יוסי ברגר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. יוסי ברגר (1960 – 20 במאי 2016) היה צלם, אמן ומרצה ישראלי.
ביוגרפיה
ברגר נולד ב־1960 במונטריי סו־בואה שבצרפת לסמואל וּויולטה ברגר. משפחתו הראשונה של אביו, אשתו אדלה ושני ילדיהם, גדעון ומקסימיליאן, נספו באושוויץ. לימים פגש האב את ויולטה קסטיאל והקים איתה משפחה שנייה: נולדו להם בתם אביבה, ובנם יוסי.
כשהיה ברגר בן שנתיים נפטר אביו, ולאחר מותו, האם ושני ילדיה עלו לישראל והתיישבו בתל אביב. ברגר התחיל לצלם בסביבות גיל 16. ב־1985 השלים ברגר תואר ראשון בלימודי כלכלה באוניברסיטה העברית, וב־1992 השלים תואר ראשון נוסף מהמחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.
מאז סיום לימודיו הציג ברגר את עבודותיו בגלריות ובמוזיאונים בישראל ובעולם כולו, ב־1966 זכה בפרס גוטסדינר לצילום, וב־1997 נבחר לייצג את ישראל בביאנלה בוונציה לצד האמניות מרים כבסה וסיגלית לנדאו.
משנת 1996 שימש כמרצה במחלקה לצילום בבצלאל, ובין השנים 2002–2006 עמד בראשה. מאז שנת 2001 שימש כמרצה בכיר בתוכנית ללימודי תואר שני באמנות בבצלאל. ב־20 במאי 2016 נמצא ברגר ללא רוח חיים בדירתו בתל אביב.
תערוכות נבחרות
- 1993 – גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב; אוצרת: מיכל היימן
- 1995 – גלריה דביר, תל אביב
- 1997 – "קרן נתן גוטסדינר: הפרס לאמנות ישראלית", מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת: אלן גינתון
- 1997 – "אני־גוף, אני־שפה, אני־אתה", התצוגה הישראלית לביאנלה בוונציה, עם מרים כבסה וסיגלית לנדאו; אוצרת: שרה ברטיברג־סמל
- 1998 – "מתווה לחמש עובדות היסטוריות", המוזיאון לאמנות עכשווית, ניס, צרפת; אוצרת: ברברה שרדר
- 1999 – גלריה דביר, תל אביב
- 2000 – "במקום מס. 2", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; אוצרת: דליה לוין
- 2004 – "עשרים שקל כוס קפה", גלריה דביר, תל אביב
- 2006 – "ישראל-גרמניה", סדנאות האמנים, תל אביב; אוצרת: מימי ברפמן
- 2011 – "ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד", מוזיאון תל אביב לאמנות. מיצב הכלל כמאה ושישים תצלומים שצילם ברגר בין השנים 2007–2011 בתל אביב, ברלין, קלן, הוואנה, פריז, בריסל, רומא, בייג'ינג, סטוקהולם. התצלומים סודרו בתשעה הקבצים וברגר הכתיב את כיוון ההליכה של מבקרי התערוכה, מחלקה העליון לסיומה באולם התחתון של המוזיאון. בחלקו האחרון של המיצב הציג ברגר תמונות משפחתיות שמגוללות את סיפור השואה של משפחתו. קטלוג מקיף המציג את כל העבודות שהוצגו בתערוכה יצא בהוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות וכלל גם טקסטים מאת מדרכי עומר, שרית שפירא, נילי גורן ופרנסיס מקי.
- 2014 – "TIME IS NOT MONEY", גלריה דביר, תל אביב. מיצב הכלל כמאה ושלושים תצלומים בגדלים שונים ובסידורים הנדמים אקראיים על פני הקיר, רובם צולמו בשלוש השנים שעברו מאז "ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד" ותערוכה זו נתפשה כמעין המשך של קודמתה. בתצלומים הוצגו בין היתר נופים, מבנים, חללים, חפצים ואנשים. התערוכה לוותה באינדקס, קטלוג קטן, המכיל שמות ואינפורמציה נוספת שעוזרים בזיהוי ומאפשרים שכבה נוספת של קריאה והבנה של ההקשרים השונים.
- 2016 – "מורה נבוכים מילים משותפות", גלריה דביר, תל אביב. תערוכתו האחרונה של ברגר, בה הציב על הקיר שמונה עשרה מילים: "צלם", "תמונה", "אשה", "כיסא", "ישב", "קם", "עמד", "נגש", "נגע", "מלא", "עבר", "רגל", "עצב", "פנים", "רוח", "עין", "יוד הא וו הא", ו"שבת". המילים כתובות בלבן, כל אחת בנפרד במרכז ריבוע שחור מוקף פספרטו לבן וממסוגר. הן נלקחו מן החלק הראשון של "מורה נבוכים" של הרמב"ם.
פרסים
- 1992 – פרס רוזה מירקין לעבודה מצטיינת, בצלאל
- 1994 – פרס ז'ראר לוי לצלם צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1996 – קרן נתן גוטסדינר: הפרס לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2007 – פרס עידוד היצירה, משרד המדע, התרבות והספורט
- 2010 – פרס שרת התרבות והספורט בתחום האמנות הפלסטית
קישורים חיצוניים
- סמדר שפי, המסע הנועז של יוסי ברגר, באתר הארץ
- יאיר ברק, תשוקה ואריה שהובס, באתר ערב רב
- יוסי ברגר, עמוד אמן, באתר גלריה דביר
- רן קידר, יוסי ברגר, באתר וואלה!
- חגי אולריך, המילים המשותפות, באתר תוהו
- יוסי ברגר, באתר מוזיאון ישראל
- איתן בוגנים וגילית פישר עם יוסי ברגר - ראיון - חלק ראשון, באתר יוטיוב
- איתן בוגנים וגילית פישר עם יוסי ברגר - ראיון - חלק שני, באתר יוטיוב
