טיוטה:מבצעים (חב"ד)

עשרת המבצעים הם עשרה מצוות במעגל החיים היהודי אותם בחר הרבי מליובאוויטש (רבי מנחם מענדל שניארסאהן) להדגיש ולצאת איתם ברעש בכדי לעורר את העם. זוהי הסיבה שנבחר השם "מבצע" המורה על יציאה מהשיגרה.

רקע

כבר מראשית שנות נשיאותו בשנת היודי"ם המוקדמות החל הרבי מליובאוויטש לעסוק בלהט בהפצת היהדות ומעינות החסידות, כשעל דגלו חרט את הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" או בקיצור "ופרצת" -כמוטו מרכזי בהפצת היהדות ברחבי תבל.

בהמשך לכך, החל הרבי בהנהגת "מבצעים" מיוחדים שיעוררו את היהודים בקיום מצוות מעשיות הבאות כתוצאה מההתעוררות הגדולה אותה חולל הרבי.

מבצעים אלו נבחרו בקפידה על ידו, בהיותם "מצוות כלליות" שאותם יש לקיים בהידור רב יותר ובזריזות גדולה יותר מאשר כל מצוה אחרת, כי קיום מצוות אלו על ידי כל יהודי - נוגע יותר לכל יהודי בפרט ולכל עם ישראל בכלל.

באחד המכתבים קישר הרבי את עשרת המבצעים עם המובא בספרים שהאותיות השניות משמות האבות אברהם יצחק ויעקב הם 'בצע', שקשור עם עשרת המבצעים.

מבצע תפילין

ערך מורחב – מבצע תפילין

המבצע הראשון איתו יצא הרבי בפרסום היה "מבצע תפילין", עליו הכריז הרבי לקראת מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז, כסגולה להצלת יהודי ארץ הקודש, ע"פ המופיע בגמרא כי תפילין של ראש מגינות מפני האוייב".

בקשר עם המלחמה יצא הרבי בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין מידי יום. קריאה זו זכתה לשם הצבאי "מבצע תפילין", מבצע זה היה המבצע הראשון איתו יצא הרבי מתוך מבצעי המצוות שנועדו להפיח מחדש רוח חיים בקיום המצוות על ידי עם ישראל, ב"גאון יעקב" ובכל מקום ומקום.

התחלת ה'מבצע'

בשבת פרשת במדבר, שהיתה גם שבת מברכים חודש סיון בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים בהתוועדות שנערכה בצהרי יום השבת קודש בבית המדרש הגדול של חסידות חב"ד-770, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.

על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.

באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

בעקבות זאת, מיד בצאת השבת פורסמה השיחה בארץ הקודש ובעולם, ומיד למחרת החל המבצע הגדול שהקיף את כל עם ישראל, מגיל בר מצווה ועד לגיל שיבה.

המשך המבצע

לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של הרבי. בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי ביום ט"ו טבת תשכ"ח, שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, לעשות חלילה כלה ביהודים, היו לא תהיה, ורק היראה והפחד שלהם מעכבת. ודי למבין. וגם, ישנה עוד סכנה גדולה ש"מצפון תיפתח" וגו' (כשהכוונה היא לסכנה הגדולה מכיוון הגבול הצפוני) ה' ישמור, וסכנה זו גדלה יותר מאז הניצחון, ובהרבה, אלא שאין ענינו של הרבי להפחיד את בני ישראל - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד לעשותם, ובפרט מצוה שמטילה יראה ופחד על האוייבים כמו מצות תפילין.

לעידוד המשך המבצע - הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו"רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו"רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה' להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום ל"ג בעומר שנת תש"ל, התקיימה התהלוכה החגיגית המסורתית מול 770. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז ל"ג בעומר לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת הקדוש ברוך הוא בתורתו "ונתתי שלום בארץ", "וישבתם לבטח בארצכם", והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.

ביטויים והוראות

במספר מקומות קישר הרבי את 'מבצע תפילין' עם המובא בשם הבעל שם טוב על דברי הגמרא שבתפילין של הקב"ה כתוב "מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ", שבתפילין יש שני סוגים, תפילין של יד ותפילין של ראש. התפילין של ראש מסמלים את היהודים העוסקים בלימוד התורה מתוך הבנה והעמקה, ואילו התפילין של יד מסמלים את היהודים הפשוטים שעיקר עבודת השם שלהם מתבטאת דווקא במעשים פשוטים, ועל פי הלכה מניחים קודם כל את תפילין של יד, היות ועיקר הנחת רוח למעלה היא מעבודת השם של היהודים הפשוטים דווקא.

