טייסת מבצעים מיוחדים 193
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| "Never Seen, Always Heard" | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| שיוך | המשמר הלאומי האווירי של פנסילבניה |
| סוג | טייסת |
| בסיס האם | בסיס המשמר הלאומי הריסבורג, מידטאון, פנסילבניה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1 אוקטובר 1942 – הווה (81 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | Lockheed Martin EC-130 |
טייסת המבצעים המיוחדים 193 היא יחידה של המשמר הלאומי של פנסילבניה בכנף מבצעים מיוחדים 193, הממוקמת בבסיס האוויר של המשמר הלאומי הריסבורג, מידלטאון, פנסילבניה. הטייסת מפעילה מטוסי EC-130J קומנדו סולו, מטוס סופר-הרקולס שעבר התאמה מיוחדת והותקנו בו ארבעה מנועים.
משימה
מטוסי ה- EC-130J קומנדו סולו, משמשים כתחנת שידור מעופפת למשימות תעמולה ולוחמה פסיכולוגית בשידורי AM, FM, HF, טלוויזיה ותקשורת צבאית וכן ללוחמה אלקטרונית. מבצעי "סולו" נשלטים בלעדית מ"כנף המבצעים המיוחדים 193" במידלטאון, בכפיפות ל"פיקוד המבצעים המיוחדים" של חיל האוויר.
היסטוריה
מלחמת העולם השנייה
הטייסת הוקמה ב-1 באוקטובר 1942 בבסיס חיל האוויר המלכותי דוקספורד, באנגליה כטייסת קרב 347. בתחילה הוקצתה לפיקוד מטוסי הקרב השמיני, הועברה חיל האוויר ה-12 והשתתפה בלחימה בצפון אפריקה ואחר-כך מוקמה באיטליה במסגרת זירת המבצעים בים התיכון (MTO). השתתפה במשימות קרביות בסיציליה, איטליה, סרדיניה וב-1944 בעמק רוון בצרפת. נסגרה ב-7 בנובמבר 1945.
המשמר הלאומי של פנסילבניה
טייסת 347 שנסגרה אחרי מלחמת העולם השנייה הופעלה מחדש כטייסת הקרב ה-148, והוקצתה למשמר הלאומי של פנסילבניה ב -24 במאי 1946. הטייסת התארגנה בשדה התעופה העירוני של רדינג, פנסילבניה, וקיבלה ההכרה פדרלית ב -27 בפברואר 1947. הטייסת הפעילה מטוסי מוסטנג F-51 והוצבה ב"קבוצת הקרב ה-112" בנמל התעופה פיטסבורג כיחידה פורסת.
הגנה אווירית
הטייסת נקראה לשירות פדרלי פעיל ב-1 בפברואר 1951 בתקופת מלחמת קוריאה. היא הוצבה בבסיס חיל האוויר דובר, דלאוור, למשימות הגנה אווירית. הטייסת צוידה במטוסי טנדרג'ט F-84C והופקדה על ההגנה אווירית של חצי האי דלמארבה. באוקטובר 1951 היא שודרגה במטוסי יירוט סטרפייטר F-94B. ב -1 בנובמבר 1952 הטייסת שוחררה משירות פעיל וחזרה לשליטת המשמר הלאומי של פנסילבניה.
לאחר חזרתה לשדה התעופה העירוני של רדינג, פנסילבניה, היא נשארה תחת פיקוד ההגנה האווירית של חיל האוויר, כטייסת יירוט. היא צוידה במטוסי מוסטנג 51D וביצעה משימות הגנה אווירית בדרום מזרח פנסילבניה ופילדלפיה.
עם הוצאת מטוסי המוסטנג משירות, החל חיל האוויר של ארצות הברית לשדרג את כל טייסות הקרב במטוסי סילון. שלטונות התעופה של רדינג לא הסכימו עם רשויות המשמר הלאומי על הפעלת מטוסי קרב סילוניים בשדה התעופה העירוני, וב-30 ביוני 1956 החליט חיל האוויר להשבית את הטייסת.
תובלה
המשמר הלאומי של פנסילבניה שרצה לשמר את הטייסת נתן לה מספר חדש ומשימה חדשה. טייסת 140 לתובלה רפואית אווירית. היא חזרה לפעול ב-1 ביולי 1956 באמצעות מטוסים מונעי מדחף.
