יעל וילנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעל וילנר
מדינה ישראלישראל ישראל
שופטת בית המשפט העליון
30 באוקטובר 2017 – מכהנת
(7 שנים ו־5 שבועות)
תחת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה
ינואר 2006 – אוגוסט 2017
(כ־11 שנים)
שופטת בית משפט השלום בחיפה
יוני 1998 – ינואר 2006
(כ־7 שנים ו־30 שבועות)
תפקידים בולטים

יעל וילנר (נולדה ב-22 בספטמבר 1959) היא שופטת בבית המשפט העליון. קודם לכן כיהנה כשופטת בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בחיפה.

ראשית חייה

נולדה לרות חנה ולנחום אריאלי. היא נכדתו של הרב יצחק אריאלי ואחייניתו של הרב מרדכי אילן. למדה לימודים תיכוניים באולפנת חורב בירושלים, וסיימה את לימודיה ב-1977. בתקופה זו השתתפה בניסיון ההתנחלות הראשון של גוש אמונים בסבסטיה, שבשומרון. ב-1978 שירתה בשירות לאומי בקריית שמונה.[1]

בשנים 19781982 למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ותוך כדי הלימודים, בשנים 1980–1981, שימשה עוזרת פרלמנטרית לחבר הכנסת חיים קופמן מ"הליכוד". התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון משה בייסקי ולאחר מכן אצל דורית ביניש בפרקליטות המדינה. בשנת 1983 הוסמכה כעורכת דין, ובשנים 19831998 עבדה כעורכת דין.[2]

קריירה

ביוני 1998 מונתה וילנר לשופטת בבית משפט השלום בחיפה.

באוקטובר 2004 מונתה לרשמת ושופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בחיפה ובינואר 2006 מונתה לשופטת בבית משפט זה.

בדצמבר 2011 הייתה מועמדת לכהונה בבית המשפט העליון,[3] אך לא נבחרה.

בפברואר 2017 נבחרה לשופטת בבית המשפט העליון,[4] וב-30 באוקטובר 2017 החלה לכהן בתפקיד זה.[5]

פסיקותיה

וילנר נחשבת לשופטת שאיננה נוטה באופן מובהק לשמרנות או לאקטיביזם.[6]

אזרחי

בינואר 2019 הייתה שותפה לדעת הרוב שפושט רגל זכאי לצו הפטר גם על חוב הנובע מערבות למזונות.[7]

נזיקין

בכל הנוגע לתביעות בנזיקין על רשלנות הרשויות בביצוע תפקידי רישוי ופיקוח כתבה:[8]

"יש להישמר מפני הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על רשויות המדינה בגין נזקים הנובעים מהפעלת סמכויות שלטוניות הנתונות בידיהן, כדוגמת רישוי ופיקוח. זאת, נוכח העובדה שככלל, אחריות המדינה בכל הנוגע לנזקים מעין אלה – היא אך עקיפה, ובוודאי שאינה עולה, ככלל, על האחריות והאשם הטמונים במעשי המעוולים הישירים וה'קרובים' יותר לנזק הנתבע. ונסיבות המקרה דנן יעידו. הרחבה יתרה [...] עלולה להפוך את המדינה 'למעין <מבטח על> של כל הפעילות במשק בכל תחומי החיים שלגביה יש למדינה סמכויות פיקוח, רישוי והסדרה' [...] בכך, עשויים אנו להסתכן ב'הצפתן' של רשויות המדינה בתביעות נזיקין רבות ונרחבות, כמו גם בהחצנת עלויותיהם של המעוולים הישירים על 'כיסה העמוק' של המדינה – הניזון מכספי הציבור כולו".