הרבי התבטא על עצמו: "קאָך איך זיך במבצע תפילין".

על הטעם לכך שדוקא מצות תפילין נבחרה להיות "מבצע", הסביר הרבי בעצמו שזה בשל היותה "מצוה כללית", כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין", וכמו כן מצות תפילין היא אחת המצוות הראשונות אותה קיבלו על עצמם אבותינו במצרים.

הוראות

• הרבי הורה שעל הבחורים לצאת למבצע תפילין רק בשעות הפנאי

התנגדות למבצע

לאחר הכרזת המבצע, קמה לו התנגדות בקרב חוגים שונים, בעיקר חרדיים. באמצעות דרכים שונות, בעל פה ובכתב. המתנגדים העלו טענות שונות, הלכתיות לכאורה, מהם יותר רלוונטיות מהם פחות.

במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות.

הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה היתה בהתוועדות שבת בראשית בשנת תשכ"ח. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד.

לאחר מכן החל הרבי לענות על השאלות, אחת לאחת.

התכתבות ארוכה היתה בין הרבי לרב יצחק הוטנר.

אחד הדברים הבולטים שהרבי הדגיש בהקשר למבצע תפילין שאין זה חידוש של חב"ד, אלא זהו דין מפורש בשולחן ערוך - מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" הכולל בו את מצות אהבת ישראל, ועל זה שליובאוויטש מתנהגת כפי השולחן ערוך, על כרחך יש עליה טענות?!

חלק גדול מאותן ההתקפות כנגד מבצע תפילין הופנו כנגד חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעולם. רבים מהחסידים השיבו מלחמה שערה, ומלבד הנחת התפילין בפועל ממש, החלו להגיב למתנגדים.

באחד הפעמים התייחס הרבי בהתוועדות שערך הרבי לחסידיו בבית המדרש בברוקלין על 'רב' מסוים בארה"ק שהתבטא במילים חמורות כנגד המבצע, כשלטענותיו הוסיף טיעונים הלכתיים רבים לסיבת הסתייגותו החמורה ממבצע זה. הרבי התבטא כי מן הסתם יהודי זה מניח תפילין פסולות, ואכן לאחר זמן תפיליו של אותו רב נבדקו ונמצאו כי במשך שנים מספר הוא הניח תפילין פסולות.

המבצע כיום

חסידי חב"ד בכל רחבי תבל משתדלים להשפיע על אנשים עמם הם באים במגע להניח תפילין. תלמידי ישיבות חב"ד בכל העולם נוהגים לצאת בכל יום שישי וערב חג לפעילות הנחת תפילין במשרדים, חנויות ובמקומות הומים בהם יש ריכוז של יהודים. כמו כן החל משחרור הכותל בשנת תשכ"ז קיים במקום דוכן חב"ד להנחת תפילין. עם השנים הדוכן גדל והתמסד וכיום הוא מחזיק עשרות זוגות תפילין מכל הסוגים.

כמו כן רווח המנהג לצאת למרכזי הערים, קניונים, ותחנות אוטובוס מרכזיות בימי שישי וערבי חג מאחר ובערבי שבת וחגים יש ציבור גדול של יהודים שיוצא לרחובות הערים, ואכן במקומות רבים יש דוכנים קבועים בימי שישי וערבי חג כשמידי שבוע נספרים שם מאות הנחות תפילין.

כיום קימים מספר דוכנים מרכזיים המאויישים דרך קבע בימי השבוע. בין המקומות נמצא-הכותל המערבי, ציון הרשב"י במירון, מערת המכפלה בחברון, נמל התעופה בן גוריון, וכן בתחנות אוטובוס ובקניונים רבים ברחבי הארץ.

בשנים האחרונות יצא צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל במיזם מיוחד כשהשיג תרומה נכבדה מתורם שתרם עמדות קבועות וזוגות תפילין לשימוש עצמי. המיזם זכה להצלחה ועשרות רבות של מפעלים הזמינו את העמדה העומדת בשימוש מידי יום להנחת תפילין בצורה עצמאית.