טייסת 140 לתובלה רפואית האווירית שקמה על בסיס טייסת היירוט 148 צוידה מחדש במטוסי קומנדו C-46 ובשנת 1958 במטוסי C-119. בשנת 1960, היא הוסבה למטוסים גדולים ומהירים יותר, הקונסטלישן C-121. שדה התעופה רדינג לא התאים יותר לצורכי הטייסת וב-1 בפברואר 1961, היא עברה למיקומה הנוכחי בבסיס חיל האוויר אולמסטד (היום בסיס האוויר של המשמר הלאומי הריסבורג).
ב-15 באוקטובר 1964 הוחלט במשמר הלאומי של פנסילבניה להרחיב את הטייסת לרמה "קבוצה". מאחר שכבר הייתה קיימת קבוצת טייסות קרב במשמר הלאומי של קולרדו שמספרה היה 140, שונה מספר הטייסת ל-168 והיא צורפה ליחידה החדשה שהוקמה "קבוצת תובלה אווירית 168". בנוסף הוצבו בקבוצה יחידות מטה, תחזוקה, סיוע ומרפאה של חיל האוויר.
מבצעים מיוחדים
בעקבות מלחמת ששת הימים ביוני 1967 קיבלה הלוחמה הפסיכולוגית עדיפות בצבא ארצות הברית. בשל סגירת בסיס חיל האוויר אולמסטד וצמצום צי מטוסי התובלה, הוחלט במשמר הלאומי של פנסילבניה להסב את הקבוצה למשימות לוחמה פסיכולוגית שכונו בשם "קורונט סולו". היחידה אורגנה מחדש כ"קבוצת הלוחמה האלקטרונית הטקטית 193" והועברה לפיקוד אוויר טקטי (TAC). ארבעה ממטוסי ה-C-121 שלה הוסבו למשימות לוחמה האלקטרונית.
ב-1980 קיבלה "קבוצת המבצעים המיוחדים 193" מטוסי EC-130E וב-2004 שודרגה לדגמי C-130J. ב-1983 היא השתתפה בחילוץ אזרחים אמריקאים במבצע "זעם דחוף". לאחר מכן, בעת הפעולה הצבאית של ארצות הברית במדינת האי גרנדה, המטוסים הופעלו כתחנת רדיו מוטסת שנודעה בשם "וולאנט סולו". בשנת 1989, וולאנט סולו סייעה להצלחת הלוחמה הפסיכולוגית במבצע "רק סיבה" להפלת שלטונו של מנואל נורייגה בפנמה.
באמצע שנות ה-80 יחד עם כל יחידות המבצעים המיוחדים של חיל האוויר, היא סופחה לחיל האוויר ה-23 של פיקוד התובלה האווירית הצבאית (MAC). ב -1990 הצטרפה ה-193 לפיקוד המבצעים המיוחדים של חיל האוויר, ומטוסי הכנף כונו מעתה "קומנדו סולו", ללא שינוי במשימה.
בשנים 90–1991, קומנדו סולו שוגרו לערב הסעודית ולטורקיה במסגרת מלחמת המפרץ. המשימה כללה את שידורי "קול המפרץ" ותוכניות מוצלחות אחרות שנועדו לשכנע את החיילים העיראקים להיכנע. בשנת 1994, קומנדו סולו שימשו לשידור הודעות רדיו וטלוויזיה לאזרחי ומנהיגי האיטי במהלך מבצע "תמוך בדמוקרטיה". שידורים אלה, בהם הופיע הנשיא הנבחר ז'אן-ברטראן אריסטיד תרמו למעבר מסודר משלטון צבאי לדמוקרטיה.
בהמשך למסורתה, ב-1997, השתתפה כנף המבצעים המיוחדים 193 ומטוסי ה- קומנדו סולו שלה בכוח ההגנה של האו"ם (אנ') בבוסניה-הרצגובינה עם שידורי רדיו וטלוויזיה שתמכו בייצוב המצב. בשנת 1998, היחידה ומטוסיה השתתפו במבצע רעם במדבר (אנ'), פריסה בדרום מערב אסיה כדי לשכנע את עיראק לקיים את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם. קומנדו סולו נשלחו שוב לפעולה בשנת 1999 במבצע כוח מאוחד. על המטוס הוטל לשדר רדיו וטלוויזיה לקוסובו כדי למנוע טיהור אתני ולסייע בגירוש הסרבים מהאזור. בשנת 2001, מטוס קומנדו סולו שידר מסרים לאוכלוסייה האפגנית המקומית ולחיילי הטליבאן במהלך מבצע "חירות מתמשכת".
