יצחק שימקין
 | |
| לידה |
1905 אודסה |
|---|---|
| פטירה |
21 פברואר 1977 (בגיל 72 בערך) ג אדר תשל"ז |
| ידוע בשל | נסיון התנקשות בהיטלר |
| השכלה | מהנדס חשמל |
| בת זוג | סיניורה (ריטה) |
| צאצאים | רחל, נחום |
יצחק שימקין היה פעיל ציבור בחיפה, חבר ההגנה, מהנדס ופובליציסט, יוזם והוגה רעיונות מקוריים בתחום הביטחון שתכנן בשנת 1938 להתנקש בחייו של אדולף היטלר.
ביוגרפיה
יצחק שימקין נולד ב-1905 באודסה. אביו הרופא והפעיל הציוני נחום שימקין ואמו חנה שימקין לבית סלפוב. ב-1921 עלה לארץ ולמד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. ב-1924 נסע לפריס ולבלגיה ללימודי ההנדסה. ב-1930 סיים את לימודיו והוסמך כמהנדס חשמל ומכונות וכמהנדס חשמל ורדיו. עם שובו עסק בפיתוח ויצור מכשירי חשמל. היה חבר ההגנה בחיפה והמפקד והמרכז הארצי של פעולות הגיוס בהגנה בשנים 1936–1939. באותה תקופה לקח חלק בעליה על הקרקע של בית יוסף ושל "משמר זבולון", לימים כפר מסריק, שהיו ישובי "חומה ומגדל". ב-1938 יזם ותכנן התנקשות באדולף היטלר. ב-1941 התגייס לצבא הבריטי, ליחידת המהנדסים המלכותית, ושירת כאחראי על חשמלאים במדבר המערבי, בלוב ובאיטליה. ב-1945 השתחרר וחזר לחיפה. היה בעליה של חברת 'עין הביטחון' שהמציאה ויצרה מוצרים בתחום הבטיחות בחשמל. רשם מספר פטנטים בתחום החשמל. השתתף כחייל וכמתנדב במלחמת הקוממיות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. קיבל את אותות המשמר, ההגנה, הלוחם בנאצים וההתנדבות. היה חבר בארגון חברי ההגנה, ארגון הלוחמים בנאצים ושוטר מתנדב במשטרת חיפה. חבר כבוד בועד למען החייל. היה חבר במועצת הציונים הכלליים וכתב ב"הבקר", עיתון המפלגה. פרסם בעתונות מאמרים על נושאים מדיניים אקטואליים והתכתב בנושאים אלו עם שרים וראשי הממשלה. הרבה ליזום ולהציע רעיונות מקוריים, בעיקר בתחום הביטחון, על ידי פרסומם בעיתון ופניה לגורמים בממשלה. חלק גדול מהצעותיו התקבל ויושם. היה נשוי שלוש פעמים. ב-1955 נישא לסיניורה (ריטה) לבית עזר ולזוג נולדו בת, רחל, ובן, נחום. בנו, נחום שימקין הוא דקאן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. יצחק שימקין נפטר ב-1977 ונקבר בחיפה.
ההתנקשות בהיטלר
גולת הכותרת בביוגרפיה של שימקין הייתה התוכנית להתנקש באדולף היטלר בשנת 1938, הרבה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
רקע
שימקין שעקב אחר דיוחי החדשות היה מהמעטים שעמדו על אופיו וכוונותיו האמיתיות של היטלר והבין את הסכנה שמאיימת על יהודי אירופה. ב-1938, זמן קצר לאחר סיפוחה של אוסטריה, פרסם בעיתון הבוקר את המאמר בשם "תפקיד האנטישמיות במדיניות החוץ של הרייך השלישי" ושם הצביע על החלק המרכזי והמהותי שהייתה למלחמה ביהודים במדיניותו של היטלר. בהמשך גמלה בליבו ההחלטה שאפשר למנוע את האסון על ידי התנקשות בחייו של היטלר.
התוכנית
בעקבות הדיווחים הרבים מכניסת היטלר לווינה שם התקבל היטלר באהדה בעודו נוסע ברחוב הראשי ומנופף להמון מרכבו הפתוח, התרשם שימקין כי היטלר מרגיש אהוד ובטוח בעצמו ואינו מקפיד על שמירה הדוקה מדי בצאתו להמון. מכיוון שנהג לנסוע במכונית פתוחה, במרחק לא גדול מהקהל, תכנן שימקין להתנקש בו על ידי התערות בקהל והשלכה של רימוני יד לתוך רכבו. התוכנית הייתה אמורה להתבצע על ידי מספר מתנקשים שיפעלו בנפרד.
