טליה ששון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טליה ששון
לידה 1951 (גיל: 73 בערך)
ישראל
השתייכות פרקליטות המדינה
התנועה החדשה מרצ
הקרן החדשה לישראל
פעילויות נוספות מחברת דו"ח המאחזים

טליה ששון (נולדה ב-1951) היא עורכת-דין ויושבת ראש המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל. בעבר הייתה נשיאת הקרן, ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ומחברת חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים.

ביוגרפיה

טליה ששון נולדה ב-1951 בישראל. עבדה במשך 25 שנה בפרקליטות המדינה, תחילה בפרקליטות מחוז ירושלים ולאחר מכן בפרקליטות המדינה. בין השאר עסקה בתיקים רגישים כדוגמת העמדת פוליטיקאים בכירים לדין, ואף תמכה בהעמדתו לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עקב חשדות לשוחד בעניין "פרשת עמדי" (פרשת ההובלות). עמדה זו לא התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, והתיק נסגר.

באמצע שנות ה-90 מונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, לעמוד בראש צוות מעקב שתפקידו היה לרכז, לתאם ולבקר את פעולות אכיפת החוק על ישראלים ביהודה ושומרון.[1][2]

התפרסמה במיוחד לאחר סיום תפקידה בפרקליטות, כשהכינה בשנת 2005, לבקשת ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, את "חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים" (הידוע כ"דו"ח ששון") שעסקה בתיאור המאחזים הקיימים ביהודה ושומרון, באופן הקמתם ובמצבם המשפטי.

ב-2009 הייתה ששון בעלת משרד עורכי דין, וכיהנה כיו"ר עמית של המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, כחברת הנהלה של "המועצה לשלום ולביטחון, חברת המועצה הציבורית של יש דין[3] ופעילה במטה "יוזמת ז'נבה". ששון מתנגדת בחריפות לקיומן של ההתנחלויות ביהודה ושומרון. בשנת 2012 אמרה ב"כנס השמאל הישראלי", שאורגן על ידי תנועת שלום עכשיו, שההתנחלויות הן "תמצית הרע במדינת ישראל" וקראה לצאת ולהסביר לציבור "למה ההתנחלויות הן הסרטן של המדינה, ומדוע הן מאיינות את המפעל הציוני שסבא וסבתא שלי היו שותפים בהקמתו".[4]

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 ב־2009 שובצה במקום ה-7 ברשימת "מרצ", אך לא נבחרה.[5] ששון הצהירה כי הצטרפה לחיים הפוליטיים על מנת להיאבק בכיבוש, וכי תמשיך להילחם במאחזים מהכנסת. בתגובה קראו גורמים בימין לגנוז את דו"ח המאחזים שחיברה, בטענה שחשיפת דעותיה הפוליטיות מוכיחה שהדו"ח פוליטי ולא אובייקטיבי.[6]

בשנים 20152018 כיהנה כנשיאת הקרן החדשה לישראל.

ציוץ בטוויטר של עמוס שוקן, בספטמבר 2017, בעקבות כתבה של עמירה הס, שבו שאל: "האם ישראל מדינת רשע, או שרק מדובר בטיהור אתני שגרתי?" הביא לתגובה של ששון: "היא שניהם". בעקבות סערה תקשורתית וגינויים[7] מחקה ששון את הציוץ ופרסמה מאמר תגובה שבו כתבה כי הדברים נאמרו ברגע של כעס, לאחר קריאת הכתבה.[8]

קישורים חיצוניים

ממאמריה:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0