יחסי דנמרק – קוריאה הצפונית
| יחסי דנמרק – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| דנמרק | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 43,094 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 5,932,546 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 395,404 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 66,650 | |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דיקטטורה קומוניסטית |
יחסי דנמרק–קוריאה הצפונית הם היחסים הדו-צדדיים בין דנמרק לבין הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (DPRK), המכונה בדרך כלל צפון קוריאה. דנמרק מיוצגת בקוריאה הצפונית, באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.[1] קוריאה הצפונית מיוצגת בדנמרק, באמצעות שגרירותה בסטוקהולם, שוודיה. דנמרק תומכת במאמצים להחזיר את קוריאה הצפונית לשיחות שש המדינות.[2]
היסטוריה
דנמרק הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בקוריאה הצפונית במהלך מלחמת קוריאה.[3] היחסים הדיפלומטיים בין דנמרק לקוריאה הצפונית כוננו ב-17 ביולי 1973.[4] באוקטובר 1976 סגרה דנמרק את המשלחת הצפון-קוריאנית לדנמרק, והכריזה על המשלחת כפרסונה נון גראטה, לאחר אישומים על ייבוא שוק שחור, מכירת סמים, אלכוהול וסיגריות. בהמשך עקבו נורווגיה ופינלנד.[5] קוריאה הצפונית סגרה את שגרירותה בדנמרק בשנת 1998 בגלל הפחתת התקציב שלהם.
דנמרק תמכה בהחלטה 1695 של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא תוכנית הנשק של קוריאה הצפונית.
בספטמבר 2009 הגיעו תשעה צפון קוריאנים לשגרירות הדנית בהאנוי, וייטנאם כדי לבקש מקלט.[6][7]
לאחר שה-ROKS Cheonan טובעה במרץ 2010, על ידי טורפדו, גינתה שרת החוץ הדנית לנה אספרסן את הטבעתה של Cheonan, וקבעה כי היא מאמינה שקוריאה הצפונית אחראית למעשה, וקראה לה לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות.[8]
לאחר הפצצת ייונפיונג בנובמבר 2010, ראש ממשלת דנמרק לארס לקה ראסמוסן גינה את ההתקפה, וכינה אותה "פרובוקציה צבאית".[9]
פיתוח
הארגון חוץ-ממשלתי הדני, המשימה מזרח, סיפק 52.5 טון עזרה לעם הצפון קוריאני.[10] ל-DANIDA שני פרויקטים של בעלי חיים בקוריאה הצפונית הממומנים על ידי משרד האו"ם לשירותי פרויקטים והקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי.[11] דנמרק מציעה סיוע הומניטרי לקוריאה הצפונית באמצעות ארגונים רב-צדדיים כצלב האדום ותוכנית המזון העולמית.[12] דנמרק מנסה להשפיע על התפתחות הדמוקרטיזציה, הכבוד לזכויות האדם וליברליזציה של הכלכלה הצפון קוריאנית.[13] בשנת 2008 הסתכם הסיוע הדני בצפון קוריאה ב-239 מיליון קרונה דנית.[14]
הערות שוליים
- ^ "Contact information". אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2011. נבדק ב-4 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Danish Foreign Minister's reaction to the Korean confrontation". Danish embassy in London. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2011. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ William R. Slomanson (2011). Fundamental Perspectives on International Law. p. 61. ISBN 978-0-495-79719-7. נבדק ב-4 בספטמבר 2011.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "DPRK Diplomatic Relations". נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jacques L. Fuqua (2007). Nuclear endgame: the need for engagement with North Korea. p. 203. ISBN 0-275-99074-5.
- ^ "North Koreans seek asylum at Danish embassy in Vietnam". Reuters. 24 בספטמבר 2009. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "N Koreans in 'Denmark asylum bid'". BBC News. 24 בספטמבר 2009. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Danmark fordømmer Nordkoreas angreb på Sydkorea". Krigeren. 26 במאי 2010. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Løkke condemns North Korea". Ekstra Bladet (בדנית). 2010-11-23. נבדק ב-2010-11-23.
- ^ "3,000 children in North Korea receive food aid from Denmark". Mission East. Mission East. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2011. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Curriculum Vitae - Hans Askov Jensen" (pdf). p. 5. נבדק ב-22 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Danish intl development speaks volumes for Korea". Korea Times. 28 בנובמבר 2010. נבדק ב-4 בספטמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Denmark in Asia = North Korea". אורכב מ-המקור ב-8 במרץ 2011. נבדק ב-4 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "DANIDA's NGO-samarbejde" (בדנית). p. 42. אורכב מ-המקור ב-5 בספטמבר 2012. נבדק ב-4 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
