טיוטה:רבי שלום וידר
![]() | |
לידה |
כ"ה בשבט ה'תרכ"ה, 21 בפברואר 1865 ורשה, האימפריה האוסטרית (כיום ברומניה) |
---|---|
פטירה |
ט"ז בסיוון ה'תש"ד, 7 ביוני 1944 מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו |
תחומי עיסוק | הלכה, רבנות, ראש ישיבה |
חיבוריו | שו"ת משמיע שלום, טהרת משפחה |
רבותיו | אברהם יהודה שוורץ, יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) |
תלמידיו | ישכר שלמה טייכטל, נתן צבי פרידמן |
בת זוג | אסתר בלומא פרידמן |
אב | חיים אריה וידר |
אם | דבורה הלפרט |
רבי שלום וידר (כ"ה בשבט ה'תרכ"ה, 21 בפברואר 1865 – ט"ז בסיוון ה'תש"ד, 7 ביוני 1944) היה מגדולי רבני הונגריה והפוסקים בדור שלפני השואה, כיהן כאב בית דין (אב"ד) וראש ישיבה בנירעדהאז. נספה בשואה במחנה ההשמדה אושוויץ.
ביוגרפיה
נולד בעיירה בורשה (ביידיש: בורשא) שבהונגריה (כיום ברומניה) לחיים אריה ודבורה וידר (לבית הלפרט). אביו היה מחסידיהם של אדמו"רי צאנז, שינאווא וסיגט, ונהג לצרף את בנו לנסיעותיו אליהם. בילדותו עברה משפחתו להתגורר בסיגט, שם התקרב לחצר החסידות המקומית.
בנעוריו למד אצל רבי מנחם זאב ויסברג בטארקאן, בישיבתו של רבי אברהם יהודה שוורץ (בעל "קול אריה") בברגסס, ובישיבת סיגט אצל רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ה"ייטב לב"). בנוסף, היה חסידם של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי יהושע רוקח מבעלז, ושל אדמו"רי מונקאטש.
לאחר נישואיו לאסתר בלומא, בתו של רבי יצחק אייזיק פרידמן, אב"ד נירעדהאז, נתמך על ידי חותנו ועבר להתגורר בעיר. בהמשך מונה לדיין בבית הדין המקומי. לאחר פטירת חותנו, נבחר למלא את מקומו כאב"ד נירעדהאז, תפקיד שבו כיהן כחמישים שנה.
במהלך שואת יהודי הונגריה, נלקח עם בני קהילתו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספה בט"ז בסיוון ה'תש"ד (1944), יחד עם האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.
פעילותו הציבורית והתורנית
ראש ישיבה
בנירעדהאז עמד בראש ישיבה גדולה שבה למדו בממוצע כ-50 תלמידים, ואלפים לאורך השנים. הוא הקפיד על מסירת שיעורים סדירה, גם בעת שהיה חולה. בישיבה לימדו גם בנו, רבי נפתלי הירצקא, וחתניו. תלמידי הישיבה התארחו ללינה וארוחות אצל משפחות בעיר, ובשבתות סעדו סעודה שלישית בביתו של הרב. כמו כן, פעל בישיבה כולל אברכים להכשרת רבנים ודיינים, אשר במהלכה עשו "שימוש חכמים" בבית דינו.
פסיקת הלכה
רבי שלום וידר נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בהונגריה, ורבנים רבים פנו אליו בשאלות הלכתיות. תשובותיו צוטטו בספרי שו"ת של בני דורו, בהם "נטע שורק", "יד יצחק" ו"פרי השדה", וכן בקבצים תורניים שונים.
עמדתו ההלכתית הייתה תקיפה ונחרצת. דוגמה בולטת לכך היא התנגדותו החריפה להצעה להמם את הבהמה לאחר שחיטה כשרה. הצעה זו עלתה בעקבות "החוקים היהודיים" בהונגריה שאסרו על השחיטה, כניסיון פשרה מול השלטונות. הנושא עורר פולמוס הלכתי נרחב, והיו פוסקים, בהם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ורבי יהודה לייב צירלסון, שנטו להתירו בשעת הדחק.[1] בשנת ה'תש"א (1941), כשנשאל על כך על ידי רבני שווייץ, השיב במכתב מפורט בו אסר את הדבר באופן מוחלט.[2]
כתביו
שו"ת משמיע שלום – ליקוט מכתביו, תשובותיו וחידושיו, שיצא לאור לאחר השואה (ניו יורק, תשל"א) על ידי בנו ונכדיו.
טהרת משפחה – קונטרס הלכתי בדיני טהרת המשפחה, שיצא לאור בשנת ה'תרצ"ז (1937) ביוזמת אספת רבנים. הקונטרס נכתב בעברית ותורגם להונגרית, ובהמשך לשפות נוספות. הוא הופץ בעשרות אלפי עותקים.[3]
מתלמידיו הבולטים
רבי ישכר שלמה טייכטל – מחבר הספרים "משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".
הרב נתן צבי פרידמן – אב"ד שפראנץ ורב קהילת "בני משה" בבני ברק.
צאצאיו
בנו, רבי משה וידר – התגורר בזשיבא. חידושי תורה ממנו נדפסו בספר אביו. נספה בשואה.
בתו, סאסא – נישאה לרבי משה פרנקל, רבה של זשיבא. נספתה בשואה.
בתו, פרומט – נישאה לרבי מרדכי וולטר.
- בנה, רבי שמחה יוסף וולטר – ר"מ בישיבות באבוב ומונקאטש בבורו פארק.
- בנה, רבי אברהם שרגא וולטר – רב בית המדרש נירעדהאז בוויליאמסבורג.
בנו, רבי שלמה דוב וידר – כיהן כרב בנירעדהאז לאחר השואה, ובהמשך במונטריאול ובניו יורק.
בנו, רבי נפתלי הירצקא וידר – מו"צ בנירעדהאז. נספה בשואה.
בתו, יוכבד – נישאה לבן דודה, רבי שלמה דוב וידר.
בנו, רבי אהרן וידר – רב בבוסטון.
לקריאה נוספת
אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ב', ירושלים, תשל"ט, עמ' 133–136.
אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, כרך ה', ניו יורק, תשכ"ג, עמ' 170–174.
"הגאון רבי שלום וידער זצ"ל", מוריה, גיליונות תלג–תלה, ירושלים, תשע"ג, עמ' פח–צ.
הערות שוליים
- ↑ פוקס, אברהם, השואה במקורות רבניים, בעמוד 57, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ שו"ת משמיע שלום, חלק יורה דעה, סימן כ'.
- ↑ ועד טהרת המשפחה, טהרת משפחה, ניו יורק תשמו, באתר היברובוקס