יחסי בורונדי – קוריאה הצפונית
| יחסי בורונדי – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| בורונדי | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 27,830 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 13,501,115 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,073 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 228 | |
| משטר | |
| רפובליקה | דיקטטורה קומוניסטית |
יחסי בורונדי-קוריאה הצפונית הם היחסים בין הרפובליקה של בורונדי לבין הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה בעבר ובהווה.
היסטוריה
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים ב-11 במרץ 1967, שנה אחרי נפילת המונרכיה בבורונדי והדחת נטארה החמישי, מלך בורונדי. מישל מיקומברו (נשיא בורונדי), סוציאליסט אפריקאי ממוצא טוטסי, שתמך בסין, שמר בתחילה על קשר הדוק עם צפון קוריאה, אולם בשנת 1971 התגלתה חתירה כביכול נגד הממשל הצבאי של מיקומברו שתוכננה על ידי צפון קוריאנים, בשיתוף בני הנוער של מפלגת Union for National Progress) UNP) בבורונדי, שהתנגדה שלשטונו של מיקומברו. במשך כמה חודשים הוא סירב לקבל את כתב האמנה של השגריר הצפון קוריאני, ואיים לגרש את כל אזרחי קוריאה הצפונית שבבורונדי.
למרות זאת, צפון קוריאה סייעה למשטר הטוטסי במהלך ההתקוממות של בני שבט ההוטו שפרצה בשנת 1972, ואשר כתוצאה ממנה נהרגו למעלה מ-150 אלף בני אדם בני שבט ההוטו. יחד עם סין וצרפת העניקה קוריאה הצפונית תמיכה צבאית למשטר בבורונדי במהלך ההתקוממות. בשנים שלאחר מכן היחסים בין המדינות שוקמו, ובשנת 1976 הבטיח מיקומברו תמיכה מלאה למדיניותו של קים איל-סונג, אולם הוא הודח באותה שנה. בסוף שנות ה-70, מהנדסים צפון קוריאנים הקימו ארמון נשיאותי ליורשו של מיקומברו, ז'אן-בפטיסט בגאזה.
הנשיא הבא של בורונדי, פייר בויויה (ששלט בשנים 1987–1993 ו-2003-1996), תמך גם הוא בקוריאה הצפונית, ובין השאר הביע תמיכה בתוכניות קוריאה הצפונית להשגת איחוד קוריאני. בנוסף, הוא דיווח על כך שסיוע אפשרי מקוריאה הצפונית לבורונדי נשלח במהלך מלחמת קונגו השנייה.
בשנת 2011 טענה בורונדי כי רכשה נשק סיני פגום מצפון קוריאה באמצעות חברה אוקראינית, ובכך שברה את אמברגו הנשק שהוטל על קוריאה הצפונית על ידי האו"ם.
ייצוג דיפלומטי
לשתי המדינות אין ייצוג דיפלומטי זו בבירתה של זו.