לקריאה נוספת

• מגזין 'תחיינו', לית קרקפתא דלא מנח תפילין' - המבצע שחולל מהפכה, בהוצאת 'ועד תלמידי התמימים העולמי', גליון 2 עמוד 30 ואילך
• התפילין

המבצע השני איתו יצא הרבי בקריאה נרגשת היה מבצע מזוזה מתוך מטרה לקרב יהודים לשמירת תורה ומצוות.

פרטי המבצע אותם הכריז הרבי בשבת פרשת קורח תשל"ד - היו-קביעת מזוזות כשרות בכל בית יהודי וכן על בדיקתם מעת לעת, כשבקשר לכך הזכיר את דברי חז"ל על כך שלמזוזה יש סגולה לשמור ולהגן על היהודי ועל ביתו ורכושו בכל זמן ועת, לא רק בעת שנמצא בבית אלא אף בכל מקום שהוא הולך ונמצא, כפי ההבטחה הכתובה בתהלים "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".

שמירה והצלה

הרבי אמר כי אסונות רבים היו נמנעים אם מבצע מזוזה היה קיים לפני עשרים שנה.

לפי התלמוד, המזוזה שומרת על הבית ועל אנשיו, גם כאשר הם יוצאים מן מהבית. הרבי פרסם מעלה זו של המזוזה, ונימק זאת בכך שהתלמוד עצמו מדגיש את יכולת השמירה של המזוזה.

כמו כן הביא הרבי הוכחה מסיפור רז"ל בנוגע לאונקלוס הגר שמזוזה מסוגלת לפעול בעולם באופן גלוי ומוחשי עד כדי כך שזה פעל על תוקפה של הקליפה – שלוחי מלך רומי כו' שנתגיירו. כלומר: מזוזה פועלת על אתר ומיד.

כמו כן ליהודים רבים אשר שלחו לרבי מכתבים עם בעיות אישיות כבריאות, שלום בית, פרנסה, ודו' כתב הרבי מכתב חזרה עם הצעתו לבדוק את כל המזוזות המונחות בפתחי הבית, ואכן ישנם סיפורים רבים על יהודים שבדקו את המזוזות בביתם והעניין עליו ביקשו ברכה מהרבי הסתדר באורך פלא.

אסון מעלות

לאחר הפיגוע במעלות בכ"ג אייר תשל"ד במהלכו השתלטו קבוצת פלסטינים על ילדי בית ספר מצפת שלנו ביישוב והפכו אותם לבני ערובה ורצחו אותם לאחר נסיון חילוץ כושל של צה"ל, הורה הרבי לבדוק את המזוזות במוסד הלימודי בצפת, והתברר כי מספר המזוזות הפסולות שנמצאו תואם למספר ההרוגים, וכשהתפרסם על הרוגים נוספים, ביקש הרבי לבדוק שוב, וגילו עוד מזוזות פסולות, כמספר הנרצחים בפיגוע.

הרבי התייחס למאורע זה, וביקש לעורר על בדיקת המזוזות וכשרותם בקשר עם ההתעוררות במבצע מזוזה: "עסקתי בלהט בענין מבצע מזוזה. דחפו אותי ולא נתנו לי מרגוע מלתבוע ולדבר על מזוזה, אני בעצמי לא יודע למה כו', ועכשיו ראו איך שכל מאורע הזה היה קשור במצות מזוזה".

המבצע כיום:

במשך השנים שלוחי הרבי ברחבי העולם קבעו מזוזות כשרות ומהודרות במקומות מרכזיים רבים ובבתים פרטיים.

בשנת תשע"ה יצא מטה 'מבצעים' תחת ארגון צעירי חב"ד בחלוקת ערכות הכוללות מזוזות מהודרות במטרה לזכות כמה שיהודים במצווה זו השומרת על היהודי ועל ביתו.

מבצע צדקה

מבצע צדקה הוא אחד מעשרת המבצעים של הרבי, לעורר את חשיבות נתינת הצדקה בכל הזדמנות אפשרית, ולהניח קופת צדקה בכל מקום אפשרי.

המבצע

המבצע השלישי אשר הוכרז על ידי הרבי בקיץ של שנת תשל"ד^{[דרושה הבהרה]} יחד עם המבצעים "מבצע תורה", "מבצע מזוזה", "מבצע בית מלא ספרים" ו"מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)".

