טיוטה:סעודה מפסקת (תשעה באב)
סעודה המפסקת בערב תעשה באב' הא הסעודה האחרונה בערב תשעה באב. בסעודה זו אין לאכול יותר משני תבשילים, ראוי לשבת על הארץ ואסון לזמן
גדר החיוב
בתלמוד ירושלמי הביא שנהג רב לומר "זהו סעודת תשעה באב" וממנהג זה למד בספר הלכת קטנות[1] שאכילת סעודה מפסקת היא חובה ולא רשות אבל במקור חיים[2] כתב שאין זה חיוב מדינא אבל "מנהג ישראל - תורה". כמו כן כתב השבט הלוי שגם אדם שלא צם מחמת חולי או חולשה וכדומה - חייב לאכול סעודה מפסקת[3].
בערב תשעה באב שחל בשבת אין סעודה מפסקת ומותר לאכול ולשתות כרגיל, ואף יותר. אבל יש שאמרו שלא ינהג בה בשמחה יתרה ויש חולקים על זה[4].
הגדרת הסעודה
כסעודה מפסקת מוגדרת הסעודה האחרונה שנאכלת לפני תחילת הצום[5] - ובלבד שהיא אחר חצות[5]. אדם שאוכל שני סעודות אחר חצות - רק הסעודה האחרונה נקראת סעודה מפסקת לכל דיניה. אמנם, אם אחרי הסעודה אוכל אכילת עראי סתם - אין האכילה ההיא נחשבת והסעודה שלפניה היא הנקראת סעודה מפסקת[6]. כדי לקבוע את האכילה השניה כסעודה כתב בשו"ת בצל החכמה[7] שיאכל בה פת.
ויש שנהגו לאכול שני סעודות: סעודה ראשונה קודם תפילת מנחה ובה נהגו להרבות באכילה ובשתיה וסעודה נוספת אחרי מנחה ובה לנהוג מנהגי האבלות[8], כשהסעודה הראשונה היא לזכר היום טוב שהיה נהוג בתשעה באב בזמן בית שני[9] וכ"אמונה בנחמה"[10] והסעודה השניה היא הסעודה המפסקת. ויש אחרונים[11] שלא ראו מנהג זה בעין יפה והתירו רק לעשות סעודה קטנה לפני הסעודה המפסקת, והאליה רבה [12] נקט להתיר את הסעודה הראשונה ובלבד שלא תהיה הסעודה המפסקת כאכילה גסה.
מאכלי הסעודה
איסור שני תבשילים
אסור לאכול בסעודה מפסקת יותר משני תבשילים, , ואפילו אם בישל את אותו המאכל בשני אופנים שונים[13] כמו שני מיני אורז וכדומה - אסור. אמנם לגבי ביצה קשה] וביצה נחלקו האחרונים אם הם מוגדרים כשני תבשילים, דעת האור לציון[14] שהם שני תבשילים שונים ואילו התורת חיים[15]
מאכל אחד המורכב משני מאכלים שונים, כמו חביתיות ממולאות בגבינה למשל, אם ברוב המקרים נהוג לאכול כל אחד מהם בפני עצמו מוגדרים כשני תבשילים שונים אבל אם נאכלים תמיד יחד הרי הם מאכל אחד[16]. כמו כן מאכל שתמיד נאכל עם מילוי גם אם המילוי נאכל בפני עצמו (כמו חביתיות עם גבינה נניח, מקובל לאכול גבינה לבד אבל לא מקובל לאכול חביתיות לבד) מוגדר כמאכל אחד[17]. מאכלים שרגלים לבשלם גם בניפרד וגם ביחד (שקשוקה למשל, רגילות לאכול בנפרד גם את העגבניות וגם את הביצה אבל מקובל לבשלם יחד) כתב האור לציון][18] שמוגדרים כמאכל אחד ומותר לאוכלו. ואם מנהגי בני אדם חלוקים בדבר כתב הכף החיים{[19] שהולכים בכל אדם אחר מנהגו האישי.
