יחסי ישראל–פינלנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלפינלנד
ישראלישראל פינלנדפינלנד
Israel-Finland locator.png
ישראל פינלנד
שטחקילומטר רבוע)
22,072 338,145
אוכלוסייה
9,855,000 5,548,423
תמ"ג (במיליוני דולרים)
522,033 280,826
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,971 50,614
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל והרפובליקה של פינלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1950. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר ותרבות. לישראל יש שגרירות רשמית בהלסינקי, בעוד שלפינלנד יש שגרירות רשמית בתל אביב.

היסטוריה

המגע הראשון בין שתי המדינות החל זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות של ישראל, כאשר פינלנד הכירה בישראל דה-פקטו בתאריך 11 ביוני 1948, כחודש לאחר הכרזת העצמאות. בתאריך 18 במרץ 1949 פינלנד הכריזה על הכרתה בישראל באופן רשמי, ובעקבות זאת כוננה עימה יחסים דיפלומטיים מלאים בתאריך 14 בנובמבר 1950. פינלנד פתחה את שגרירותה בתל אביב בשנת 1952, בעוד שישראל פתחה את שגרירותה בהלסינקי בשנת 1956[1].

בסוף שנות ה-60, עם עליית הנושא הפלסטיני לסדר היום העולמי, ירדה תמיכתה של פינלנד בישראל והיא החלה למתוח ביקורת על מדיניותה ולתמוך בעניין הפלסטיני.[2] סיבה נוספת שניתנה ליחסים הקרירים עם ישראל הייתה קרבתה של פינלנד לברית המועצות. בשנת 1978 ביקר שר החוץ משה דיין בפינלנד, ונשיא פינלנד, אורהו קקונן, נמנע בדיפלומטיות מלפוגשו[3].

על רקע אירועי המשט לעזה בשנת 2010, אשר הוביל לגל אנטי ישראלי ברחבי אירופה ולשורה של הפגנות כנגד מדינת ישראל, התקיים בהלסינקי מפגן תמיכה המוני, אשר נועד להפגין את תמיכתו של העם הפיני במדינת ישראל ובפעולותיה. בין היתר, מחו משתתפי המפגן על הסיקור התקשורתי בפינלנד אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר לטענתם מוצג מראשיתו בצורה עוינת לישראל[4].

נכון לשנת 2013, ישראל ופינלנד מקיימות שיתוף פעולה רחב בתחומים פוליטיים, לצד תחומי מסחר ותיירות, כאשר מספרם של התיירים הפינים שמבקרים בישראל מדי שנה מוערך בכ-10,000[5].

ב-19 במאי 2021, במהלך העימות בין ישראל לחמאס, (מבצע שומר החומות), נערך בהלסינקי מפגן תמיכה בישראל.[6] מכיוון שמפגן תמיכה זה נערך תוך התחשבות במגבלות ההתקהלות עקב מגפת הקורונה, מספר המשתתפים במפגן זה היה נמוך ביחס למפגן תמיכה פרו-פלסטיני שהתקיים במקביל, שבמסגרתו כך נטען לא הייתה התחשבות במגבלת ההתקהלות.

יחסים כלכליים

בתחילת שנת 1999, שתי המדינות חתמו על הסכם אמנת מס בין שתי המדינות, אשר נועד לסייע בהרחבת הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות[7].

בשנת 2004, שיתוף הפעולה הכלכלי-מסחרי בין המדינות הוביל להקמתו של מיזם משותף לשתי המדינות, אשר נועד להרחיב את שיתוף הפעולה הבין-מדינתי בתחומי המחקר והפיתוח של טכנולוגיות חדשות. לשכת המדען הראשי מישראל, וכן הסוכנות הפינית למחקר וחדשנות, הקצו כל אחת סכום של 5 מיליון יורו למימון הפרויקט.

בשנת 2005, היקף היצוא הישראלי לפינלנד עמד על סך של כ-96 מיליון יורו בשנה, בעוד שהיקף היבוא הישראלי מפינלנד עמד על כ-155 מיליון יורו בשנה. היבוא הישראלי מפינלנד מתמקד בעיקר בתחומי המכונות, מוצרי טלפוניה, עצים, נייר ותוצרים כימיקליים מהתעשייה הפינית, בעוד שהיצוא הישראלי לפינלנד מתמקד בעיקר בתחומי מוצרי טלפונייה, מוצרים תעשייתיים, וכן פירות וירקות מתוצרת ישראלית.

ארגון הסחר פינלנד-ישראל, אשר מקום מושבו בפינלנד, משמש כמתווך בין חברות פיניות וישראליות, וזאת על מנת להקל על יצירת קשרים עסקיים חדשים. כמו כן, הארגון מסייע בארגונם ושיגורם של משלחות עסקיות פיניות לישראל, ומארח משלחות עסקיות מישראל המבקרות בפינלנד[8].

קשרים תרבותיים

במהלך שנת 2006, ובמסגרת שיתוף הפעולה התרבותי הנרחב בין שתי המדינות, אשר מחויבות לערכי הליברליזם והדמוקרטיה, התקיימה בתל אביב, בסיוע של ממשלת פינלנד, תצוגה בנושא חיי הקהילה היהודית בפינלנד בין השנים 1830-1970[9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל–פינלנד בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0