יוסף בס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף בס
תחום יצירה ציור, רישום, איור
"מיהו יהודי?" - קריקטורה של יוסף בס בכניסה למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון

יוסף בס (5 במאי 19081995) היה קריקטוריסט נודע בתקופת היישוב ובתקופת ראשית המדינה.

ביוגרפיה

יוסף בס נולד בשנת 1908 בלבוב שבגליציה (לימים בפולין). ב-1936 עלה לארץ ישראל. למד אדריכלות בטכניון בחיפה. לאחר סיום לימודיו בשנת 1940 עבד כאדריכל ויחד עם זאת החל לפרסם קריקטורות בעיתון הארץ והפך לקריקטוריסט הקבוע של העיתון במשך כ 30 שנה[1]. הקריקטורות שלו שפורסמו תחת הכותרת "הימים הללו" כיסו את כל תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, ובהמשך תקופת המאבק בבריטים ומלחמת העצמאות. החל במחצית השנייה של שנות ה-30 הוציא לאור עיתון סאטירי בשם 'סיכות', בעריכת יעקב רזניק.

במלחמת העצמאות ולאחריה שירת יוסף בס כקצין ההסברה הראשון של משטרת ישראל ולאחר מכן שב למדורו ב"הארץ" והמשיך בו עד לסוף שנות השבעים. במקביל הקים משרד פרסום. זכה בפרסים עבור כרזות שצייר עבור מרכז ההסברה. כמו כן עיצב מדליות ממלכתיות וצייר תפאורות להצגות תיאטרון. ביקורות התיאטרון של ד"ר חיים גמזו לוו באיורי דיוקנאות השחקנים פרי מכחולו של יוסף בס. בס צייר איורים לספרים רבים, ביניהם ספרי ילדים. הקריקטורות שפרסם יוסף בס ב"הארץ" יצאו לאור במספר ספרים.

ליוסף בס היה קו דק ועדין והיטיב לצייר דיוקנאות. בעיקר אהב לצייר את דמותו של דוד בן-גוריון, בעין ביקורתית אך אוהדת. הקריקטורות של בס על דוד בן-גוריון לוקטו בספרו " הזקן והעם" שהופיע בשנת 1961.

בס חידש את המילה "מונית".[2]

מספריו

  • על ימין ועל שמאל, הוצאת סכות, 1942.
  • הימים הללו, הוצאת מצפה, 1944.
  • עבדים היינו..., הוצאת מסדה, תש"ט.[3]
  • היו זמנים, הוצאת מצפן, 1952.
  • יהיה טוב, 1955.
  • השנים הללו 1947 - 1959, הוצאת מסדה, 1959.[4]
  • הזקן והעם, הוצאת המדפיס האזרחי, 1961.
  • מדינה זה לא צחוק, 1968.
  • דיין בעין הקריקטורה, הוצאת א. לוין אפשטיין, 1969.[5]
  • היה טוב, הוצאת יוחי, 1979.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33213881יוסף בס