מטרת מבצע זה היא להפיץ את מצות הצדקה, גם על ידי קופות צדקה וכיוצא בזה - כי על ידי קיום מצות הצדקה מקבל היהודי את ברכות הקדוש ברוך הוא שמעניק אותם כמו צדקה, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

הרבי ביקש שבכל בית, חנות וכדומה תהיה קופת צדקה. הרבי אמר שבקשה זו תקפה גם עבור אלו שתורמים סכומים גדולים לגבאי צדקה וכדומה, מכיוון שעצם קיומה של הקופה מהווה זכות גדולה למחזיקים בה.

אחת מהצעותיו של הרבי לחסידים המתעסקים ב'מבצע', הייתה להדפיס על הקופות ציורים של שאר 'מבצעי המצוות', בכדי שהאנשים המסתכלים על הקופה ייזכרו במצוות נוספות.

כמו כן הציע הרבי כי בכל רכב יכניסו קופת צדקה ע"מ לשמור על נוסעי הרכב בעת נסיעה וכן לשלשל מטבע לצדקה לפני הנסיעה כמאמר חז"ל-"צדק לפני יהלך וישם לדרך פעמיו".

כפועל יוצא מהוראה זו-יזמו מספר חסידי חב"ד ערכה לאוטו הכוללת את ספר החת"ת בפורמט כיס וכן קופת צדקה מיניאטורית.

החל מיום ראשון י"א ניסן שנת תשמ"ח וכחלק ממבצע זה החל הרבי עצמו לחלק צדקה ברבים מידי יום ראשון ליהודים רבים שעברו על פניו וקיבלו מטבע לתת אותו או מטבע אחר תחתיו לצדקה.

ליהודים רבים שנשאו משרות כלליות כראשי עיריות, בעלי עסק, נתן הרבי תמיד דולר נוסף וביקש כי יקבעו קופת צדקה במקום עבודתם במקום מרכזי ובולט לעיני כל הנכנסים ובאים ובכך לגרום הם לקיים את מצוות הצדקה.

בהזדמנות נוספת הורה הרבי כי בכל בית יקבעו קופת צדקה בקיר המטבח וכאשר עקרת הבית ניגשת לבשל-תשלשל מטבע לצדקה קודם הבישול ובכך תעלה את הבישול עצמו לקדושה.

כמו כן ביקש הרבי כי בכל חדר ילדים תמצא דרך קבע קופת צדקה, ובכך שהיא תהיה מונחת במיקום מרכזי בחדר-יגרום הדבר לילדים לשלשל מטבע לצדקה ובכך לחנך אותם על מצצות הצדקה.

ראו גם

• קופת צדקה

קישורים חיצוניים

• "ד_9_-_צדקה.pdf בטאון פעילי חב"ד 9 המוקדש למבצע צדקה

מבצע-בית מלא ספרים.

המבצע הרביעי איתו יצא הרבי היה מבצע "בית מלא ספרים.

מטרת המבצע-שבכל בית יהודי יהיו ספרי קודש רבים וכן שיהיה שימוש בספרים אלו בכל בית על ידי קביעת שיעורי תורה.

בשיחת שבת פרשת נשא תשל"ד הכריז הרבי על מבצע מיוחד, הקשור להרחבת "מבצע תורה" שיסד אז, והוא מבצע "בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה", היינו שכל אחד ישתדל למלא את ביתו בספרי קודש וירבה בשיעורי תורה.

הרבי באר שבמילה "מלא" הכוונה כפשוטו, לשים ספרים בכל הקירות בבית בהם מותר לעשות זאת, מלבד במקומות אסורים כמו שרותים וחדר שינה שם יש להמנע מלשים ספרים.

הוראה זו, היא בנוסף להוראת אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש (חמיו של הרבי הנוכחי) בנוגע לשלושת הספרים המהווים יסוד בספרות החסידית כתר שם טוב, של הבעל שם טוב אור תורה של המגיד ממעזריטש וספר התניא של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי: "נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד".

בשיחת שבת פרשת נשא אמר הרבי שהמצאותם של הספרים בבית פועלים בעליונים ובתחתונים: מזכירים לאדם על-דבר קיום המצוות, כך הם גם מזכירים 'למעלה' לטובה את הבית בו הם נמצאים. בהמשך דיבר הרבי על פעולתם הרוחנית של הספרים על הבית: "ועד שנעשה "בית מלא ספרים", כולל הפירוש - שכל מציאות הבית וכלי תשמישו חדורים בתוכנם של ה"ספרים", ובלשון חז"ל - "בית ועד לחכמים"." בהקשר זה הביא הרבי את דברי המשנה (שבת צג,ב) 'המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפלה לו'. כלומר, שהכלי - למרות חשיבותו העצמית - בטל לתכולתו. ולענינינו, בית שממולא בספרי קודש, הרי הוא בטל אליהם ובכך מתקדשת כל מציאותו של הבית.