בנובמבר 2007, כשופטת במחוזי, פסקה פיצויים בסך 937,000 ש"ח לתלמיד כיתה ה', שלאחר שהוצא מהכיתה שיחק ונפגע בעינו ונותר עם 50% לקות ראייה.[9]

ביוני 2018 קבעה בדעת הרוב, לצד דוד מינץ, שהפטור של חברת ביטוח מתשלום למבוטח שניסה לרמות את החברה חל גם כלפי צד ג' תם לב.[10]

תביעות ייצוגיות

באוגוסט 2015 דחתה תובענה ייצוגית נגד רשת "ארומה" בגין אי-אכיפת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון בסניפיה, בנימוק שלרשת אין אחריות לאכיפת החוק, אלא רק הזכיינים אחראים לכך.[11]

דיני תחרות

במרץ 2023 כתבה פסק דין שאושר על ידי עמיתיה, שקיבל את ערעור תנובה וקבע שלא הוכח שתנובה גבתה מחיר לא הוגן על הקוטג'. בפסק הדין כתבה[12]:

"השימוש בעילת המחיר המופרז צריך שייעשה באיפוק ובריסון, במיוחד במסגרת תובענות ייצוגיות. כמובהר לעיל, הניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד. ... על בתי המשפט ליישם את העילה דנן בזהירות ובאיפוק רב, בהתאם לאמות המידה שצוינו לעיל, ולהחילה רק במקרים קיצוניים ומובהקים של ניצול צרכני, אשר "דוקרים את העין וברורים לכל" – הן מבחינת גובה המחיר, הן מבחינת חוסר הגינותו – בשים לב, בין היתר, להשלכות הכלכליות הטמונות בהחלתה במקרה הנדון."

בפסק דין אחר קבעה בהסכמת עמיתיה שנוהל של הצגת מחירים גבוהים עליהם ניתנות הנחות כדבר שבשגרה היא התנהלות מטעה המהווה עילה לתביעה. בפתח פסק הדין כתבה[13]:

"המחיר המסומן על-גבי מוצר צריך לשקף את המחיר הרגיל שבו נמכר המוצר בדרך כלל; ושמשמעותה של הנחה היא הפחתה מהמחיר הרגיל. לפיכך, כאשר עוסק נוקט במדיניות, שבמסגרתה הוא מסמן מלכתחילה מוצרים במחירים גבוהים מהמחירים שבהם נמכרים המוצרים בדרך כלל, ומציג הפחתה מהמחיר המסומן כאמור כ"הנחה", הרי שהוא לא רק מטעה את הצרכן לגבי המחיר הרגיל של המוצרים; אלא גם מציג לו מצג שווא, שלפיו הוא כביכול זכה ב"הנחה"."

באותו פסק דין גם קבעה שהצגת המחיר ללא מע"מ, תוך הדגשה שהמחיר אינו כולל מע"מ, שונה ופחות חמורה מהצגת מחיר ללא מע"מ, ללא הבהרה כזאת[14].

פלילי

וילנר קבעה בדעת רוב שהפיצוי לפי סעיף 80 למי שזוכה קשור קשר הדוק לדיון הפלילי ואינו יכול להנתן בתביעה אזרחית מאוחרת[15].

ענישה

בהתייחס לענישה כתבה השופטת וילנר על חשיבותם של שיקולי השיקום של העבריין[16]:

חשיבותו של ההליך השיקומי, המסייע לנאשם לצאת ממעגל העבריינות ולהשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי, אינה נעוצה אך בטובתו של הנאשם, וההתחשבות בשיקולי שיקום אינה בבחינת הפעלת 'מידת הרחמים' או התנהלות של לפנים משורת הדין. אדרבה, יש בשיקולים אלה כדי לקדם את האינטרס של כלל הציבור, ואף להגן על קורבנות פוטנציאליים – לא פחות, ולעיתים אף יותר, משיקולי ההרתעה.

מנהלי

במאי 2012, בהיותה שופטת בבית המשפט המחוזי, דחתה עתירות נגד התוכניות שייעדו את היישוב חריש לאוכלוסייה החרדית בלבד, לאחר שהתכניות תוקנו ונתנו לטענתה איזון סביר בין הצורך לספק שכונות לחרדים ובין צורכי האוכלוסיה הלא חרדית.[17][18]

