יחסי ארגנטינה – קוריאה הצפונית
| יחסי ארגנטינה – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| ארגנטינה | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 45,987,184 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 632,770 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,760 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי |
.jpg)
יחסי ארגנטינה–קוריאה הצפונית הם יחסי החוץ בין ארגנטינה לבין קוריאה הצפונית.
סקירה כללית
במהלך נשיאותו של הקטור חוסה קמפורה החלו ההתקרבויות עם ממשלת קוריאה הצפונית, ובמרץ 1973, סגנית הנשיא איסבל פרון והשר חוסה לופס רגה (אנ') ביקרו בפיונגיאנג, שם נפגשו עם קים איל-סונג. ביוני אותה שנה, שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים וקוריאה הצפונית פתחה את שגרירותה בבואנוס איירס.
בשנת 1975 קיבלה איסבל פרון, אז כבר כנשיאה, ועדה מילדי צפון קוריאה במשכנה קינטה דה אוליבוס (אנ'). במהלך תהליך ההתארגנות הלאומית נמלטו הדיפלומטים הצפון קוריאנים מארגנטינה בשנת 1977, כאשר חורחה רפאל וידלה במסע הצלב האנטי-קומוניסטי שלו ניסה להתנקש בהם באמצעות שריפת השגרירות, גרימת נזקים מהותיים רבים והשארת חובות משמעותיים עבור בעלי הנכס בו הייתה השגרירות. המשטר הצבאי הצטדק על ידי האשמת הצפון קוריאנים בשריפה כדי להצדיק את הידרדרות היחסים הדיפלומטיים עם המדינה האסיאתית.
לאחר מכן, היו התקרבויות מחודשות ב-1990, כמו התמיכה של ארגנטינה לצירוף קוריאה הצפונית לאו"ם, וכן תמיכה עתידית של הקוריאנים עבור הצעה לאירוח המשחקים האולימפיים בבואנוס איירס. קוריאה הצפונית אף ביקשה לפתוח משרדים מסחריים בבואנוס איירס בתקופת נשיאותו של קרלוס מנם, בקשה שמעולם לא התממשה.
קישורים חיצוניים