בשנת 2003, סולו הקומנדו הועברו למזרח התיכון לתמיכה במבצע "חופש עיראקי" . לאחרונה, ה- EC-130J הועברו שוב למזרח התיכון במסגרת המלחמה בטרור.
דורות
- הוקמה ב-1 באוקטובר 1942 ב"סמכות מיוחדת לפני החוקה" והוכרזה כטייסת קרב 347 ב-2 באוקטובר 1942. נסגרה ב -7 בנובמבר 1945.
- נפתחה מחדש כטייסת הקרב 148, בחיל האוויר של המשמר הלאומי של פנסילבניה, ב-24 במאי 1946. קיבלה הכרה פדרלית נוספת ב -27 בפברואר 1947. עברה לאחריות פדרלית והושמה בתפקיד פעיל, 10 בפברואר 1951. יצאה משירות פעיל וחזרה לשליטה פדרלית - פנסילבניה משותפת, 1 בנובמבר 1952. אורגנה מחדש כטייסת הפצצה 148 ב-1 בנובמבר 1952 וכטייסת יירוט 148 ב-1 ביולי 1955. נסגרה ב-30 ביוני 1956.
- ארגון מחדש כטייסת תובלה רפואית 140 והופעלה ב -1 ביולי 1956
- ארגון מחדש כטייסת תובלה אווירית 168, 16 בפברואר 1964 ו-טייסת התובלה אווירית צבאית 168, 8 בינואר 1966.
- ארגון מחדש כטייסת לוחמה אלקטרונית טקטית 193, 1 ביוני 1967, טייסת לוחמה אלקטרונית קרבית 193, 6 באוקטובר 1980 ו-טייסת המבצעים המיוחדים 193, 15 בנובמבר 1983.
הצבות
- קבוצת מטוסי קרב 350, 1 באוקטובר 1942 - 7 בנובמבר 1945.
- 53 כנף קרב, 27 בפברואר 1947.
- קבוצת מטוסי קרב 112, 22 באפריל 1949.
- קבוצת מטוסי קרב 113, 10 בפברואר 1951.
- כנף ההגנה 4710, 6 בפברואר 1952.
- קבוצת מטוסי הפצצה 112, 1 בנובמבר 1952.
- קבוצת מטוסי יירוט ה-112, 1 ביולי 1955 - 30 ביוני 1956.
- המשמר הלאומי של פנסילבניה, 1 ביולי 1956 1956 - היום.
- 168 קבוצת התובלה האווירית, 16 בפברואר 1964.
- קבוצת התובלה האווירית הצבאית 168, 8 בינואר 1966.
- קבוצת הלוחמה האלקטרונית הטקטית 193, 1 יוני 1967.
- 193d קבוצת הלוחמה האלקטרונית הקרבית, 6 באוקטובר 1980.
- קבוצת מבצעים מיוחדים, 15 בנובמבר 1983.
- קבוצת המבצעים, 1 ביוני 1995.
בסיסים
אוג'דה איירפילד, מרוקו הצרפתית, 6 ינואר 1943 La Sania Airfield, אלג 'יריה, 12 בפברואר 1943 אורלינסוויל איירפילד, אלג 'יריה, 9/3/1943
|
|
מטוסים
P-39 Airacobra 1942-1942 P-400 Airacobra, 1942-1943 P-38 ברק, 1943 P-47 Thunderbolt, 1944-1945 A-26 Invader, 1947-1949 F-51 מוסטנג], 1949-1951; 1952-1956 F-84C Thunderjet, 1951 F-94C סטרפייר, 1951-1952 C-46 קומנדו, 1956-1958 C-119 מבצר מעופף, 1958-1961 C-121 קונסטלישן, 1961-1967 EC-121 קונסטלישן 1967–1980 EC-130E קומנדו סולו 1980–2004 EC-130J קומנדו סולו 2004 - היום.
לקריאה נוספת
- Ravenstein, Charles A. Air Force Combat Wings Lineage and Honors Histories, 1947–1977. Maxwell AFB, Alabama: Office of Air Force History, 1984. מסת"ב 0-912799-12-9.
- A Handbook of Aerospace Defense Organization 1946 – 1980, by Lloyd H. Cornett and Mildred W. Johnson, Office of History, Aerospace Defense Center, Peterson Air Force Base, Colorado
- Rogers, Brian. United States Air Force Unit Designations Since 1978. Hinkley, UK: Midland Publications, 2005. מסת"ב 1-85780-197-0.
קישורים חיצוניים