שימקין הציג את תוכניתו בפני מפקד ההגנה בחיפה, יעקב דורי, וזה הפנה אותו לדרג בכיר יותר - שאול אביגור במטה ההגנה בתל אביב. התוכנית נתקבלה בחיוב ושימקין גייס כמה שותפים שהיו דוברי גרמנית ובעלי מראה "ארי" התחיל באימונים בהטלת רימונים, בעוד הוא ממתין לאישור הדרג המדיני. במהלך התכנון הקים שימקין ועד ציבורי סודי שהיה אמור לתמוך ולסייע בביצוע וכלל את ש. סליצן, חבר ההגנה ומנהל מפעל "שמן", ואת פ. רוטנברג, מנהל חברת החשמל. שימקין פנה גם לאריק מולר מייסד אתא כדי להסתייע בבן משפחתו הנס מולר שחי בצ'כוסלובקיה. למרות תמיכתם של אנשי ההגנה לא אושרה התוכנית, ומתוך חשש להסתבכות מדינית ומפגיעה ונקמה ביהודי גרמניה, היא נבלמה על ידי הנהלת הסוכנות ומשה שרתוק שעמד בראש המחלקה המדינית.
הפעולה
משנות ה-70 ואילך הופיעו בעיתונים ובספרות דיווחים על כך ששימקין, לאחר שהתוכנית לא אושרה, החליט להוציא אותה לפועל על דעת עצמו[1]. לאחר הסכם מינכן ומסירת חבל הסודטים לגרמניה הבין שימקין כי צ'כיה היא הבאה בתור וכי היטלר עתיד לצעוד בקרוב ברחובות פראג. הוא גנב שני רימונים ממחסני ההגנה ויצא לפראג, שם המתין כשבועיים עד שהתממשה תחזיתו וב-15 במרץ 1939 נכנס היטלר לעיר. בניגוד לציפיות, היטלר לא הגיע ברכב פתוח אלא בשיירה של מספר כלי רכב סגורים, כך שלא ניתן היה לבצע את התוכנית. שימקין נפטר מהרימונים וחזר לארץ. ששה חודשים לאחר מכן פרצה המלחמה. בהמשך המלחמה התגייס שימקין לצבא הבריטי ושרת בלוב ובאיטליה.
בניגוד לתוכנית המקורית שהיו לה שותפים וגובתה במסמכים, אין שום תימוכין לסיפור על ניסיון ההתנקשות בפועל.
הוקרה
על לחימתו בצבא הבריטי הוענק לשימקין כמו לכל הלוחמים המתנדבים מארץ ישראל "אות המתנדב", אך בנוסף לכך, באופן חריג הוענק לו גם "אות הלוחם בנאצים" שהוענק ללוחמים היהודים בצבאות ובארגונים של בעלות הברית. האות הוענק לו כאות הוקרה על תוכנית ההתנקשות[2].
מחסום האש בתעלת סואץ
ב-1968 הציע שימקין לשר הביטחון למנוע חציה מצרית של התעלה על ידי הקמת תשתית של מכלי דלק לאורך התעלה ויצירת קיר אש במקרה של מלחמה. הרעיון נולד במוחו עוד ב-1942, כאשר עלה חשש כי הגרמנים ינסו לפלוש מצפון אפריקה לארץ ישראל, והוא שב והעלה אותו בתקופת מלחמת ההתשה. הצעתו נבדקה ונבנה מתקן נסיוני אך הוחלט שלא לבצעו. לטענת צה"ל הפתרון לא היה מעשי והמערכת שנוסתה נשארה והורחבה כדי להטעות את המצרים. שימקין דחה את הטענות וטען שלו יושמו הצעותיו במלואן היה אפשר לשנות את מהלכה של מלחמת יום כיפור[3]. אחרי פרסום דו"ח אגרנט נחשפו פרטים נוספים על המערכת שכונתה אור יקרות.
"תוכנית אלון"
מיד לאחר מלחמת ששת הימים הגה שימקין ופרסם תוכנית מדינית שעיקרה הקמת ישות פלסטינית באזורי יהודה ושומרון עם אזור חיץ ביטחוני לאורך בקעת הירדן. תוכנית זו זהה כמעט לתוכנית אלון שהתפרסמה מאוחר יותר וזכתה לאהדה, כולל המפות שצורפו אליה. למרות שחש סיפוק על אימוץ תוכניתו, התרעם שימקין על כך שלא זכה להכרה כהוגה של התוכנית. כפי שהסתבר מאוחר יותר, תוכנית אלון אף שלא נחשפה, הובאה לממשלה בשלב מוקדם, מיד בתום המלחמה וקשה לקבוע מי הגה אותה לראשונה[4].
