דוד יוטן
 | |
| לידה |
5 ביוני 1916 וילנה, האימפריה הרוסית (כיום ליטא) |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 2000 (בגיל 83) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין נחלת יצחק |
| תאריך עלייה | 1941 |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | אוניברסיטת וילנה |
| השתייכות |
 אצ"ל |
| תפקידים בשירות | |
| קצין המטה הראשי של האצ"ל, אחראי על הדפוס וחבר במערכת עיתון "חרות" המחתרתי | |
| עיטורים | |
| |
| תפקידים אזרחיים | |
| מפקד גליל בית"ר בשלזיה ובגליציה המערבית, קצין נציבות בית"ר בפולין, ראש עלייה ב' ("אף על פי") בוורשה | |
דוד יוטן (5 ביוני 1916 – 12 בינואר 2000) היה פעיל ציוני, מראשי נציבות בית"ר בפולין, קצין המטה הראשי של האצ"ל, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, מראשי הסתדרות העובדים הלאומית וממייסדי תנועת החרות.
ביוגרפיה
דוד יוטן נולד בווילנה, האימפריה הרוסית (כיום בירת ליטא) ב-5 ביוני 1916 לשמואל ואסנת לבית סור. הוא התחנך בגימנסיה "אפשטיין" ובפקולטה לאגרונומיה באוניברסיטת וילנה.[1] היה פעיל בתנועת בית"ר ובארגון הסטודנטים והיה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הציונית החדשה, מיסודו של זאב ז'בוטינסקי בקרקוב.[2][3] מסוף 1937 עד לתחילת 1939 שימש כמפקד גליל בית"ר בשלזיה ובגליציה המערבית, אשר השתרע מצ'נסטוחובה דרך קרקוב ועד לסאנוק.[4]
במרץ 1939 עבר לשמש כקצין נציבות בית"ר בפולין, בהנהגתו של נציב בית"ר בפולין מנחם בגין ושימש כמנהל מחלקת העלייה של נציבות בית"ר ("עליית אף על פי") בוורשה (החליף את אלחנן פנימונסקי).[5] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר יוטן לווילנה וטיפל בעלייתם הבלתי לגאלית של פליטי בית"ר לארץ ישראל. ב-17 בספטמבר 1939 פלשה ברית המועצות לפולין והצבא האדום נכנס לווילנה ב-19 בספטמבר 1939 והעיר הייתה בתחילה בשליטה סובייטית, אך כעבור מספר שבועות נמסרה לידי ליטא. ביוני 1940 הפכה וילנה לחלק מברית המועצות עם פלישת הסובייטים לליטא וסיפוחה לברית המועצות. ווילנה הפכה למקום מפלט ליהודי פולין וכחלק מתפקידו סייע יוטן לפליטי בית"ר ולמנהיגיה. הוא הצליח לחמוק מהשלטון הסובייטי ולאחר נדודים הגיע במרץ 1941 עם רעייתו שרה לארץ ישראל.[1]
יוטן השתתף בקורס מפקדים של האצ"ל בשוני ונתמנה לקצין המטה הראשי של האצ"ל.[6] במסגרת תפקיד זה היה יוטן אחראי על הדפוס וחבר במערכת עיתון "חרות" המחתרתי. באפריל 1944 נאסר בידי שלטונות המנדט הבריטי ונכלא במחנה המעצר בלטרון ובכלא עכו.[7] יוטן הוגלה על ידי הבריטים עם 251 אנשי אצ"ל ולח"י לאריתריאה, לסודן ולקניה.[8][9] ב-15 במאי 1947 שוחרר ושב לארץ ישראל ממחנה המעצר בקניה וביוני נבחר לכהן כמזכיר הכללי של סניף תל אביב של הצה"ר.[10][11][12] הוא נעצר שוב יחד עם ראשי הערים וראשי התנועה הרוויזיוניסטית באוגוסט 1947 והוחזק במחנות המעצר בלטרון ובעתלית עד לשחרורו ערב הקמת המדינה.[1][3] בבחירות לאספה המכוננת בשנת 1949 הוצב יוטן במקום ה-41 ברשימת תנועת החרות.[13] בשנת 1952 החל להתגורר בשיכון גולי קניה בשכונת יד אליהו בתל אביב.[14][15] הוא כיהן כחבר בוועד הפועל של הסתדרות העובדים הלאומית.[16][17]
בנובמבר 1952 עם התפטרותו של ד"ר משה כהן מתפקידו התמנה יוטן לחבר מועצת העיר תל אביב מטעם סיעת חרות.[16][18] בפברואר 1959 נבחר יוטן על ידי מרכז תנועת החרות לראש המחלקה המוניציפלית של התנועה במרחב תל אביב.[19] בבחירות לכנסת הרביעית הוצב יוטן במקום ה-26 ברשימת חרות לכנסת.[20] בהמשך מונה ליושב ראש ועדת הביקורת המייעצת של המועצה שליד המבקר ולראש אגף האשפוז והרפואה הציבורית בעירייה, שבמסגרתו לקח חלק פעיל בהנהלת איגוד ערים "דן" ובהנהלת "אל סם", עמותה למלחמה בסמים.[21][22][23][24][1] בשנת 1967 עם הדחתו מוועדת המכרזים העירונית למשרות פנויות, התפצל יוטן ביחד עם יוסף ולקר מסיעת גח"ל במועצת העיר והכריז על שניהם כסיעה עצמאית - "סיעת העובד הלאומי".[25]