מפסיקותיה בבית המשפט המחוזי

  • בינואר 2006 פסקה כי "כאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, והאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות ילדיו הקטינים, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים", אך ציינה: "איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר".[19] וילנר חזרה על דבריה אלו בפסקי דין שנתנה גם לאחר עשור.[20]
  • במרץ 2009 קבעה תקדים כאשר תיקנה טעות בחוק על ידי הוספת מילה, במקום דרך פרשנות.[21] בעניין פטור מארנונה למעונות יום הוסיפה את המילה "מעון".[22]
  • ביוני 2009 הורתה לצוות רפואי בבית החולים לטפל ביולדת ובעובר שברחמה בכל דרך הנראית לרופאים, לרבות ניתוח. הוראה זו ניתנה בעת הלידה, למרות התנגדותה של היולדת, וזאת משום שנשקפה סכנה ליולדת ולעובר.[23]

חיים אישיים

נשואה ליוסף וילנר ואם לארבעה. מתגוררת בשכונת נווה שאנן בחיפה. אחיה, אבי אריאלי, היה ראש המחלקה היהודית בשב"כ.

לקריאה נוספת

  • ד"ר שי חורב (2018). "יעל וילנר". לקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה. דוכיפת הוצאה לאור. pp. 151–152.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעל וילנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ האתר הרשמי של הרשות השופטת – קורות חיים שופטים, באתר judgescv.court.gov.il
  2. ^ מתוך קורות חייה באתר שופטים בישראל
  3. ^ מתוך קורות חייה באתר שופטים בישראל
  4. ^ חן מענית, ‏הוועדה הכריעה: אלה ארבעת השופטים החדשים שימונו לעליון, באתר גלובס, 22 בפברואר 2017
  5. ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 7618, התשע"ח, 30 באוקטובר 2017, עמ' 1270
  6. ^ חן מענית, ‏הוועדה לבחירת שופטים מכונסת: סיכוי טוב לוילנר ואלרון, באתר גלובס, 22 בפברואר 2017
  7. ^ ע"א 8096/17 עידית סקוק נ' סבטלנה איסחקוב, ניתן ב־3 בפברואר 2019
  8. ^ ע"א 1751/18 עיריית אשקלון נ' פלוני, ניתן ב־2 באוקטובר 2019
  9. ^ ת"א (מחוזי חי') 915/02 ק.ג. נגד משרד החינוך ואחרים, ניתן ב-28 בנובמבר 2007
  10. ^ רע"א 1219/18 שי פרץ נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ, ניתן ב־18 ביוני 2018
  11. ^ גור מגידו, ‏נדחתה ייצוגית נגד ארומה בגין אי-אכיפת החוק נגד עישון בסניפיה, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2015
  12. ^ ע"א 4120/20 אופיר נאור עו"ד נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל, ניתן ב־20 במרץ 2023
  13. ^ ע"א 6930/19 עמית הרפז נ' נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ, ניתן ב־6 בפברואר 2023
  14. ^ ע"א 6930/19 עמית הרפז נ' נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ, ניתן ב־6 בפברואר 2023, סעיף 80
  15. ^ ע"א 7801/20 דמיס רפאלוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־13 בינואר 2022
  16. ^ ע"פ 4802/18 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־29 בינואר 2019
  17. ^ עינת פז-פרנקל, ‏נדחו העתירות: 50 אלף חרדים יישבו ביישוב חריש, באתר גלובס, 1 במאי 2012
  18. ^ עע"ם 4274/12 חריש הירוקה אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ניתן ב־23 באוקטובר 2012
  19. ^ ע"מ (מחוזי חי') 318/05 פלוני נ' פלונית, ניתן ב-30 בינואר 2006
    אריה אביאב, המהפכה בתשלום מזונות בישראל - האם מוצדקת?, באתר "משפטי", 30 ביוני 2015
  20. ^ עמ"ש (מחוזי חי') 51098-09-14 א.כ. (קטין) ואחרים נגד ב.כ, ניתן ב-8 בפברואר 2015
  21. ^ נועם שרביט, ‏לראשונה: ביהמ"ש תיקן טעות בחוק על ידי הוספת מילה ולא דרך פרשנות, באתר גלובס, 30 במרץ 2009
  22. ^ פסק הדין - באתר ארנונה
  23. ^ ה"פ (מחוזי חי') 23437-06-09 פלוני נ' פלונית, יוני 2009


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38912264יעל וילנר