כל מאכל שבושל או נצלה[20] נקרא תבשיל ואפילו חלב מבושל וכדומה[21] וכתב האור לציון[22] שכך כדאי לנהוג בכל מוצר שעבר פיסטור (ובכלל זה כל מאכלי החלב כמו גבינה חמאה מרגרינה שמנת ולעיתים גם ייןן ודבש). וכמו כן בכל הממרחים כמו ריבה וכדומה. אמנם רבי ניסים קרליץ[23] קבע שריבה אינה נקראת תבשיל, והרב חיים קנייבסקי פקפק בזה.
איסור זה נאמר דווקא לאותו אדם, אבל אין קפידא אם באותה סעודה יאכלו שני מאכלים שונים, כגון אם אדם אחד אוכל מאכל אחד וחברו מאכל אחר[24].
מאכלים האסורים
מעיקר הדין כדאי לאכול בסעודה זו רק לחם ומים[25] אבל בהם אין למעט כדי שיוכל לסבול את הצום[26].
בסעודה זו אסור לאכול בשר ולשתות יין גם למי שמתיר אותם בתשעת הימים[27] ואף למי שהתירו לו בתשעת המימים - כמו חולה[28]. כמו כן אסור לאכול בה דגים[29] שראויים לאכילה על שולחן מלכים[30] אבל דגים פשוטים מותר[31]. כמו כן אסור לאכול אפילו בשר עוף[29] בשר ישן[29] ויין מגיתו[29]. אבל תחליפי בשר העשויים מסויה וכדומה - מותר[32] ויש אוסרים[33].
כמו כן אין לשתות שכר אלא אם הוא אדם חלש[34] וגם בשאר משקאות ימעט כך שאם היה רגיל לשתות ארבע כוסות ישתה שלוש וכדומה[35]. והאור לציון אסר גם משקאות שיש בהם תענוג כמו קולה וכדומה[36], אבל בקפה ותה נחלקו האחרונים: בספר זרע אמת צידד לאסור אבל בשערי תשובה[37] התיר מכיוון ש"אין בו משום שררה ועונג דמקרוב נתפשט בעולם מאוד ואפילו העניים רגילים בו".
מאכלים מיוחדים
יש מאכלים מיוחדים, שנהגו לאכול בסעודה זו כדי להזכיר את האבלות:
- ביצים קשות עם עדשים[38] ויש שנהגו בביצים לבד או עדשים לבד[39] מפני שהם מאכלי אבלים.
- פת מטובלת באפר[40].
- ביצה מטובלת באפר[41]
מלבד זאת, כאמור למעלה, יש לומר "זה סעודת תשעה באב"[42].
צורת האכילה
את סעודה זו אוכלים על הארץ[43] ונימק המשנה ברורה דין זה כדי שתהיה הסעודה שפלה יותר מכל השנה, ובזמנים שנהגו לאכול בהסבה דווקא אכלו על כיסא בלא הסבה בלבד[44]. אמנם מטעמים קבליים יש שאסרו[45] יש שהזהירו מישיבה על קרקע חשופה לחלוטין אלא אם הניח עליה בגד שאינו לבוש בו[45] ויש שהתירו גם בקרקע מרוצפת[46] אבל יש שלא חששו לזה[47]. כמו כן גם אם יושב על קורה שאינה גבוהה מטפח הרי זה כמו שיושב על הארץ[48]. אבל אדם שמתקשה בכך יניח תחתיו כרית[49] ואדם שמתקשה גם בכך כתבו האחרונים שלפחות ישנה ממקומו הקבוע[50].
למרות זאת, מותר ללבוש בזמן הסעודה נעלי עור אף שאסור ללובשם בתשעה באב, כמו כן אחרי סיום הסעודה מותר לחזור ולשבת על הספסל ואין הלכה זו אלא על זמן הסעודה בלבד[51].
אסור לזמן בסעודה זו[52], ובשל כך צריך להזהר שלא יאכלו שלושה ביחד בתנאים המחייבים זימון. ואם אכלו - אין מזמנים, מפני שאין אכילה כזו חשובה קביעות[53].
הערות שוליים
- ^ חלק ב' סימן קל"ה והביאו הכף החיים סימן תשנ"ב ס"ק ל"ו.
