יחסי גינאה המשוונית – קוריאה הצפונית
| יחסי גינאה המשוונית – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| גינאה המשוונית | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 28,051 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 1,744,700 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 11,814 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,771 | |
| משטר | |
| רפובליקה | טוטליטריזם |
יחסי גינאה המשוונית–קוריאה הצפונית הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין גינאה המשוונית לקוריאה הצפונית.
סקירה כללית
יחסים דיפלומטיים בין הרפובליקה של גינאה המשוונית ובין הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (הידועה כצפון קוריאה) כוננו ב-1969, שנה אחת לאחר הכרזת העצמאות של גינאה המשוונית מספרד.[1] מנהיגה הראשון של המדינה, פרנסיסקו מסיאס נגמה שלאחר מכן הפך לנשיא וכיהן בתפקיד זה עד הוצאתו להורג, היה מנהיג של אחד המשטרים הכי אכזריים ביבשת האפריקאית. למרות גישתו האנטי-קומוניסטית, הוא שמר על יחסים קרובים עם ברית המועצות ועם מדינות פרו-סובייטיות אחרות, כשקוריאה הצפונית הייתה אחת מהן. כמו המשטר בזאיר של מובוטו ססה סקו, קוריאה הצפונית תמכה במסיאס נגמה למרות ההתנגדות האידאולוגית שלו לקומוניזם.[2]
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, גינאה המשוונית חתמה על הסכמים צבאיים, טכנולוגיים וכלכליים עם מדינות סוציאליסטיות רבות, כשאחת מהן הייתה צפון קוריאה.[3] חיילים מצבא העם הקוריאני גם נשלחו כיועצים לצבא גינאה המשוונית. בהשראת מפלגת הפועלים של קוריאה, המפלגה החוקית היחידה במדינה, שונתה שמה של "המפלגה הלאומית המאוחדת" ל"מפלגת הפועלים הלאומית המאוחדת" ביולי 1971.[4]
לאחר שפרנסיסקו מסיאס נגמה הודח משלטונו והוצא להורג על ידי האחיין שלו תאודורו אוביאנג נגמה מבאסוגו ב-1979, משפחתו ברחה לפיונגיאנג, שם שלושת ילדיו גודלו על ידי הממשלה הצפון קוריאנית. אחת מהם, מוניק, עזבה את קוריאה הצפונית ב-1994 אחרי 15 שנה. ב-2013 היא פרסמה את זיכרונותיה, בספר "אני מוניק, מפיונגיאנג".[5]
למרות זאת, יחסים קרובים המשיכו להתקיים גם אחרי ההפיכה, ונשארו פעילים. ב-2011 יאנג היונג-סופ, סגנית נשיא אספת העם העליונה, הגיעה לביקור בן ארבעה ימים בגינאה המשוונית.[6] ב-2013 הנשיא תאודורו אוביאנג נגמה מבאסוגו קיבל את "הפרס הבינלאומי הראשון של קים ג'ונג-איל" על ידי משלחת צפון קוריאנית.[7] ב-2016, קים יונג-נאם מצפון קוריאה ביקר בגינאה המשוונית וניהל שיחות חביבות עם הנשיא תאודורו אוביאנג.[8] ב-2018, גינאה המשוונית דיווחה שהיא ניתקה את קשריה הכלכליים עם צפון קוריאה והחזירה עובדים צפון קוריאנים למולדתם בהתאם לסנקציות של האומות המאוחדות. למרות זאת, צפון קוריאה דיווחה על המשך יחסי הידידות.[9]
נציגויות דיפלומטיות
- גינאה המשוונית אינה מיוצגת בקוריאה הצפונית לא בדרג השגרירות ולא בדרג הקונסוליה.
- קוריאה הצפונית מחזיקה בגינאה המשוונית שגרירות במלאבו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שגרירות קוריאה חוגגת 45 שנה ליחסים עם גינאה המשוונית
- ^ מודלים סוציאליסטים של התפתחות
- ^ אפריקה: יבשת גולמית: המאבק על פרס הנפט של אפריקה
- ^ וול אוילד: נפט וזכויות אדם בגינאה המשוונית
- ^ ילדות במלחמה הקרה: בתו של דיקטטור אפריקני בפיונגיאנג
- ^ ביקורה של סגנית נשיא הרפובליקה של קוריאה
- ^ נשיא הרפובליקה מקבל את פרס קים ג'ונג-איל
- ^ בעלות הברית האפריקאיות של צפון קוריאה
- ^ גינאה המשוונית מחזירה עובדים צפון קוריאנים, מנתקת קשרים חקלאיים