ספרי היסוד במהלך השנים שם הרבי דגש על ספרי-קודש מסויימים כחובה שימצאו בכל בית יהודי: 1 (חומש, 2 (תהילים, 3 (סידור תפילה, 4 (ספרי הלכות הצריכות - לדעת את המעשה אשר יעשון, 5 ( תניא. בשיחה מסויימת הזכיר הרבי גם משניות או גמרא. ספריות ציבוריות בקשר עם ה'מבצע' הורה הרבי לייסד ספריות ציבוריות וכן להקים ספריות בבתי-הכנסת, על-מנת שכשאדם יכנס לבית- הכנסת ימצא שם ספרי לימוד ויוכל לעיין בהם. יבנה וחכמיה חודשים ספורים לאחמ"כ ביום שמחת תורה תשל"ה התייחס הרבי לכך שיש 'קא-סלקא-דעתיך' למסור שטחים שנתנו לעם- ישראל במלחמות האחרונות. העצה לזה - אמר הרבי - היא "תן לי יבנה וחכמיה" הקמת ישיבות ומוסדות לימוד על-טהרת הקודש (ללא לימודי-חול) בכמה שיותר ישובים ברחבי הארץ וזה יבטל אפילו את הקא- סלקא-דעתך למסור חלקים מארץ הקודש. הרבי חיבר בין שני המבצעים הללו ומאז הגדיר הרבי את המבצע 'בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה'.

בעקבות הנצחון במשפט הספרים הדפיס הרבי את הספר "דרך אמונה" לרב מאיר בן גבאי העוסק בענייני קבלה וצוה למכור אותו במחיר השווה לכל נפש וגם לימד בו ברבים בעת התוועדויות. שנה לאחר מכן קרא הרבי לנצל יום סגולה זה להוספה בלימוד ובפרט בשולחן ערוך שאז היה 500 שנה להפדסתה. כמו כן הורה להוסיף ברכישת ספרי קודש רבים, הן ל"בית מלא ספרים", והן לספריות ציבוריות, גם לילדים קטנים וגם לספרייה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד.

בשנת תשנ"ב הוסיף הרבי ואמר כי כל אחד יכול לתרום את חלקו לגאולת הספרים שנותרו בשבייה ברוסיה, "על ידי שכל אחד ואחד, מהאנשים, נשים וטף, יעשה עניין דוגמתו, על-ידי שיכניס לביתו או בספרייה וכיוצא בזה ספרי (וכתבי) קודש חדשים, בהוספה על הספרים המצויים אצלו עד אז ב"בית מלא ספרים" שלו".

ברכישת ספרי קודש מקיימים מצוות עשה של כתיבת ספר תורה^{[דרוש מקור: דרוש מקור לכך שאין הבדל בקיום המצווה בין ס"ת לסתם ספרים]}: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת".

הרבי אף חיזק את ידי אלו שהוציאו ספרים חדשים בכלל ובפרט את אלו שהאדירו ספרי קודש ישנים.

בעת חלוקות הדולרים של הרבי מידי יום ראשון בבית מדרשו בברוקלין-בכל פעם שעבר לפני הרבי יהודי שהתהדר בפני הרבי בספר חדש שזה עתה יצא ממכבש הדפוס- הראה לו הרבי חביבות יתירה והעניק לו שני דולרים נוספים, כאשר הדולר הראשון עבור הספר שהודפס כבר ודולר נוסף עבור הספרים שידפיסו בהמשך.

המבצע כיום^{[דרושה הבהרה]}:

מידי שנה מקיים ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות בניהולו של משה שילת יריד המוני בבנייני האומה בו נמכרים עשרות אלפי ספרי חסידות במחיר זול משמעותי ממחיר השוק.

בשלושת השנים האחרונות אף נפתחה חנות מקוונת בה נמכרים במהלך השנה מאות ספרי חסידות ונשלחים לרחבי העולם.

