רבי יוסף איש רוסהיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף איש רוסהיים
Josel von Rosheim
לידה 1476
אגנו, צרפת
פטירה 1554 (בגיל 78 בערך)
רוסהיים, צרפת
השקפה דתית יהדות

רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (14781554), מכונה: רבי יוסלמן; בגרמנית: Josel von Rosheim, היה שתדלן יהודי בחצרות קיסרי גרמניה. צאצא למשפחת לואנס, מצאצאי רש"י. היה ידוע גם כתלמיד חכם וכמקובל. כתב ספר בשם "דרך הקדש" (1531) בעניינים של יראה ועבודת ה' שאבד, למעט חלק קטן ממנו, ואת "ספר המקנה" העוסק בחלקו בענייני קבלה.

תולדות חייו

נולד באגנו בשנת 1476, לאחר שהוריו נמלטו לשם מפני שכירי חרב שווייצרים. לאחר לידתו, המשפחה חזרה לרוסהיים.

לא ידוע דבר על שנות חייו המוקדמות של יוסף, לרבות שנת הולדתו המדויקת. כאדם צעיר, שימש כרב באזור אלזס, והתפרנס למחייתו כסוחר ומלווה בריבית, עיסוקים שהמשיך בהם לאורך חייו.

כבר בצעירותו החל לפעול למען היהודים, וככל הנראה סייע בסיכול תוכניותיו של יוהנס פפרקורן.

חי ברוסהיים (אנ') שבאלזס ופעל לטובת כלל יהודי גרמניה החל משנת 1510, בה נתמנה בידי הקהילה היהודית כממונה על יהודי אלזס, וב-1529 הפך תפקידו באופן רשמי ל"ממונה על היהודים בקיסרות הרומית ה"קדושה" של האומה הגרמנית"[1]. מינויים אלו, ככל הנראה אושרו בידי הקיסר מקסימיליאן הראשון, ומאוחר יותר בידי נכדו, הקיסר קרל החמישי באספת הממלכה בוורמייזא, ב-1521. הידיעה האחרונה על פעולה שלו למען היהודים היא מ-1552, במשא ומתן עם נסיך וירטמברג, על מעבר היהודים בארצו לאחר גירושם משם. נפטר ברוסהיים סמוך לימי הפסח, בשנת שי"ד (1554) בגיל 76.

פעולותיו למען היהודים

לפעולותיו של יוסף למען היהודים הייתה חשיבות רבה. ראשון הישגיו, ואחד החשובים שבהם היה בשנת 1510, אז פעל לביטול גזירת שריפת הספרים שהוציא הקיסר מקסימיליאן בשנת 1509 בהשפעת המומר יוהנס פפרקורן. הצלחתו הגדולה ביותר, ללא ספק, הייתה בשנת 1525, כאשר הצליח, תוך סיכון חייו, להשפיע על מנהיגי מרד האיכרים של אלזס, שלא לטבוח ביהודים כפי שתכננו תחילה.

כמו כן יש לזקוף לזכות פעילותו הנמרצת מעשים נוספים:

את פעולותיו עשה לעיתים תוך סיכון עצמי. למשל, הוא נסע לספרד בשנת 1520, למרות החוק שקבע שיהודי הדורך על אדמתה חייב מיתה, והתייצב לפני הקיסר החדש קרל החמישי, כדי לסכל מזימות נגד היהודים בגרמניה לפני הגעתו של הקיסר לשם.

ב-1537 גירש יוהאן פרידריך את יהודי סכסוניה. יוסף ניסה להשתדל אצל מרטין לותר, אולם זה סירב לקבלו ולהתערב למען היהודים.[2] יוסף הצליח להשיג מעיריית שטרסבורג איסור להדפסת ספרו של מרטין לותר, "על השם המפורש" (אנ') (1543), שנכתב נגד היהודים, אולם הוא הודפס בעיר אחרת.[2]

המקורות העיקריים לפעולותיו הם עדותו האישית ביומנו, וכן במסמכים רשמיים מהתקופה.[3]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גרמנית: Befehlshaber der gemeinen Juden-schaft im Heiligen Römischen Reich deutscher Nation
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, עמ' 81.
  3. ^ מרדכי ברויאר, תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, כרך א', ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0