יוסף נחמני
 | |
| ועד השומר האחרון עם השחרור: יושבים מימין לשמאל: יששכר סיטקוב, ישראל שוחט, יוסף נחמני, ושמואל הפטר | |
| לידה |
2 ביולי 1891 אולכסנדריה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | 23 בינואר 1965 (בגיל 73) |
| תפקיד | איש השומר ומנהל משרד הקרן הקיימת לישראל בטבריה |
יוסף נחמני (אגרנובסקי) (2 ביולי 1891, תרנ"א – 23 בינואר 1965, כ' בשבט תשכ"ה) היה איש השומר ומנהל משרד הקרן הקיימת לישראל בטבריה, "גואל קרקעות הגליל המזרחי".
ביוגרפיה
נולד בשם יוסף אוגרנובסקי באולכסנדריה שבפלך חרסון ברוסיה (כיום אולכסנדריה, באוקראינה) למשפחה ציונית. כבר כנער היה חבר מפלגת פועלי ציון, ועם סיום לימודיו בגימנסיה ב-1907 עלה לארץ ישראל עם אחיו משה. כמו רבים מעולי העלייה השנייה נדד כפועל חקלאי בחפשו עבודה במושבות ראשון לציון, עקרון ורחובות. לאחר שנה עלה לירושלים ועבד עם "קבוצת הסתתים" שארגן בוריס שץ לכיבוש עבודת הבניין בעיר על ידי פועלים יהודים, שם פגש את אלכסנדר זייד. הוא חבר לסניף פועלי ציון בעיר ולקומונת "ירושלים החדשה" יחד עם חברתו הקרובה רחל ינאית בן צבי. פעילותו הציבורית נמשכה בין היתר במסגרת בחירתו מטעם "אחדות העבודה" לחבר אספת הנבחרים הראשונה.
ב-1911 נענה לקריאתו של זייד ועלה לגליל על מנת לכבוש את העבודה והשמירה שם. היה מבין ראשוני ארגון "השומר" ונבחר לוועד הארגון וכן לתפקידי גזבר ומזכיר הארגון. כן היה פעיל בהסתדרות פועלי הגליל. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ארגן את ההגנה בגליל, לאחר שרבים מחבריו נאסרו. עם הקמת ארגון ההגנה הצטרף לשורותיו והיה למפקד גוש טבריה, במסגרת זו פיקד על פינוי הילדים מכפר גלעדי ותל חי זמן קצר לפני קרב תל חי. בתקופה זו התקרב אל ערביי האזור, למד את שפתם, תרבותם ומנהגיהם ועסק בגישור בין יהודים וערבים, כתוצאה מהיכרות קרובה זו איתר קרקעות בתחומי הגליל המזרחי והעליון וביצע רכישות קרקע עבור חברת פיק"א והקרן הקיימת לישראל. נחמני תיווך בעסקאות לרכישת כ-90 אלף דונם קרקעות לאום.
בין השנים 1927–1950 היה חבר מועצת העיר טבריה.
בעת מלחמת העצמאות נחשף נחמני למעשי שוד, ביזה וגירוש ערבים פלסטינים מבתיהם ומכפריהם על ידי לוחמי פלמ"ח וצה"ל ותיעד את המעשים ביומניו. הוא אף תהה "האם למדנו להיות כה אכזריים מהנאצים?". בשל התבטאויות אלה, שהתגלו רק בשנת 2000, כינה אותו ההיסטוריון בני מוריס "מצפונה של התנועה הציונית". לפי היומנים הוא הזדעזע מפינויים של ערביי טבריה, עירו, על ידי הבריטים ושאף לראותם חוזרים למקומם, דבר שלא מנע ממנו לפקד על הרס בתיהם. מאידך, עוד בשנת 1944 כתב ביומנו בקשר להתנגדות הערבים לרכישת קרקעות על ידי יהודים, "האם יסכימו הערבים שאנחנו נתחזק ונתרבה בארץ? המוצא הוא טראנספר ופעם לתמיד תפתר הבעיה".[1]
נחמני נפטר בטבריה ב-1965 ונקבר בחלקת "השומר" בבית העלמין בתל חי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף נחמני – איש הגליל / ערך והביא לבית הדפוס: יוסף ויץ, רמת גן: משפ' נחמני ליד מסדה, תשכ"ט-1969.
- יוסף נחמני / ירושלים: אגף ההסברה, הקרן הקיימת לישראל. תשכ"ו 1966.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יוסף נחמני (אוגרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 786
- ביוגרפיה קצרה באתר בית יגאל אלון
- ביוגרפיה קצרה באתר לזכר נחמיה לבנון
- אורי קליין, ירה ובכה, באתר הארץ, 15 בינואר 2007
- א.ח. אלחנני, יובל בארץ ירדן וחרמונים, דבר, 6 בספטמבר 1964
- יוסף נחמני (אוגרונובסקי), דבר, 24 בינואר 1965
הערות שוליים
- ^ יוסף נחמני, איש הגליל, עמ' 220.