כמו כן המכון מתפאר בהאדרת כתבים ישנים וספרים עתיקים מדורות קודמים שנדפסים מחדש בצורה ברורה ונקיה.

קישורים חיצוניים

• מנדי קמינקר, מדוע הבית שלכם מלא בספרי קודש?, טור המעודד רכישת ספרי קודש והשתתפות במבצע 'בית מלא ספרים'
• בטאון פעילי חב"ד המוקדש לנושא 'בית מלא ספרים'
• מבצע 'בית מלא ספרים' באתר צעירי חב"ד
• מנחם מענדל דורון, הכתר של עשרת המבצעים, בתוך בטאון 'הפנסאים', ה' טבת תשע"ז

בשנת תשל"ד הכריז הרבי על המבצעים: "מבצע תורה", "מבצע מזוזה", "מבצע צדקה", "מבצע בית מלא ספרים", "מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)".

בשנת תשל"ה הכריז על המבצעים: "כשרות האכילה והשתיה" ו"טהרת המשפחה".

בשנת תשל"ו הכריז על המבצעים: "מבצע חינוך" ו"מבצע אהבת ישראל ואחדות ישראל".

מאז עד לאמצע שנות המ"מים, ברוב ההתוועדויות מנה הרבי את עשרת המבצעים, כשלהם נוסף לאחר מכן גם המבצע של אות בספר תורה.

מבצעי הגנה והצלה

בשנת תשל"ד התבטא 'הצדיק מרעננה' הרב יצחק הוברמן כי בשנה זו תתחולל שפיכות דמים גדולה בארץ הקודש, וכאשר חלפה השנה ולא אירע מאומה, שאלו אותו כיצד הוא מסביר את הדבר, והשיב כי אכן לפי מה שראה שנה זו היתה אמורה להיות שנה קשה ביותר לעם ישראל, אך בזכות המבצעים של הרבי שהוכרזו במשך השנה – התבטלה הגזירה, ושפיכות הדמים 'עברה' לקפריסין, שם התחוללה מלחמה עזה בעקבות פלישת הצבא הטורקי.

הרבי קישר בשיחות ובמכתבים את המבצעים עצמם לשמירה והצלה, על פי המובא בדברי רז"ל:

• מבצע תורה - "תורה מגנא ומצלא".
• מבצע תפילין - תפילין פועלים על אומות העולם לפחד מבני ישראל, כמו שנאמר: "ויראו ממך".
• מבצע מזוזה - מזוזה פועלת ש"השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם", וכמנהג ישראל לחקוק את השם 'ש-ד-י' על המזוזה, שהוא ראשי תיבות 'שומר דלתות ישראל'. כאשר חסידי חב"ד בעפולה פרסמו פרוספקט על מבצע מזוזה שמטרת המצווה היא שמירה (שומר דלתות ישראל) והצלה ('מזוזות' אותיות 'זז מוות'), הורה הרבי לסיים בטוב.
• מבצע צדקה - צדקה מוסיפה בשמירה, כהבטחת הקב"ה שכפי שאתה מחייה את העני, גם הקב"ה יחייה אותך.
• מבצע בית מלא ספרים - כפי שמזוזה שומרת על הבית, כך גם בית מלא ספרים - ובמשמעות המורחבת של המבצע, שמהותו של הבית הופכת להיות בית של תורה - הבית נעשה שמור ומוגן יותר.

מבצעים נוספים

עוד קודם למבצעים אלו דאג הרבי שיצאו לזכות יהודים במצוות החגים השונים, אך כמובן שנוסף ב"שטורעם" לאחר מכן.

מבצעים אלו כוללים את "מבצע שופר", "מבצע מצה", "מבצע לולב", "מבצע פורים" ו"מבצע חנוכה".

לאחר עשרת המבצעים הללו, התווספו על ידי הרבי במשך השנים המבצעים: "שלימות הארץ", "מיהו יהודי", רגע של שתיקה, שבע מצוות בני נח, "מבצע אות בספר התורה" "מבצע הקהל" ו"מבצע יום הולדת".

מבצעי המצוות הגיעו לכלל הציבור הרחב באמצעות שלוחי הרבי בכל מקום ומקום.

מבצע משיח

בשנת תשנ"ב, בשיחה בכינוס השלוחים העולמי אמר הרבי שהשער לכל ענייני השליחות, הינו 'קבלת פני משיח צדקנו', וממילא כל פרט מהשליחות צריך להיות חדור בענין זה.