יחסי מצרים–פינלנד
| יחסי מצרים–פינלנד | |
|---|---|
|
|
| |
| מצרים | פינלנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,001,450 | 338,145 |
| אוכלוסייה | |
| 114,038,085 | 5,548,797 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 476,748 | 280,826 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,181 | 50,610 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי מצרים–פינלנד הם יחסי החוץ בין מצרים לפינלנד.
היסטוריה
ראשית היחסים
פינלנד הכירה במצרים ב-8 באפריל 1922 ובאותה שנה הוקמה קונסוליית כבוד באלכסנדריה. היחסים בין פינלנד ומצרים היו פשוטים אך הסחר היה חסר משמעות למדי והוגבל לספנות באלכסנדריה. בשנת 1930 חתמו המדינות על הסכם סחר זמני. יחסי המסחר הוגברו כאשר הספינה, סומן יוטסן, הפליגה למצרים בדצמבר 1933 כדי להציג תערוכת יצוא.
בשנת 1939 מונה הקונסול הכללי ארנסט סולברג לקונסול אלכסנדריה, אך משימתו נמשכה רק שנתיים. מלחמת העולם השנייה שינתה את המצב הפוליטי ובינואר 1942 מצרים ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם פינלנד. שגרירות שוודיה ייצגה את האינטרסים של פינלנד במהלך המלחמה.
לאחר המלחמה כוננו היחסים הדיפלומטיים מחדש ב-15 בפברואר 1947. עם זאת, עברו שמונה שנים עד ששגרירות רומא, איטליה הוסמכה אף לקהיר. בשנת 1956 השתתפות פינלנד בעקבות משבר סואץ הייתה מרכזית כשפינלנד שלחה שומרי שלום לאזור.
שדרוג היחסים
ב-1 ביולי 1959 שודרגה הנציגות הדיפלומטית הפינית במצרים, ונפתחה שגרירות בקהיר. בתחילת שנות השישים יחסי הסחר התפתחו בצורה חיובית והתיירות מפינלנד למצרים צמחה לאט. בשנת 1965 חתמו פינלנד ומצרים על הסכם למניעת כפל מס.
בינואר 1967 ביקר הנשיא אורהו קקונן במצרים. ביקורו של הנשיא הפיני זכה לפרסום חיובי רב בתקשורת ועורר את האינטרס של המדינות זו לזו. כמה משלחות כלכליות נסעו מפינלנד למצרים במטרה לבחון אפשרויות לשיתוף פעולה בתחום המסחר והתרבות. למרות זאת. חוסר היציבות הפוליטי ההולך וגובר של המזרח התיכון מנע את התפתחות היחסים הכלכליים. לאחר סיום מלחמת ששת הימים, פינלנד התבדלה בפעילות שמירת שלום שזכתה לתודה ולהערכה של מצרים.
יחסי המסחר החלו להתעורר מחדש עם מוצרי יער, עץ מנוסר, נייר ותאית המהווים את עיקר המסחר. מצרים הייתה מדינת הייצוא החשובה ביותר באפריקה עבור פינלנד. הביקור הראשון של שר סחר החוץ התקיים בשנת 1971 כאשר אולאבי מטילה נסע למצרים.
שיתוף הפעולה לפיתוח בין פינלנד ומצרים החל בשנת 1975, כאשר הכספים שימשו לחשמול שישה כפרים כפריים שבוצעו על ידי Nokia Oy. מצרים נבחרה להיות מדינת סדר היום של שיתוף פעולה בפיתוח בשנת 1980, והענפים העיקריים של שיתוף הפעולה היו חקלאות ותעשיית המזון, פרויקטים תעשייתיים, אנרגיה ותשתיות וכן טלקומוניקציה ובריאות.
בינואר 1977 קייג'ו קורחונן היה השר הראשון לביקור במצרים. חודשיים לאחר מכן הגיע C.G עמינוף, שר סחר החוץ, למצרים כדי לחתום על הסכם הנוגע לשיתוף פעולה כלכלי, תעשייתי וטכני.
מצרים הפכה ליעד תיירותי חשוב עבור הפינים. באוקטובר 1979 נחתמה אמנת תעבורה אווירית וכעבור חודש הוקמו טיסות בין הלסינקי לקהיר. בשנת 1980 חתמו המדינות על הסכם בנושא הגנה על השקעות ושלוש שנים לאחר מכן נכרת הסכם תרבות.
משנות ה-90 ועד ימינו
מצרים התפתחה למדינה עם הכנסה בינונית נמוכה יותר בגלל הצמיחה הכלכלית בשנות התשעים. לכן, בשנת 2001 קיבלה פינלנד החלטה לסגת מסיוע פיתוח מסורתי מבוסס מענק עד שנת 2007 ולעבור לקראת שותפות מגוונת יותר עם מצרים. שלב המעבר בוצע בשנים 2005–2007. פרויקטים דו-צדדיים הושלמו באופן בר קיימא לשביעות רצונם של המצרים.
למרות חוסר היציבות הפוליטית של מצרים בשנים האחרונות, היחסים המסחריים של פינלנד עם מצרים נותרו ברמה גבוהה. מוצרי תעשיית היער עדיין מהווים חלק גדול מהיצוא של פינלנד למצרים, אך קיים גם סחר במכונות ובציוד. כמדינה חברה באיחוד האירופי, פינלנד גם משתתפת באופן פעיל בפעולה המשותפת של המדינות החברות ושירות הפעולה החיצונית של האיחוד האירופי בקהיר.
בנובמבר 2017 ביקר שר החוץ הפיני טימו סויני במצרים ופגש את הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי ואת שר החוץ סאמח שוכרי[1].
יחסי סחר
מצרים היא אחת השותפות החשובות ביותר של פינלנד באפריקה ובמזרח התיכון. המסחר של פינלנד למצרים היה באופן מסורתי בעל מאזן חיובי. בשנת 2017, הייצוא של פינלנד למצרים הגיע לשיא סביב 356 מיליון אירו.
פינלנד ייצאה באופן מסורתי בעיקר חומרי גלם (במיוחד מוצרים מתעשיית היעור) למצרים, כמו גם מכונות וציוד. פינלנד מייבאת מצרכי מזון (בעיקר ירקות ופירות), מוצרים מיוצרים (טקסטיל ומוצרי מתכת) ושירותים.
חוסר היציבות הפוליטי שהחל בשנת 2011 בא לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה של סחר, כאשר הייצוא נע בכמעט 100 מיליון אירו בין השנים 2010–2013. בשנת 2013 יצוא פינלנד למצרים עמד על 250 מיליון אירו, אך הוא עלה ל-356 מיליון עד 2017. היבוא של מצרים לפינלנד נותר עד כה מתחת ל-30 מיליון אירו.
יש פוטנציאל רב להגדלת המסחר. יש מסורת ארוכה של תיירות מפינלנד למצרים, אך לאחר קיץ 2013 זרם התיירים פחת משמעותית. בשנים האחרונות חלה צמיחה בתיירות, ובחורף 2018–2019, מפעילי התיירות הפינים החלו שוב לארגן טיולים באזור הים האדום. בנוסף לתיירות, קיים פוטנציאל צמיחה במגזרי סחר רבים במצרים. לחברות פיניות יש פתרונות מצוינים להציע למצרים בתחומים כמו כלכלה מעגלית, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיית מידע וטכנולוגיית בריאות[2].
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
- יחסי מצרים–פינלנד באתר משרד החוץ הפיני
הערות שוליים
- ^ יחסי מצרים–פינלנד באתר משרד החוץ הפיני
- ^ הסחר בין המדינות באתר משרד החוץ הפיני