היה ציר לקונגרסים הציוניים העולמיים ה-23 (1951) וה-24 (1956) ובשנת 1960 שימש כציר בקונגרס הציוני העולמי ה-25 מטעם משלחת תנועת החרות-צה"ר.[7][26] הוא היה חבר נשיאות הוועד הפועל הציוני, ונציג תנועת החרות בהנהלת הקונגרס היהודי העולמי בישראל.[1] בבחירות לכנסת החמישית בשנת 1961 הוצב יוטן במקום 102 הסמלי ברשימת חרות לכנסת.[27] בבחירות לכנסת השישית ב-1965 הוצב יוטן במקום 90 ברשימת גח"ל.[28] בבחירות לכנסת השביעית ב-1969 הוצב יוטן במקום 110 הסמלי ברשימת המרכז החופשי לכנסת.[29] בבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 הוצב יוטן במקום ה-116 הסמלי ברשימת הליכוד לכנסת.[30]
הוא כיהן בין היתר כחבר בוועד הפועל של קופת חולים לעובדים לאומיים (כיום לאומית שירותי בריאות), כאחד מנציגי קופת חולים לעובדים לאומיים בארגון הבינלאומי לביטחון סוציאלי (אנ') בז'נבה וכראש מחלקת ההסברה של הסתדרות העובדים הלאומית.[31][32][7][33][34]
יוטן היה פעיל במשך שנים רבות למען הנצחת יהדות וילנה, עיר הולדתו. בשנת 1946 הוא היה חלק מקבוצות פעילים יוצאי וילנה שהתאגדו וייסדו את "איגוד יוצאי וילנה לעזרה והצלה". ב-1965 היה יושב ראש הוועד להקמת בית וילנה להנצחת יהדות וילנה והסביבה. הנצחת יהדות וילנה והסביבה הייתה מפעל חייו של יוטן שכיהן במשך שנים רבות כיושב ראש "איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל".[35][1]
באפריל 1989 פרש מתפקידו כחבר במועצת העיר תל אביב-יפו ובאותה השנה הוענק לו אות יקיר העיר תל אביב-יפו.[1][36]
דוד יוטן הלך לעולמו ב-12 בינואר 2000 בגיל 83 והובא למנוחות בבית העלמין נחלת יצחק.[1]
חיים אישיים
בשנת 1940 נשא לאישה את שרה לבית נייבורג ונולדו להם שלוש בנות.[7]
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "דוד יוטן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3184
- הקבר של דוד יוטן בבית העלמין נחלת יצחק, באתר BillionGraves
- סופר "דבר" בתל אביב, הצעה להציב מזרקה בככר מלכי ישראל, דבר, 29 בדצמבר 1981
- יד לפה..., מעריב, 17 בספטמבר 1956
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 דוד יוטן, באתר איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
- ^ דוד תדהר (עורך), "דוד יוטן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3184
- ^ 3.0 3.1 מירי יהלום, ארגון יוצאי וילנה, דוד יוטן, באתר פייסבוק, 13 באפריל 2016
- ^ דוד יוטן, זכרונותיו של מפקד גליל, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל
- ^ חיים לזר ליטאי, אף-על-פי : ספר עליה ב', תל אביב: מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1957, עמ' 140
- ^ אמיר גילת, שמיר בכנס האצל בשוני: נמשך העימות האידיאי עם המחנה האחר, באתר מעריב, 13 ביולי 1988
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 דוד תדהר (עורך), "דוד יוטן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3185
- ^ רשימות של גולי אפריקה, מכון ז'בוטינסקי, עמ' 25. (באנגלית)
- ^ 6 גולי אריתריאה ו-2 עצורי לטרון ברשימת המועמדים של הצה"ר, באתר המשקיף, 25 באוקטובר 1946
- ^ מי הוחזר מקניה?, באתר הבקר, 16 במאי 1947
- ^ ה-26 מקניה הגיעו לארץ, באתר הארץ, 16 במאי 1947
- ^ דוד יוטן - מזכיר כללי בסניף תל-אביב, באתר המשקיף, 6 ביוני 1947
- ^ מדינת ישראל, פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת, תש״ט—1948 - פרסום רשימות המועמדים, 9 בינואר 1949, עמ' 319