- ^ סימן תקנ"ב ס"ק א
- ^ שבט הלוי חלק י' סימן פ"ג
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ב, סעיף קטן כ"ג
- ^ 5.0 5.1 שולחן ערוך סימן תקנ"ב, סעיף ט'
- ^ משנה ברורה תקנ"ב סעיף קטן כ'
- ^ חלק ד' סימן נ"ה
- ^ הג"ה תקנ"ב סעיף ט' מציין שכן "מנהג בכל גלילות אשכנז"
- ^ מגן אברהם תקנ"ב ס"ק י"א
- ^ סידור יעב"ץ שער שלכת שער סוד אשנב ג אות א'
- ^ מגן אברהם תקנ"ב ס"ק י"ז ודרישה שם
- ^ הובאו דבריו במשנה ברורה תקנ"ב ס"ק כ"ב
- ^ משנה ברורה סימן תקנ"ב ס"ק ח' בשם המגן אברהם וה[[[גר"א]], ובכנסת הגדולה כתב שגם אם בישל את אותו המאכל בדיוק בשני קדרות יש לחשוש.
- ^ חלק ג' פרק כ"ח תשו' א'
- ^ סופר ס"ק ד'
- ^ משנה ברורה תקנ"ח ס"ק י
- ^ ערוך השולחן תקנ"ב ס"ח
- ^ ח"ג פרק כ"ח תשוובה א
- ^ תק"ב ס"ק כ"ג.
- ^ רמ"א תקנ"ב סעיף ג' והמשנה ברורה דייק דין זה בלשון השולחן ערוך עצמו
- ^ משנה ברורה סימן תקנ"ב ס"ק י"א
- ^ ח"ג פרק כ"ח תשובה ב
- ^ קרא עלי מועד פ"ו הערה ט
- ^ משנה ברורה תקנ"ח ס"ק ט'.
- ^ שולחן ערוך סימן תקנ"ב סעיף ו'
- ^ משנה ברורה סימן תקנ"ב ס"ק ט"ו.
- ^ שולחן ערוך תקנ"ב סעיף א' ובמשנה ברורה ס"ק ג
- ^ הלכות ומנהגי בין המצרים עמוד צ"ט
- ^ 29.0 29.1 29.2 29.3 שולחן ערוך תקנ"ב סעיף ב'
- ^ משנה ברורה תקנ"ב ס"ק ו'
- ^ הרב אלישיב, הליכות והנהגות בין המצרים עמוד 14, אשרי האיש ח"ג פ"ע אות י"ב
- ^ הרב אלישיב . לקנות חכמה בין המצרים עמוד 8, אשרי האיש חלק ג' פ"ע אות י'
- ^ הלכות ומנהגי בין המצרים תלה את זה בשני טעמי המשנה ברורה לאסור אכילת דגים, אם מחמת שדגים מכלל בשר - מותר, ואם מפני שהם עולים על שולחן מלכים - אסר.
- ^ משנה ברורה תקנ"ב ס"ק ד'
- ^ משנה ברורה סימן תקנ"ב ס"ק ד
- ^ אור לציון ח"ג סימן כ"ח תשובה ג'
- ^ סימן תקנ"ב ס"ק א
- ^ שולחןן ערוך סימן תקנ"ב סעיף ה
- ^ משנה ברורה תקנ"ב סעיף י"ב
- ^ רמ"א או"ח סימן תקנ"ב סעיף ו
- ^ רבי חיים פלאג'י מועד לכל חי סימן י' סעיף כ"ט, שדי חמד בפאת השולחן מערכת בין המצרים סימן א' אות ו'
- ^ משנה ברורה סימן תקנ"ב ס"ק ט"ז
- ^ שולחן ערוך סימן תקנ"ב סעיף ז'
- ^ משנה ברורה תקנ"ב ס"ק י"ז
- ^ 45.0 45.1 פתחי תשובה תקנ"ב ס"ק ח' בשם הברכי יוסף בשם מהר"ש שער אריה
- ^ כף החיים תקנ"ב ס"ק ל"ט
- ^ מהרי"ל, ע"פ פתחי תשובה תקנ"ב ס"ק ח'
- ^ כף החיים תקנ"ב ס"ק מ'
- ^ משנה ברורה תקנ"ב ס"ק י"ז
- ^ כף החיים תקנ"ב ס"ק ל"ח בשם מהריק"ש בספר ערך הלחם
- ^ משנה ברורה תקנ"ב ס"ק י"ח
- ^ שולחן ערוך תקנ"ב סעיף ח'
- ^ משנה ברורה תקנ"ב ס"ק י"ט