בשונה מתוכנית אלון, התכוון שימקין למנוע התיישבות יהודית באזור הפלסטיני[5] וכן ליצור פדרציה של אוטונומיה פלסטינית עם ישראל, ולא עם ירדן[6].
רעיונות ויוזמות
לשימקין היו שפע של רעיונות והצעות בתחומים רבים, בתחום הביטחוני והאזרחי כאחד, אותם הציג במכתבים למערכות העיתונים, ובפניה למשרדי הממשלה. חלק גדול מהרעיונות התקבל ויושם הלכה למעשה.
השימוש בכלבי שמירה
בעקבות המאורעות ה-1938 וריבוי מקרים של התנכלות וחדירה ליישובים פנה שימקין שהיה חבר ההגנה ליעקב דורי, מפקד ההגנה בחיפה, והציע להשתמש בכלבי שמירה להתרעה ולהגנה. הצעתו התקבלה מיד והוא מונה לאחראי על הפרויקט[7][8]. כמעט 30 שנה מאוחר יותר, כאשר החלו פעולות חדירה וחבלה של הפת"ח, שב שימקין והעלה את אותה הצעה ממש[9]. גם הפעם, התקבלה ההצעה ויושמה על ידי מערכת הביטחון[10].
רעיונות נוספים בתחום ביטחון הפנים
השימוש בסילוני מים לפיזור הפגנות
לאחר שנוכח בפיזור אלים של ההפגנות נגד שגריר גרמניה בישראל, הציע שימקין למשטרה במכתב לעיתון להשתמש בשיטה שיושמה בחו"ל - פיזור מפגינים בזרנוקי מים[11]. הצעתו התקבלה ויושמה על ידי המשטרה.
סליק נייד
לאחר התרבות המקרים של הטמנת פצצות ומטעני חבלה הציע שימקין למשטרה לבנות סליק נייד, מתקן משוריין שאפשר להוביל בניידת ולהניח בתוכו מטענים חשודים. ההצעה התקבלה ואף נעשה בה שימוש מבצעי[12].
רעיונות ויוזמות בתחום האזרחי
מוצרי חשמל
בעיסוקו כמהנדס חשמל היו לשימקין מספר המצאות ופטנטים שיוצרו ושווקו בחברות שהקים, בהן שיטה מיוחדת לדודים לחימום מים, ומוצר שהותקן על גבי מכשירים חשמליים ביתיים והתריע על סכנת התחשמלות[13].
דיאטת שימקין
בשנת 1969 פרסם שימקין דיאטה מיוחדת שפיתח, והשתמש בה כדי לגייס תרומות לאגודה למען החייל. את פרטיה הסכים למסור רק למי שהציג קבלה על תרומה לאגודה[14][15].
רעיונות נוספים
ההצעות שהעלה נגעו לתחומים רבים, מהקריאה לממשלה ב-1969 שישראל תערוב לעצמאות לבנון עקב החשש לעתידו של הממשל הנוצרי [16], ועונשי מוות למחבלים ועד להקמת סכרים לאגירת מים בירקון ובנחל אלכסנדר, הקמת מתקני התפלה, שימוש בחגורות הצלה לתלמידים שאינם יודעים לשחות ועוד הצעות שחלקן מיושמות עד היום, בהן - התקנת מערכות כריזה לנהג בתוך אוטובסים[17].
מאמרים בעיתון
בנוסף למכתבים הרבים למערכת שפורסמו בעיקר במעריב, נמנה שימקין על הכותבים בעיתון הבוקר ופרסם מאמרים בנושאי מדיניות, כלכלה, חברה וביטחון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר, ערך "יצחק שימקין" באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, עמ' 2449–2450.
