חגי הוברמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חגי הוברמן
חגי הוברמן
לידה 2 במאי 1959 (גיל: 64)

חגי הוברמן (נולד בכ"ד בניסן ה'תשי"ט, 2 במאי 1959 בחיפה) הוא עיתונאי ישראלי.

קורות חייו

חגי הוברמן גדל בחיפה. היה חניך תנועת בני עקיבא בעיר, ובוגר בית הספר התיכון "יבנה" בעיר. שירת בגרעין נח"ל בכפר עציון, לאחר שירותו הצבאי נשאר להתגורר ביישוב.

היה ממקימי קיבוץ נצרים בגוש קטיף וחבר המועצה האזורית חוף עזה בשנים 1987-1986. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במושב בני דרום. לאחר מספר שנים של עבודה בקיבוץ, עבד במושב בני-דרום לאחר חתונתו ולאחר מכן החל לעבוד כעיתונאי, בתור כתב בעיתון "הצופה". לאחר 18 שנות עבודה בעיתון, התאחד הצופה עם מקבילו השבועי "מקור ראשון". עם איחודם הסופי של העיתונים, מונה הוברמן לכתב הצבאי של העיתון.

הוברמן שימש שנים רבות ככתב לענייני יש"ע בעיתון "הצופה". בין ינואר 2009 למאי 2010 שימש הוברמן ככתב הצבאי של עיתון "המבשר", שם הוא כתב תחת שם העט ח. בן אפרים. הוא פוטר בעקבות ביקורת קשה שמתח על חבר הכנסת יעקב ליצמן[1].

מאז 2009 משמש כעורך השבועון הדתי "מצב הרוח". כמו כן שימש ככתב המדיני והצבאי בשבועון החרדי "בקהילה".

ב-2010 זכה הוברמן בפרס עמינח לחקר תולדות ההתיישבות הציונית דתית, על ספריו "שורשים בחולות" ו"כנגד כל הסיכויים"[2].

מ-2018, הוא משמש ככתב הצבאי בשבועון החרדי "יום ליום".

הוברמן נשוי ואב לחמישה. מתגורר כיום באלקנה. דודו היה העיתונאי יונה כהן.

פרסומים

כמו כן ערך מספר ספרים ("סמבטיון", "גוש-אמונים - הסיפור שמאחרי הקלעים" ואחרים).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0