומתייחס למכרות המלח הרבים באזור העיר.

היסטוריה

קיים תיעוד בכתב למצודה במקום, במסמכים מהמאה ה-10 עת נשלח האזור על ידי האימפריה הביזאנטית. ב-1461 נכבש היישוב על ידי צבאותיו של מהמט השני, סולטאן, האימפריה העות'מאנית. ב-1878, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) סופח דה פקטו אזור בוסניה ובכלל זה העיר טוזלה לאימפריה האוסטרו-הונגרית, וב-1908 סופח דה יורה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה טוזלה בשטחי ממלכת יוגוסלביה.

באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. בהמשך, נמסר אזור טוזלה לחזקת מדינת קרואטיה העצמאית תחת ממשלת הבובות של האוסטאשה. ב-2 באוקטובר 1943 שחררו כוחות הפרטיזנים של טיטו את טוזלה. לאחר המלחמה נכללה טוזלה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.

במסגרת תהליך ההתפרקות האלים של יוגוסלביה פרצה מלחמת בוסניה ובמהלכה התחוללו באזור העיר קרבות שהובילו לנפגעים בקרב באוכלוסייה האזרחית. לאחר המלחמה נכללה בשטחי בוסניה והרצגובינה. מרבית תושבי העיר הם ממוצא בוסניאקי ומקצתם סרבים וקרואטים.

חינוך תחבורה וספורט

בעיר ישנן שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת טוזלה שבה למדו ב-2010 כ-15,000 סטודנטים^[1] והאוניברסיטה האמריקאית בבוסניה והרצגובינה. בעיר שוכן גם שדה התעופה הבינלאומי טוזלה שהוא השני בגודלו אחרי שדה התעופה הבינלאומי סרייבו. בעיר פועלות קבוצת הכדורגל סלובודה טוזלה וקבוצת הכדורסל סלובודה דיטה.

הקהילה היהודית

קהילה יהודית ספרדית קטנה נוסדה במקום ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-19. בשלהי המאה ה-19, לאחר סיפוח האזור על ידי האוסטרו-הונגרים, היגרו למקום יהודים אשכנזים וב-1890 נוסדה רשמית במקום קהילה מאורגנת. ב-1900 נוסד בית עלמין לקהילה בפאתי היישוב וב-1902 נבנה בית הכנסת האשכנזי. בין 1909 ל-1913 כיהן כרב הקהילה ד"ר שמואל קליין. ב-1921 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 470 נפשות שהיוו 3.3 אחוזים מכלל האוכלוסייה.^[2] ב-1925 הוקם בית כנסת ספרדי קטן. בקרב בני הקהילה הייתה פעילות ציונית ענפה, הוקם קן של השומר הצעיר, סניף של תנועת מכבי וכן פעלה מקהלה קהילתית.^[3]

בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 315 נפשות. במהלך המלחמה, לאחר הקמת מדינת קרואטיה העצמאית גברו רדיפות היהודים. מקצת מבני הקהילה, חלקם רופאים, הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו. בתגובה הוצאו להורג כ-20 מבני משפחות הרופאים על ידי חיילי ואפן אס אס. בהמשך, גורשו בני הקהילה למחנות ההשמדה ורובם נרצחו. לאחר המלחמה שבו השורדים לטוזלה וחידשו את פעילות הקהילה. ב-1968 התגוררו בעיר 60 יהודים.^[2] ב-1950 הופקע על ידי השלטונות מבנה בית הכנסת הספרדי והוסב בהמשך לחנות לניקוי יבש. ב-1955 נהרס מבנה בית הכנסת האשכנזי. בראשית המאה ה-21 שכן במקום בית העלמין היהודי. השטח היה מגודר ובאתר נמצאו מצבות ועליהן כיתוב בעברית, לאדינו, גרמנית וסרבו-קרואטית.^[3]^[4]^[5] נכון ל-1999 עמד על תילו מבנה בית הכנסת הספרדי.^[6].

לקהילה זו השתייכו יהודי הכפר גְרָאצָ'אנִיצָה(אנ'). קהילה קטנה נוסדה שם במחצית השנייה של המאה ה-19. בית עלמין יהודי נוסד ב-1885. הקהילה חרבה בשואה. נכון ל-2006, היו שרידי בית העלמין ובהם 10 מצבות קיימים בשטח הכפר.^[4]^[7]