טיוטה:לולב הגזול
מראה
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
מסכת | סוכה |
---|---|
סדר | מועד |
נושא עיקרי | דיני ארבעת המינים וקריאת ההלל. |
מספר הפרק במסכת | 3 |
מספר משניות | 13 |
דפים בתלמוד בבלי | דף כ"ט עמוד ב' - דף מ"ב עמוד ב' |
מספר דפים בתלמוד בבלי | 13 |
לולב הגזול הוא הפרק השלישי במסכת סוכה, העוסק בדיני ארבעת המינים, מינם, מניינם ופסוליהם, נענועיהם, נטילתם בזמן שהמקדש קיים [ובשבת] ולאחר חורבנו, ובדיני קריאת ההלל. בפרק 13 משניות, ובגמרא הוא כולל 13 דפים, וממוקם בין הדפים כט ע"ב - מב ע"ב.
נושאי הפרק
לולב
הגמרא לומדת את מין הלולב מן הפסוק "כפות תמרים"[1] ושוללת חלקים אחרים בעץ הדקל [חרותא, אופתא, כופרא וכפי][2].
במשנה נמנו ששה לולבים פסולים:
- גזול [כיון שהתורה אמרה "ולקחתם לכם" משלכם[3], ולגבי שאר ימים בהם לא נאמר "לכם" נחלקו רבי שמעון בר יוחאי ושמואל האם יש איסור מדין מצוה הבאה בעבירה במצוה דרבנן[4]].
- יבש [כיוון שאינו "הדר", ולדעת רבי יהודה[5], רבי טרפון[6] ועוד[7] אין צריך "הדר"].
- אשרה [מדובר בעצי אשרה שמצאו ישראל בעת שכבשו את הארץ ונצטוו לשורפם ונחשבים כבר עתה כשרופים ואין בו שיעור הדרוש ללולב, אך לולב שעבדו לו או שימשו בו לפני עבודה זרה או הקריבוהו לעבודה זרה הוא מאוס ואין נוטלים לכתחילה אך בדיעבד כשר[8]].
- עיר הנידחת [כיון שעומד לשריפה נחשב כבר עתה כשרוף ואין בו שיעור הדרוש ללולב[9]].
- נקטם ראשו
- נפרצו עליו
הדס
ערבה
אתרוג
מנין המינים
סוגיות נוספות
- מצוה הבאה בעבירה הגמרא דנה לאסור לולב גזול וכן קרבן גזול גם לאחר יאוש בעלים וגם בימים בהם הלולב הוא מצוה מדרבנן מדין מצוה הבאה בעבירה[10].
- קדושת שביעית ואיסור סחורה בפירות שביעית
- חילול פירות שביעיתם ודמיהם
הערות שוליים
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ב עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"א עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד ב' - ל' עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א עמוד א' - ל"א עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ד עמוד ב'.
- ↑ בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ו עמוד א' למדו רבי, רבי אבהו ובן עזאי מהמילה "הדר" את מין האתרוג, ולא ניתן ללמוד ממילה זו צורך בהידור בפרי.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א עמוד ב' ול"ו עמוד א'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד ב' - ל' עמוד א'.