- מת המהנדס יצחק שימקין, דבר, 1977-02-23
- האם יכולנו להצית את התעלה ולהציל חיילים?, ynet, 2018-04-18
- שמשון עופר, דבר, הניצוץ שהצית את רעיון ההצתה, 17 דצמבר 1973
- ש.שחורי, דבר, נסיון ההתנקשות בהיטלר שלא הצליח, 11 אפריל 1972
- י.שימקין, הבקר, תפקיד האנטישמיות בפוליטיקה החיצונית של הרייך השלישי, 23 מאי 1938
- י.שימקין, הבוקר, המחסור במזומנים ותוצאותיו, 25 ינואר 1954
לקריאה נוספת
- שי חורב, ערך "יצחק שימקין" בתוך החיפאים לקסיקון - אישים ודמויות בחיפה, הוצאת דוכיפת, חיפה, 2018, עמ' 368–369
- יצחק בן ומשה גרינברג (עורכים), ערך "יצחק שימקין" בתוך מי ומי בישראל 1975, הוצאת ברונפמן-כהן, עמ' 239.
- צדוק אשל, נושאים: "כלבים בשרות הביטחון" ו-"תוכנית שימקין להתנקשות בהיטלר" בתוך מערכות ההגנה בחיפה, הוצאת מערכות, 1978, עמ' 176–178.
- Dan Ofry, "Why Didn't They Set Fire to the Canal?" in The Yom Kippur War; translation: Marrianne Meisels, Tel Aviv, Zohar Publishing, 1974, pp. 46-49
- Nachman Ben Yehuda, Case Number 13: An Assassination Plot by Itzchak Shimkin on Adolf Hitler's life on March 15, 1939 in Political Assassinations by Jews: A Rhetorical Device for Justice, SUNY Press, November 1992, pp. 150-151
- יצחק שמיר, חטאנו שלא ניסינו להתנקש בחיי היטלר, מעריב, 17 יולי 1964
- יצחק שימקין, "תוכנית שימקין" לרצוח את היטלר בשנת 1938, עדותו של יוזם התוכנית - אינג' יצחק שימקין מחיפה, בארכיון יד ושם, 19 מאי 1967
- אריק מולר, עדות בקשר לתוכנית לרצוח את היטלר בשנת 1938, בארכיון יד ושם, 19 יוני 1967
- שאול הון, "תוכנית שימקין" לא יצאה אל הפועל, מעריב, 28 מאי 1963
הערות שוליים
- ^ ש.שחורי, דבר, נסיון ההתנקשות בהיטלר שלא הצליח, באתר www.jpress.nli.org.il, 11 אפריל 1972
- ^ דוד זוהר, מעריב, אחרי 29 שנים ־ הכרה ב"תכנית שימקין" לחיסול היטלר, באתר www.jpress.nli.org.il, 1967-12-11
- ^ שמשון עופר, דבר, הניצוץ שהצית את רעיון ההצתה, באתר www.jpress.nli.org.il, 1973-12-17
- ^ עמוס כרמל, דבר, 3 פרקי מיטום, באתר www.jpress.nli.org.il, 1977-07-13
- ^ על המשמר, מציע מדינת-חייץ, באתר www.jpress.nli.org.il, 1968-07-10
- ^ מעריב, זכות היוצרים - וההבדלים, באתר www.jpress.nli.org.il, 1968-08-19
- ^ צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, הוצאת מערכות, 1978, עמ' 176
- ^ הבוקר, הבו כלבים לכפר!, באתר www.jpress.nli.org.il, 1938-08-23
- ^ י.שימקין, מכתבים למערכת, מעריב, כלבי שמירה לישובי הספר, באתר www.jpress.nli.org.il, 1965-06-01
- ^ מעריב, ההצעה נתקבלה, באתר www.jpress.nli.org.il, 1965-08-12
- ^ י.שימקין, מכתבים למערכת, מעריב, הצעה למשטרה: להשתמש בזרנוקי מים!, באתר www.jpress.nli.org.il, 1965-08-31
- ^ דוד זוהר, מעריב, "סליקים" ניידים משוריינים ירחיקו חפצים חשודים, באתר www.jpress.nli.org.il, 1975-01-27
- ^ הארץ, עין בטחון להגדלת הבטיחות, באתר www.jpress.nli.org.il, 27 אוקטובר 1960
- ^ דבר, הרזיה - תמורת תרומה לוועד למען החייל..., באתר www.jpress.nli.org.il, 1969-12-1
- ^ נילי ארקין, למרחב, הדיאטה של המהנדס, באתר www.jpress.nli.org.il, 1970-04-23
- ^ י.שימקין, מעריב, מכתבים למערכת, דרשוה הצהרה ישראלית על המדיניות בלבנון, באתר www.jpress.nli.org.il, 10 יוני 1969
- ^ מעריב, נהגי "אגד" יכריזו ברמקולים על שמות התחנות, באתר www.jpress.nli.org.il, 1970-06-24