- ^ פיני, רחל ענבר (ע), יהודה בן-דוד, ירושלים: אחוה, מאי 1973, עמ' 56. (בעברית)
- ^ דני רכט, שיכון גולי קניה, באתר תל.אביב.פדיה
- ^ 16.0 16.1 דוד יוטן - חבר מועצת עירית ת"א, באתר חרות, 11 בנובמבר 1952
- ^ סניף חרות בת"א הכריע בעד מועמדותו של א. שכטרמן, באתר מעריב, 27 בנובמבר 1957
- ^ נקבעו שופטי פרס וויצמן של עת"א, באתר הצופה, 14 בנובמבר 1952
- ^ מר דוד יוטן, באתר מעריב, 3 בפברואר 1959
- ^ רשימת מועמדי מפלגת חרות לכנסת הרביעית, באתר הכנסת, 18 באוקטובר 1959
- ^ הכנסת, הישיבה השלוש מאות ושבעים ואחת של הכנסת השישית, 4 פברואר 1969, עמ' 1415
- ^ ממליצים לפטר פקיד בעירית תל-אביב שעסק בעבודות אחרות, באתר מעריב, 19 במאי 1975
- ^ אברהם רותם, נמנע מינוי מנהל ל"איכילוב" בשל התנגדות רופאים בביה"ח, באתר מעריב, 4 בנובמבר 1974
- ^ עיריית תל אביב-יפו, דלת פתוחה בעיריית תל אביב-יפו, באתר מעריב, 26 בדצמבר 1975
- ^ אריה כנרתי, "פרשת יוטן" בסיעת גח"ל בעירית תל-אביב, באתר למרחב, 16 באוקטובר 1967
- ^ The Organization Department of the Zionist Executive, Resolutions of the 25th Zionist Congress, ירושלים: הג'רוזלם פוסט, 1961, עמ' 55
- ^ רשימת מועמדי מפלגת חרות לכנסת החמישית, באתר הכנסת, 30 ביולי 1961
- ^ רשימת מועמדי מפלגת גח"ל לכנסת השישית, באתר הכנסת, 17 באוקטובר 1965
- ^ רשימת מועמדי מפלגת המרכז החופשי לכנסת השביעית, באתר הכנסת, 20 באוקטובר 1969
- ^ רשימת מועמדי מפלגת הליכוד לכנסת התשיעית, באתר הכנסת, 9 במאי 1977
- ^ ננעלה ועידת קופ"ח לאומית, באתר חרות, 28 ביוני 1951
- ^ הסתדרות העובדים הלאומית, שלמה פינשטין ז"ל, באתר מעריב, 23 באוקטובר 1988
- ^ נפש חצויה, באתר מעריב, 19 בינואר 1981
- ^ מחלקת ההסברה של הסתדרות העובדים הלאומית, בהסתדרות העובדים הלאומית, באתר מעריב, 2 במרץ 1980
- ^ בית וילנה והסביבה, באתר איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
- ^ יקירי העיר לשנת 2016 - תשמ״ט- 1989 (עמ' 12), באתר עיריית תל אביב-יפו, 2016
| וילנה | ||
|---|---|---|
| שכונות | זרצ'ה • פונאר | |
| כיכרות | כיכר הקתדרלה בווילנה | |
| אתרים | אוניברסיטת וילנה • ארמון הנשיאות (ליטא) • התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא • ספריית שטראשון • מגדל גדימינאס (אנ') • נמל התעופה הבין-לאומי וילנה | |
| אתרים יהודיים | בית הכנסת הגדול של וילנה (אנ') • בית הכנסת הכוראלי של וילנה • המרכז הקראי בווילנה • בית הקברות היהודי בשניפישוק | |
| אישים | אוסקר גליק • יהודה אופאטוב • חיים גראדה • ישראל אפשטיין • מרדכי אהרן גינצבורג • אנטולי גסמן • אייזיק מאיר דיק • יעקב ויגודסקי • יוסף זייברלינג • לאו חנין • דוד יוטן • איסר לובוצקי • יואל דוד סטרשונסקי לוינזון • חייקל לונסקי • אד"ם הכהן • אסף מסרר • מאיר ספיר • בוריס סקוסירב • שמואל שרגא פייגנזון • שמואל יוסף פין • יוליאן קלצ'קו • אברהם קרפינוביץ' • רבי העשיל צורף • נחמן רחמילביץ • צמח שאבאד • ברוך שוב • יהושע שטיינברג • יחיאל שיינבוים | |
| שונות | אורלה איירליינס • בריגדת הנייר • דפוס מ"ץ • דפוס ראם • דפוס רוזנקרנץ • הגאון מווילנה • יהדות וילנה • ש"ס וילנא | |
- רוויזיוניסטים
- לוחמי האצ"ל
- חברי מועצת העיר תל אביב-יפו
- פעילי הסתדרות העובדים הלאומית
- פעילי תנועת החרות
- פעילי הליכוד
- גולי אפריקה
- בית"ר
- עליית אף על פי
- סגל חרות
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- וילנה: אישים
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1989
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- ישראלים שנולדו ב-1916
- ישראלים שנפטרו ב-2000