יהושע שטיינברג

יהושע שטיינברג

לידה	1839
פטירה	21 במרץ 1908 (בגיל 69 בערך)
ענף מדעי	בלשנות, ספרות
מקום מגורים	האימפריה הרוסית
תרומות עיקריות
חקר לשון־המקרא

יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг;‏ 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה. מחבר המילון הרוסי-עברי הראשון.

קורות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

עסק, בין היתר בחקר הלשון העברית ובמיוחד בחקר לשון המקרא. חיבורו החשוב בתחום זה היה המילון המקראי: "משפט האורים".

בנוסף, חיבר מילון עברי-רוסי-גרמני גדול, וכן מילון כיס שזכה למהדורות רבות. למד באוניברסיטת וילנה בלשנות וספרות סלאבית. מאמריו ומחקריו על הספרות הסלאבית העתיקה ועל הפולקלור הרוסי נדפסו בירחונים הרוסים כמו רוסקויא בוגאטסטוו, ויאסטניק יאברופי ועוד. מילונו העברי-ארמי-רוסי זכה לפרס מטעם הסינוד ה"קדוש" כפי שהוא מספר בהקדמתו למשפט האורים.

ספרו על דקדוק הלשון העברית, "מערכי לשון עבר" (1884), עשה רושם ניכר בקרב היהודים, בשל סגנונו הבהיר ודרכי הסברתו הפשוטים וההגיוניים. בספרו סתר שטיינברג בין היתר את הדעה המקובלת מימות יהודה חיוג' על השורש התלת־עיצורי; כמו כן, טען כי המבטא האשכנזי, ולא המבטא הספרדי, הוא הנכון.

שטיינברג שלח ידו בתרגום, והוציא לאור תרגומים לרוסית של חמשת חומשי התורה, ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל ספר ישעיהו. בנוסף, הוציא לאור ספר משלים ממקורות היהדות בשם "משלי יהושע".

בשנת 1863 נתמנה על ידי ממשלת האימפריה הרוסית לצנזור על כל הפרסומים היהודיים – משרה שבה החזיק עד קרוב למותו.

שטיינברג נפטר בווילנה בחודש מרץ 1908. הותיר אישה (בתו של המשורר אד"ם הכהן ואחות המשורר מיכ"ל) ושלושה בנים.

מכתביו

• אור לישרים: כולל משלי חכמה ומוסר ממיטב דברי חכמי הקדם וחכמי זמננו [משלי יהושע] / חברו בלשון כתבי הקדש עם הערות מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: דפוס פין וראזענקראנץ, תרכ"ו-1865.
• מערכי לשון עבר / ערוכה בשטה חדשה מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה.
• משפט האורים / מילון התנ"ך עברית וארמית עם תרגום לרוסית וגרמנית, תרנ"ה.

שלשת הספרים נדפסו בהמשך במספר רב של מהדורות.

• מַשַּׂא גֵּיא חִזָיוֹן - סֵפֶר חֲזוֹן הַסִבִּלּוֹת למשׁוררי היהודים ההֶלֶנים. מָעתק לשפת עבר מאת יהושׁע בן מנחם שטיינבערג, משגיח על האינסטיטוט למורי ישראל בווילנא. 56 עמ' ורשה: דפוס רבי יצחק גאלדמאן 1887.

לקריאה נוספת

• המשקיף (=יוסף קלוזנר), השלח יח (תרס"ח), 384.
• על שטיינברג, בתוך: יהושע שטיינברג, מלון התנ"ך עברית וארמית (משפט האורים), מהדורה ד, תל אביב: יזרעאל, תשכ"ד.
• אברהם בר יוסף, מבוא לתולדות הלשון העברית, תשמ"ב 1981.

קישורים חיצוניים

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יהושע שטיינבערג, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמודים 36–37, באתר HebrewBooks
• רשימת הפרסומים של יהושע שטיינברג, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יהושע שטיינברג, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• יהושע שטיינברג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• הלוית יהושע שטיינברג, הזמן, 29 במרץ 1908
• חדשות בישראל: יהושע שטיינברג, השקפה, 13 באפריל 1908
• מ. ל., יהודה שטיינברג, הזמן, 26 באפריל 1908

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26532688יהושע שטיינברג